, היה לי את זה בבגרות, נדמה לי
דבר שטבלו במשקה. בסקוויט במיץ, וכן פרי שטוף במים ונותרו עליו מעט מהם. היום זה עקרוני "פחות" (ביהמ"ק לא קיים) מכיוון שלא אוכלין טהרות. יש 7 משקאות המעבירים טומאה ובהן נזהרין- י"ד שח"ט ד"ם (יין, דם, שמן זית, חלב, טל דבש ומים), ולפני שאוכלים משהו שיש עליו רטיבות שלהם- נוטלים, כדי שהטומאה לא "תתגבר"/ תעבור. עפ"י רוב הפוסקים יש ליטול גם כיום אם יש את אחד המשקאות על המאכל (כמו שלא בוטל דין הנטילה עצמה, לפני הסעודה)- רש"י, רמב"ם.. לדעת חלק מהפוסקים דין זה התבטל. שו"ע פסק ליטול ללא ברכה, בגלל המקלים. אם אני לא טועה, מכאן גזרו שבגלל שחלק מהרבנים הגדולים והפוסקים הגדולים סומכים על דעת המקלים- כאשר יסוד הדבר מדברי חכמים, הכלל הוא שבשעת ספק נוהגים כדעת המקלים. אגב, לגבי דברי טיגון, לכל המברכים.. שמן רגיל- מברכים לקחיה ליד, ברכה ואכילה. שמן זית- נוטלים ידיים, לברך ולאכול (נדמה לי שזה כי הזית הוא אוכל יותר מאשר החמניה, אני לא בטוחה בטעמים לדבר). הייתה גם סוגיה לעוגה/לחם שטבלו בקולה, (זה לא סוג של מי פירות ובכלל דבר עכו"מ (זה דווקא מענין, כי למעשה מה שמביאים לארץ זה רק סירופ, ממנו עושים את המשקה) ליוצאי עידות המזרח הייתה בעיה עם קוביות סוכר בתה פעם
, שנחשבו דבר טבול, אגב.. גיליתי את זה בשבת אולפנא.
