שאלה

אשמח לראות קישור לספרות\מאמר

שמראה שתקופת החיברות מסתיימת בגיל 7 שבועות. אתה הוא המטעה.
 
מדוע לא?

אשלח לך בינתיים משהו מהרשת, ואם תרצי אפנה אותך לספרות מקצועית כתובה. לילה טוב
 
הקישור לא עבר, הנה הוא בגוף ההודעה.

מצטער שלא עבר קודם, כאמור אם לא יספק אותך אשלח לך מראי מקום מקצועיים אחרים.
 

ניל´´י

New member
סיימון, אינני יודעת מהיכן אתה שואב

את המידע הכלבני שלך, לי יש נסיון ממש מועט בהמלטות וגורים.... יש להבדיל בין גודל הגזע, ככל שהגזע קטן (גודל ולא גיל) יותר יש להשאירו עם האם ושאר השגר, ככל שהגזע גדול יותר ניתן למסור לבעלים החדשים מוקדם יותר, אולם לא לפני גיל 8 שבועות.... את החיברות הם עוברים כבר במשפחת האם, בנוסף האם מתפקידה לא רק להניק אלא גם לחנך את הגורים, היא מלמדת אותם לא להציק לגדולים מהם, כשהם מציקים לה, היא מגרגרת עליהם, מלמדת אותם היראכיה להקתית במשפחת האדם .... כך שאני לא רואה היכן הנזק שנגרם לגור שנשאר עוד שבוע שבועיים עם האם ואחיו לשגר... בהמלטה של הווסטים שלי, את הנקבה מסרתי גיל 8 שבועות, היא כבר היתה בשלה לעזיבה, הזכר נשאר עוד שבוע כי לא היה מספיק "מנטש" לעזוב את אמא וסבתא ניל"י.... יש להתיחס לכל שגר וגור בנפרד, לא כל גור דומה לאחיו... סבתא ניל"י - רכזת גידול ווסטי.
 
פירסמתי מעלייך מאמר

את מוזמנת לקרוא בו, החלוקה במאמר מקובלת על מאלפים רבים בארץ ובחו"ל. למען ההגינות אציין כי יש בספרות המקצועית כאלה, הדוגלים לא להפריד כלב מאימו ואחיו לפני גיל 8.5 שבועות. בכל מקרה, אין טעם להחזיק כלב עם אימו והשגר, מעבר לזמן בו למד את כל שהאם והלהקה הקנו לו. רצוי שלא יחזור על חומר לעוס, אלא ילמד התנהגויות חיברותיות חדשות אצל האדם וסביבתו. באשר לדברייך לגבי ההפרדה בין גזעים קטנים לגדולים, הרי דווקא הזנים הקטנים מתבגרים מהר יותר. ועוד שאלה? פעמיים רבות קצה נפשה של האם בגוריה עוד בגיל שישה שבועות, מה על כך? מקווה להשכיל מניסיונך הרב.
 

ניל´´י

New member
כתבתי למעלה שאין לי נסיון רב

בהמלטות, יש לי נסיון כלבני כללי.... נכון שגזעים קטנים מקדימי בגרות מינית הורמונלית, יחום ראשון יכול להיות גם בגיל 5 חודשים, אולם אין קשר בין בגרות הורמונלית לבגרות נפשית.... אין לי שמץ של מושג מדוע הכריזנטמות שלי ושל אחרים עדיין תינוקיים בגיל 7 - 8 שבועות לעומת הדנים והמלאמוטים שהיו לי. אבל מתוך צפיה ולמידה את התנהגות הגורים, אין לי ספק שהגמדים זקוקים לאמא גם אם אינה מניקה אותם... כתבתי שאת הזכר לא שחררתי כי עדיין לא היה בשל ליציאה לחיים חדשים, מה לא בשל אתה שואל את עצמך, לא יצר קשר עם שאר כלבי הבית, לא נטה להסתובב חופשי בבית, אחותו היתה משכיבה אותו על הגב ולא נותנת לו להתהפך ועוד.... לכן מבחינתי לא היה בשל לצאת ונשאר עוד שבוע, נכון להיום הוא הפך לאילתי (רק שלא יעבוד בלהקת בידור מלונית), בעל אופי חזק, אינו פוחד מכלום, לפני שעלה למעלה דאג לסמן את זכריותו בכל פינה ובכל עץ.... בהמלטה של הדנית שלי, היא לא הפסיקה להניק את השגר , גם ביום המסירה היא עדיין הניקה אותם, כנ"ל המלאמוטית שלי, כשבאו שלושת הבעלים החדשים, הם ראו את אמא קסמי נפרדת מילדיה ע"י שכיבה על הצד ואפשרות לשגר לינוק. סבתא ניל"י.....
 

ניל´´י

New member
תשובה...

גורים ניתן להתחיל לתת להם אוכל מסחרי איכותי (בשום פנים לא אוכל ביתי, גבינות, חלב וכו...) בתחילה יש להרטיב אותו היטב שיהפוך לדיסתי, למעוך היטב ולתת להם ללקק, בצורה זו כמה ימים, יש לתת לפחות 4 פעמים ביום.... עד לסיום ההנקה האמא מנקה את הפיפיקקי של הגורים, מרגע שהם יתחילו לאכול אוכל מסחרי היא תנקה רק את הפיפי... בגיל 4 שובעות יש לתת לגורים ולאמא כדורי תילוע, נא להתיעץ עם הוט' המשפחתי (מקוה שתילעת את האם לפני הזיווג)... בגיל 7 שבועות לחסן חיסון משושה ראשון כולל שבב!!! לשחרר את הגורים רק בגיל 8 שבועות.... ולבדוק שהבתים הם רציניים ושלא ינטשו את הגורים... לסיום, אם האמא אינה גזעית = בעלת תעודות יוחסין, נא לדאוג שלא תורבע יותר, הטוב ביותר לעקר אותה. סבתא ניל"י...
 
ברור שהיא עושה טובה היא סובלת

סבל רב והגורים רעבים נורא כי הם ניזונים רק מחלב. מזעזע
 
מומלץ למסור מגיל 6 שבועות..אנמק

התקןפות הקריטיות בחיי הגור... מבוסס על מחקרו של ד´ר סקוט. התקופה הראשונה מיום ההמלטה ועד היום ה- 21, סיום תקופה זו יכול לנוע מהיום ה- 19 עד היום ה- 21, ותלוי בכל גור. בתקופה זו הכלב עדיין חסר חושים מפותחים, אינו רואה ושומע, תנועותיו מוגבלות וכל תפקידו הוא לקיים את עצמו בחיים. בתקופה זו תלוי הגור לחלוטין באמו, היא המספקת לו את המזון, ניקיון, טפול בכאבי הבטן, שמירה, והחשוב- חמימות האם. במשך תקופה זו מתפתחים החושים כשחוש הראיה מתחיל בימים בין ה- 9 וה- 13. לקראת סוף התקופה מגיעים גם חוש השמיעה והריח להתפתחותם המלאה. התקופה השניה משתרעת מהיום ה- 21 עד היום ה- 49, כלומר עד לגיל של 7 שבועות בערך. זוהי אחת התקופות החשובות ביותר בהתפתחות הגור, משום שאז מתחילה תקופת הסוציאליזציה של הגור – ההסתגלות החברתית שלו. בתקופה זו יוצר הגור את הקשר עם בני מינו הכלבים, הוא מתרגל לחברת כלבים, לחיים בחברתם ולכללי החיים הקשורים בכך. כלב שיחסר חברת כלבים בתקופה זו לא יזהה את עצמו עם חברת הכלבים. אם יופרד גור מהשגר בגיל 3 שבועות ויגדל בחברת בני אדם בלבד, הוא יזהה את עצמו כאחד מחברת בני האדם וכל התייחסותו החברתית, כולל ההתייחסות המינית, תהיה כלפי אנשים. המדענים קוראים לתופעה זו החתמה על בני אדם. כלב מוחתם על אנשים, אינו מגלה עניין בכלבים אחרים, הוא אפילו דוחה את חברתם. גם הכלבים האחרים מרגישים בכלב כזה ואינם מוכנים לקבלו לתוכם. בכלב כזה עלולות להתעורר בעיות בקשר להרבעה משום שהוא עלול להיות משולל כל זיקה מינית כלפי כלבות. בתקופה השניה מתפתחים כאמור היחסים בין הכלבים בתוך השגר. הגורים משחקים זה עם זה, נלחמים זה בזה ונוצרת כבר ההיררכיה המעמדית בתוך השגר כשבד"כ הזכר הגדול ביותר מבין הגורים הוא השליט, ובאם השגר מורכב מנקבות בלבד, השליט היא הנקבה הערנית ביותר. במשך תקופה זו הגור חסר עדיין את הביטחון העצמי לצאת לעולם הרחב והוא זקוק להגנה של אמו. בד בבד עם התפתחותו החברתית, מתפתחת בתקופה זו מערכת העצבים של הגור, כך שבגיל 7 שבועות הגור הוא בעל יכולת שכלית זהה לכלב המבוגר והי הוא מוכן לעמוד במצבים חדשים כראוי. גיל 7 שבועות הוא הגיל הטוב ביותר כדי להפריד את הגור מאמו. גור שלא יבלה את מלוא התקופה של 7 שבועות בחברת האם עלול לסבול מחוסר יציבות בהתפתחותו הנפשית. יש לקחת עובדה זו בחשבון בשעה שמוסרים את הגורים הצעירים לקונים. התקופה השלישית נמשכת מגיל 7 שבועות עד 12 שבועות. זוהי התקופה המתאימה ביותר ליצירת הקשר בין האדם והכלב. הניסיון שירכוש הגור ביחסיו עם בני האדם בתקופה זו יקבע את כל צורת ההתייחסות שלו לבני אדם, למשך כל חייו. בתקופה זו יש להניח את הבסיס לחינוכו של הכלב, יש להרגיל את הכלב לשיתוף פעולה בעבודה בינו לבין האדם. בגיל זה כל מוחו של הגור פתוח ללמוד דברים חדשים, יש להרגילו ללמוד תרגילים קלים. גור שהיה בעל ניסיון למידה בתקופה זו לא ישכח את הדברים שלמד במשך כל ימי חייו, אם לטוב ואם לרע. לכן יש להיזהר ביותר כדי לא להשאיר השפעות שליליות על הגור בתקופה זו. אך מדוע אני ממליץ על הוצאה ב 6 שבועות מאחר ויש להבין כי לא תמיד התקופה מוגדרת בדיוק לפי ימים ויש הבדלים של יומיים-שלושה לכאן או לכאן. דבר נוסף שצריך לדעת הוא כי התקופות אינן רודפות אחת את השניה, אלא החל מהתקופה השנייה קיימת חפיפה של כשבוע בין תקופה לתקופה. לדוגמא אם הזכרנו שבתקופה השנייה מתרחשת הסוציאליזציה הכלבית ובתקופה השלישית בגיל 7 שבועות מתרחשת הסוציאליזציה עם בני אדם, הרי למעשה יכולה הסוציאליזציה עם בני אדם להתחיל כבר בשבוע ה- 6 בחיי הגור ולהמשיך בתוך תקופה שלישית. ומכאן מסקנתי כי יש צורך בהוצאה ב 6 שבועות ולא בשבעה שבועות מאחר ואין חפיפה מדוייקת בין התקופות וישנה סבירות שאם הוציא את הגור בשיבעה שבועות ועדין ישנה אפשרות לאי חפיפה בתקופות כך שאנו נכנסים לשבוע ה 8 שהגור בשל לחשיפה לאנשים באופן מוחלט...אך אליה וקוץ בה אל לנו לשכוח שהשבוע ה 8 היא אחת התקופות הקריטיות וקרדינאליות מבחינת חריטת הפחד עד לגיל 10 שבועות שבהן אם גור יחשף ללחץ קיצוני מרעשים או מחשיפה שאינה הדרגתית הזכרון הלא נעים יחרט לאורך חייו של הגור...מה שקורה בד"כ כשמשפחה מוציאה גור לבית ללא הכנה מוקדמת ומקצועית בד"כ לגור כזה יהיו בעיות התנהגות נפוצות כמו הקאה באוטו..יללות להצמדות ללהקה והמון חיזוקי התנהגות לא רצוייה כמו פינוק יתר בימים הראשונים והרבה המולה סביב הגור החדש עד להעלמות פתאומית לבית הספר לעבודה וכד'..מכאן שגור המוצא בשבוע ה 7 או ה 8 סביר מאוד שיחווה פחדים באופן טבעי לסביבה חדשה ומלאה רעשים ומכאן לחריטת הפחד הדרך קצרה מאוד. מאחר ואין בעיה כלל בסוציאליזציה עם כלבים בתקופה זו 6 שב' הרי הוא למד את חוקי הלהקה ותקשורת (אמנם רצוי להמשיך ולחשוף) יש למנוע ממנו כל סיכוי להיגרר להוצאה בתקופה קריטית זו של החתמה וחריטת הפחד. על כן בכדי להיות בטוח לחלוטין יש להוציאו כמה שיותר לכיוון 6 שבועות וכל זאת מאחר ואין חפיפה מדוייקת בין התקופות הקריטיות כי זה נע בכמה ימים לכאן או לכאן. מקווה שנימקתי... אשמח לענות לכל שאלה.
 

ניל´´י

New member
הלוחש.... לדעתי זו הפעם הראשונה

שאינני מסכימה איתך, יש להתייחס לכל גור בנפרד, כשיש לך שגר של כמה גורים, אתה למד מי מהם כבר מוכן לצאת לביתו החדש, בנוסף, חשוב מאוד ענין החיסון הראשון, אין טעם לתת חיסון ראשון לפני גיל 7 שבועות, כי אם האם מניקה את הגור עד לגיל 4 שבועות, הוא מחוסן באופן טבעי 3 שבועות נוספים,במשך 3 שבועות רמת החיסון יורדת, לכן יש לחסן גור בשבוע השביעי, אין להוציא רק לאחר 5 ימים מיום החיסון, אני לא מוציאה גור אלא אם עברו 8 ימים מיום החיסון.... בעלי גורים שלי מקבלים הסבר שלא לתייחס כשיוצאים מהבית ולא כשחוזרים. אני נוהגת להשמיע קולות פתאומיים מיום ההמלטה, כשהם כבר מסוגלים להסתובב חופשי בבית, עושה להם אמבושים עם מטריה, משכיבה אותם על הגב ולא משחררת עד שהגור נרגע... כל זאת אני מעבירה להורים החדשים.... לשמחתי פרט לכחלולה שלי אין לי אף כלב פחדן, היא הגיעה אלי בגיל 7 שבועות במטוס מלא סוסים הולנדים... נכון להיום היא פוחדת יותר מסקובי דו מרעשי רעמים....
 
כשמדובר במגדל מקצועי כמוך יש לתת את

הדעת לאופיו האינדבידואלי של הגור ...וחיסון..אך מה קורה באמת עם הרוב שלא לדבר על הרבעות פירטיות ומעורבים וכל מיני לא מקצועיים...מצד שני עומדים אנשים שמוכנים לאמץ לקנות ואין להם סבלנות והדרכה של מגדל מקצוען.. אך מחקרו של ד"ר סקוט מוכיח את הזמנים והתקופות הקריטיות הכלבים שלי הוצאו בגחל מדוייק של שישה שבועות ולא היתה אף פעם בעיה של חשיפה או טראומות לכלב..סבתא ניל"י לא כולם מגדלים לפי הספר ואכפתיים כמוך.. לכן המלצתי היא לכל המאמצים למינהם ולפעמים גם אצל מגדלים מקצועיים ישנה תופעה של "זירור" הוצאת הגור בכדי לא לפספס קונה. והם הרוב לצערי..ישנה מגדלת אחת סליחה שתיים שמבקשות את עזרתי באיפיון השגר..ואני מגיע בשבוע החמישי והשבוע השישי לבחינת אופיו של השגר ואופיו האינדבידואלי של כל גור. כך שמראש הבנו את הקו הכללי לאן לשיך כל גור..עד היום היא טוענת שישנן רק הצלחות ושאוששתי את הרגשתן לגבי השגר והאינדבידואל. לו כל המגדלים היו עושים כך המון בעיות של התאמה לבית היו נחסכות וכמובן בעיות התנהגות לגור באותו הבית שהותאם לו נחסכו. כל המחקרים מראים שהשבוע השמיני עד לעשירי הם תקופות מאוד מאוד רגישות לפחד וחריטת הפחד בתקופה זו אפשרית בקלות ע"י רעשים ותופעות חדשות. אשמח לענות לכל שאלה.
 

ניל´´י

New member
וואלה? אתה מגיע לאבחון שגר??

למה לא מספרים לי כלום בבית הזה??
תפסתי אותך ידידי הטוב.... בהמלטה הבאה אתה מתייצב כאן, כמו כל הנכדים שלי...
קפה וסגריות על חשבון סבתא, עוגה אממ.... רק אם תהיה נכד נחמד...
עליך..... ודש לתיישון שמבטיח ולא מקיים... סבתא ניל"י שאוטוטו... הופכת גם לדודה ניל"י לגורה כחולה גיורת מהולנד...
 

ניל´´י

New member
אבנר, האם ישנה התייחסות במחקרו

של סקוט לגבי הגזעים השונים? גודל, אופי ומטרת עבודה שלהם?
 
הוא מתיחס לכלל הגזעים ואין שום

הבדלים בגזע מין וגודל..רק הגיל ומערכת העצבית המתפתחת עד לגיל 22 שבועות הם המאפינים של הטבעה דרך חושים והסביבה. ניל"י המבחן המוקדם בא לחשוף את הפרטים החוששים ושע"פ מערכת העצבית הם מסוווגים כמי שיהיה מעוכב בהתנהגותו הכללית או בעל התנהגות מומרצת.. כך שבחמישה שבועות אפשר לקבוע למי יהיה קל לעבור את החויות בעולם שבחוץ ולמי יהיה קשה..ולא רק האתאמה היא נכונה יותר לבעלים למשל לקבוע האם לגור זה מתאים לחיות עם ילדים ,מבוגרים ,או זוג צעיר וכו'..לרוב המשפחות שהכלב הותאם מראש..כמעט ולא חשים את הכלב מבחינת בעיות התנהגות עקב חוסר התאמה לסביבה כולל בני הבית...יש לי לא מעט לקוחות שהותאם גור כזה וראי איני שומע כל תלונה מפיהם אולי לפעמים על צרכים והתנהגות נורמאלית של הכלב. אשמח לענות לכל שאלה.
 

ניל´´י

New member
אבנר, לא חולקת על נסיונך, קטונתי...

בזמנו כשלמדתי במדרשה הכלבנית, בפרק על פסיכולגיה של כלבים (כך נראה לי נקרא) הוסבר לנו כי יש הבדל בהתפתחות הנפשית של הגזעים השונים שמתחלקת לגודלם הפיזי בבגרותם, ז"א אין דין דני ענק כדין צ'יוואווא... אוך אהבתי את הבדלי הגודל...
לכן ענין אותי אם ישנה התיחסות לגודל הפיזי של הכלב... ועכשו לענין החיסונים, האם ההמלצה היא להעביר את השגר לפני מתן החיסון הראשון? תילוע אני נותנת לשגר ולאם בגיל 4 שבועות וחוזרת אחרי 10 ימים ושוב אחרי 10 ימים.... כיף לי האשכול הזה... מזמן לא נהנתי מכלבנות טהורה...
 
אכן יש ויש צדק בהתפתחות נפשית

בין גזעים גדולים וקטנים אך זה מתיחס לאחר גיל 22 שבועות בהן ההתפתחות העצבית שווה לכל הגזעים..אחרת היו תקופות קריטיות לכל גזע באופן שונה. אך לא כך הדבר מאחר ולאחר ההתפתחות העצבית (כמו לכלב בוגר) ישנן הבדלים מהותיים בהתפתחותו הנפשית של גזע גדול מדמויי דוגה למשל לבין כלבים מסוג קטן. לגבי החיסון ישנן אסכולות שונות ונכון הוא לתת את הזריקה הראשונה בגיל שישה שיבעה שבועות ואין בעיה שהגור ימסר בהתחייבות כמובן לחיסונים ע"פ הנוהל הקיים עד שבעה שבועות וכן הלאה.. ניל"י אני ממש אוהב שרשורים כלבניים טהורים ואני כולי תקווה שהגולשים יעלו נושא מרכזי שבו אפשר לדון ולהחליף דיעות וזוית ראיה אחרת מעניינת לכ תאוריה.. אשמח לענות לכל שאלה.
 
למעלה