איטי המקורי
New member
שאלה
רציתי רק להתייעץ, בחג האחרון היתה אצלי בת משפחה קרובה מאד שנמצאת אצלי לא מעט (ולא בכדי לעזור לי). הבן שלי המקסים שנמצא לאחרונה בתקופה די קשה הצליח להתיש את כולנו, אבל ממנה הוא הוציא תגובות שחרו לי במיוחד. לאחרונה כשהוא הולך לישון יש לו מנהג להחשיך את כל הבית, מה שלא מפריע לי כי זה לכמה דקות ואח"כ אני מדליקה שוב. בחג זו היתה קצת בעיה היות ואנחנו שומרי שבת נותרנו כולנו בחושך מוחלט. אותי הסיטואציה די שעשעה אבל את אחותי שהיתה שקועה בקריאת כתבה בעיתון זה הרתיח והיא החלה לצעוק "שידליק כבר את האור" "נמאס כבר" וכו', הבלגתי. בבוקר לאחר מסע ארוך של בכיות בענין שתיית השוקו מבקבוק ספציפי שאבד (ונמצא בסוף בגינת השכנים....) הוא רץ אליה כדי לחבק אותה כמובן קצת באגרסיביות, מה שגרם צלחת האוכל שלה להתהפך עליה ועל הרצפה. (לא לדאוג לבגדים, היא היתה עם פיג'מה). זהו! זה כבר הוציא ממנה את הכל "אתה ילד רע" "אני לא אוהבת אותך" ."לך ממני" וכל משפט נוטל ממני את יכולת הדיבור ואני מרגישה אילמת. לאחר כמה דקות הוא ניגש אליה ואמר "אני כל כך מצטער" במתיקות שאי אפשר לעמוד בה. אבל היא שוב אמרה "לך ממני אני לא רוצה אותך". שתבינו אם זה היה מישהו זר הייתי מגיבה אבל איתה בגלל נסיבות חייה יש לי יחסים של אחריות ואני חייבת להיות זהירה מאד כי הבית שלי מהווה בשבילה עוגן מסוים, מה שהופך את הכל להרבה יותר פוגע. החג נגמר ולמחרת כששוחחנו היא העירה לי על איזה משפט שאמרתי בהקשר אחר ופגע בה, ניצלתי את ההזדמנות והבהרתי לה את תחושותי בנושא. בתגובה היא הסבירה לי שהעובדה שאני נותנת לו תשומת לב מוגזמת היא מקור כל הבעיות (זה שההשגחה הזו היא תוצר של העובדה שהוא מסכן את עצמו וסביבתו ולא מודע להרבה סכנות זה שולי בעיניה) ווהגדילה ואמרה שמסכנים הילדים האחרים שלי שצריכים לסבול. זה כבר הרס אותי, הרי הענין הזה של האחים קורע אותי גם כך לגזרים ואני מנסה בכל כוחי לעשות את המיטב... אז איך אפשר ??????????? סיימתי את השיחה חנוקה מבכי. מישהי יכולה להציע לי משהו?
רציתי רק להתייעץ, בחג האחרון היתה אצלי בת משפחה קרובה מאד שנמצאת אצלי לא מעט (ולא בכדי לעזור לי). הבן שלי המקסים שנמצא לאחרונה בתקופה די קשה הצליח להתיש את כולנו, אבל ממנה הוא הוציא תגובות שחרו לי במיוחד. לאחרונה כשהוא הולך לישון יש לו מנהג להחשיך את כל הבית, מה שלא מפריע לי כי זה לכמה דקות ואח"כ אני מדליקה שוב. בחג זו היתה קצת בעיה היות ואנחנו שומרי שבת נותרנו כולנו בחושך מוחלט. אותי הסיטואציה די שעשעה אבל את אחותי שהיתה שקועה בקריאת כתבה בעיתון זה הרתיח והיא החלה לצעוק "שידליק כבר את האור" "נמאס כבר" וכו', הבלגתי. בבוקר לאחר מסע ארוך של בכיות בענין שתיית השוקו מבקבוק ספציפי שאבד (ונמצא בסוף בגינת השכנים....) הוא רץ אליה כדי לחבק אותה כמובן קצת באגרסיביות, מה שגרם צלחת האוכל שלה להתהפך עליה ועל הרצפה. (לא לדאוג לבגדים, היא היתה עם פיג'מה). זהו! זה כבר הוציא ממנה את הכל "אתה ילד רע" "אני לא אוהבת אותך" ."לך ממני" וכל משפט נוטל ממני את יכולת הדיבור ואני מרגישה אילמת. לאחר כמה דקות הוא ניגש אליה ואמר "אני כל כך מצטער" במתיקות שאי אפשר לעמוד בה. אבל היא שוב אמרה "לך ממני אני לא רוצה אותך". שתבינו אם זה היה מישהו זר הייתי מגיבה אבל איתה בגלל נסיבות חייה יש לי יחסים של אחריות ואני חייבת להיות זהירה מאד כי הבית שלי מהווה בשבילה עוגן מסוים, מה שהופך את הכל להרבה יותר פוגע. החג נגמר ולמחרת כששוחחנו היא העירה לי על איזה משפט שאמרתי בהקשר אחר ופגע בה, ניצלתי את ההזדמנות והבהרתי לה את תחושותי בנושא. בתגובה היא הסבירה לי שהעובדה שאני נותנת לו תשומת לב מוגזמת היא מקור כל הבעיות (זה שההשגחה הזו היא תוצר של העובדה שהוא מסכן את עצמו וסביבתו ולא מודע להרבה סכנות זה שולי בעיניה) ווהגדילה ואמרה שמסכנים הילדים האחרים שלי שצריכים לסבול. זה כבר הרס אותי, הרי הענין הזה של האחים קורע אותי גם כך לגזרים ואני מנסה בכל כוחי לעשות את המיטב... אז איך אפשר ??????????? סיימתי את השיחה חנוקה מבכי. מישהי יכולה להציע לי משהו?