שאלה

minerali1

New member
שאלה

עכשיו, כשאתן אמהות האם יום השואה מקבל משמעות אחרת? כל אותם הורים שנאלצו להיפרד מילדיהם, שנאבקו כדי שהאנשים האלה - שאי אפשר להגדיר אותם בשם - יקרעו אותם מידיהם, שחזו בזוועה איך רוצחים את ילדם מול עיניהם?
 

א R נ ב ת

New member
זוועה זוועה זוועה

עזבי רצח... אני רק מנסה לדמיין נסיעה בקרונות בקר במשך שבוע בלי מים...בלי תנאים...בלי ללכת לשרותים... איך התמודדו עם זה אמהות ואבות לילדים??? והחיים בגטו בתת תנאים, ומסירת הילדים שלך לשכנה כדי שתגדל אותם בחיים.. את יודעת מה, רק החיים בפחד בבית, עוד לפני הגטו... כשאת יודעת שכל רגע יכולים להכנס אלייך הביתה ולהעיף את כולם לקיבינימאט. מאד קשה לי לחשוב על זה מאז שאני אמא. הכל מקבל משמעות אחרת. אני מסתכלת על נטע הקטנה עם הבגדים החמודים והמגבונים והטיטולים והמי מלח לאף והטיג'ל והמובייל... וכל שאר הנוחויות ופשוט לא יכולה להרגע מזה.
 
זוועה זוועה ../images/Emo7.gif

לא יכולה לחשוב על כלום מצטערת אצלי תמיד יום השואה קיבל משמעות חזקה אין ספק שעכשיו יותר
 
חשבתי שרק אני עסוקה

בזה מהבוקר............. אם השנה הייתה עכשיו אחרת, סביר להניח שהילדים שלי היו כבר מתים........ הרבה דברים משתנים כשאת אמא..........
 
אני לא חושבת שזה השתנה, המשמעות

מאז ומעולם היתה ענקית ומזעזעת. כל המשפחה מצד אמי הושמדה דור אחרי דור מתחילת מאה העשרים, תחילה בפוגרומים ואז השואה חיסלה כמעט את כולם, אחד אחד, כולל ילדים. אז תמיד זה היה ויהיה אחד הדברים המזעזעים שיכולים לקרות לאנושות
...
 

אביטלתל

New member
במידה מסויימת כן

אחרי שנעשיתי אמא הרבה דברים קיבלו משמעות אחרת בעצם, נוספה משמעות פתאום כל הנושא של המוות ואובדן נעשה הרבה יותר קרוב ואישי
 
כבר כשהייתי בהריון היה לי קשה

ביום הזכרון ממש נשברתי. כל שנה אני הולכת לטקס ושנה שעברה יצאתי באמצע הטקס כי לא יכולתי יותר. הימים האלו ( יום השואה ויום הזיכרון) הורסים אותי. הפסקתי כבר ממזמן לראות טלויזיה בימים האלו.
 

איליי1

New member
אתמול בעלי שאל אותי , אם היינו חיים

בתקופה הזו, איך הייתי מגיבה? ואמרתי לו שבדיוק כמו הנשים האלו, כמה שזה נשמע נורא, הולכת עם הילדים. כל שנה, מאז שהילדים נולדו , אני לא מסוגלת לעבור את היום הזה נורמלי. אתמול שני הבנים הגדולים ביקשו הסברים הגדול בן ה 8 כבר קצת יותר מבין, אבל לכי תסבירי לילד בן 5... כל משפט נגמר ב- זה היה פעם והיום יש לנו מדינה וחיילים וצבא ששומרים עלינו, ואני חושבת שזה אחד הימים שעושים אותי יותר ציונית מציונית... לא יעזור כלום.
 
יום השואה מאז ומעולם היה קשה לי

מאוד - מהיום שגיליתי שסבתא שלי הייתה שם. היום כאמא הכאב הרבה הרבה יותר חזק. אני מחזיקה את התינוקות שלי ומנסה לחשוב איך מטפלים בתינוק בקור העז של החורף, איך מצליחים להפסיק לו את בכי הגזים לפני שישמעו, איך מאכילים שלא יבכה איך עוטפים ומחתלים כל אותן פעולות שכל כך מובנות לנו היום... אני מנסה לחשוב איך הלב נקרע לשמע הצעקה אמא ואת לא יכולה לעזור זה נורא מכדי לחשוב זה כל כך כל כך קשה. ואני ביום הזה מחבקת את הקטנים שלי ורוצה להבטיח להם שלנצח אמא תגן עליהם בגופה אבל מה יקרה אם יום אחד לא אוכל לעשות את זה? הפחדים האלו מהמלחמה גדלו איתי - גם כילדה היו לי חלומות המון חלומות על הנאצים שבאים לקחת אותנו ועל כל מיני מקומות מסתור תמיד הם היו נקטעים רגע אחד לפני שמוצאים אותנו. אגב - אתמול היה משפט מקסים ששמעתי מבחורה שהיא דור שני של ניצולים שואה - היא אמרה שאבא שלה אמר לה שהוא יודע כי הוא ראה איך זה קורה - הם לא היו חיות הם היו אנשים תרבותיים ששומעים מוסיקה נעלה ואוכלים עם יותר ממזלג אחד ובכל זאת זה קרה להם - הם הפכו לעדר ועשו מעשים נוראיים כאלו ובגלל זה כל יום הוא בודק את עצמו כדי שלעולם לא יקרה לו כזה דבר ביחס לאדם אחר. יהי זכר כל קורבנות השואה יהודים ולא יהודים שנרצחו באכזריות יהי זכרם של כל הילדים הקטנים והגדולים שלא זכו לגדול ויהי זכר משפחתי ברוך.
 

mevav1

New member
תמיד הייתי רגישה ולילדים בפרט

וגדלתי בצל סבתא וסבא שברחו בזמן וסבי שהיה קצין וסיפר לי דברים שבגיל מסויים ניתן לקלוט ותמיד הבנתי את סבתי בעיקר למה היא די מרירה ולמה היא עצובה לעתים ואת זה שאמי גדלה ללא סבים ומעט בני דודים שלו השואה,משפחתה הייתה ענפה ובקיצור,הייתי מאוד צמאה לכך,לסיפורים ע"כ ובתור רגישה,כשילדיי נולדו,הרגישות כלפי השואה עברה בגידול ילדיי מבחינת האהבה שניתן לתת להם וכמה מזל שיש להם הורים כמותנו ותמיד אמרתי שאולי קשה לי לעתים אבל תודה לאל שלא חוויתי את השואה ובכלל,לא יכלתי לבוא בטענות כלפי כמה קשה וכד' כי תמיד זכרתי את משפחת אמי שלא היה להם המזל. אבל אפשר לומר שכשילדיי נולדו,הכאב כלפי הניצולים והנספים ובכלל,כלפי משפחת אמי,היה עוד יותצר קשה כי רק כשיש לך ילדים,אפשר לקלוט מה זה הדבר הנורא הזה וכמה זה כואב מה שעשו לילדים המסכנים ובכלל לעם היהודי. ובאותה ההזדמנות,אני מאחלת לכל העם היהודי להישאר שלם ואיתן ושזכר הנרצחים לא יישכח. וכמה אני מתגעגעת למשפחת אמי למרות שלא הכרתי אותם. כמה אני בוכה בגלל כל האומללות שהם עברו עד שנרצחו. הי"ד,אמן!
 

nataly82

New member
אני כל היום חושבת על זה

לא חשבתי שהיותי אמא ישנה משהו, אבל זה שינה, ועכשיו אני יותר חושבת על מה היה קורה אילו... והסיפורים על הילדים יותר קשים כי עכשיו אני מדמיינת הכל על עצמי, וכל שנה זה היה יום קשה אבל השנה במיוחד כי גם אני אמא וגם סבתא שלי ז"ל, ניצולת שואה, כבר לא איתנו. היום אני חושבת על כך שכל הבעיות שיש לנו מתגמדות, וצריך להודות לה' על התקופה בה אנו חיים, ועל הדברים הרבים שאנחנו יכולים להעניק לילדינו.
 
היותי אימא שינה את זה יותר, אתמול

ראיתי את הסרט של ד"ר פרל גיזלה שהיתה ה"סייעת" של ד"ר מנגלה, אילצו אותה עם איומי אקדח , היא סיפרה שהיא ביצעה מעל 1000 הפלות לאימהות על מנת להציל אותן ולתת להן סיכוי לחיות כי כל מי שהיתה בהיריון נשלחה לתאי הגזים והיא סיפרה שם דברים זוועתים.אני ממש הזעדעזתי, קשה קשה קשה. צריך להודות לה' כל יום וכל דקה ואני מודה לו. יהי זכר הנספים ברוך ונשמתם צרורה בצרור החיים ומנוחתם עדן.
 

א R נ ב ת

New member
אוי זה היה נורא ואיום. ראיתי גם.

היה שם את הקטע הנוראי שבו היא מבצעת את ההפלה הראשונה... אני לא רוצה לחזור על זה אבל אחרי מה שהראו שם פשוט פרצתי בבכי נוראי.
 
כן ארנבת הרדמתי את התינוקת שלי ו

וחשבתי לישון אבל התחלתי לראות ולא יכלתי לזוז מהמסך זה היה פשוט עצוב וכואב במיוחד העובר ההוא שהיא נאלצה.......אוי אלוקים ישמור.
 

א R נ ב ת

New member
../images/Emo7.gif

אני כבר נתקלתי בו פעם ועכשיו ראיתי כל מיני חלקים שאז לא ראיתי. הקטע עם העובר גמר אותי סופית. בשניה פרצתי בכזה בכי... מזל שכל הגוזלים אצלי ישנו. היה בזה משהו שאי אפשר להסביר. במיוחד כשהיא כל כך בכתה.
 
זה הרגש שלנו האימהי וגם היהודיה שבנ

קודם כל אנחנו יהודיות מה שגורם לנו סבל וכאב על מה שעברו הדור לפנינו , ושני דורות לפנינו ודבר שני בתור אימא אני יכולה להגיד לך שאני באופן אישי ושאלוקים לא יתן לנו לעמוד במצב הזה אפפעם הייתי מעדיפה למות ולקחת איתי את הילדים ולא לתת לנאצים לעשות בהם כאלו דברים, שאלוקים יסלח לי על המחשבה אבל עדיף לי למות ולא לתת לגויים להרוג אותי ולהנות . אלוקים ירחם על כל הנשמות האומללות הללו ולפחות יתן להם מקום בגן עדן.
 
למעלה