שאלה-

seaגל

New member
:)

**ההכרות הראשונה שלי עם האחיינים שלי המיס אותי מאושר והדמעות פשוט זרמו, עד היום הן זורמות הרבה פעמים בזכות האושר שהם מכניסים לליבי. **בסוף כל שנת לימודים שילדים מחבקים אותי ואומרים לי שהם אוהבים אותי, ואני משחררת אותם לדרכם ורואה איך הם גדלו והתפתחו... **כשאמרו לי שהתוצאה של בדיקת הדם חיובית, ליום אחד לא הייתה מאושרת ממני והדמעות פשוט זרמו (לצערי עד מהרה הפכו לדמעות של עצב) **פעם אחת שחיבקו אותי ואמרו לי שאוהבים אותי ואני באמת האמנתי לזה.. ועוד:)
 
יצא לי להוריד דמעות כמובן

מהתרגשות של שמחה אבל לא יכולה לקרוא לזה אושר, כי זה לא אושר, אלא סתם התרגשות של שמחה..
 
וודאי

אני רגשנית לא קטנה (אבל עובדת על גמילה מהעניין) אז יוצא שאני בוכה הרבה מאושר ושמחה. למשל, בחתונות שמרגשות אותי, כשאני רואה מישהו שמצליח להתגבר על מכשולים או עושה משהו מדהים ויפה, אקסטראווגנדי שמתיק את נשמתי [לרוב זה קורה בטלויזיה אבל לא רק], סיום קורס חובשים של ידיד שלי [פייייי זה היה מזמן].
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מותר לשאול אותך, כוכבית, למה בעצם את מנסה "להגמל" מהרגשנות? אני שואלת אותך בתור אחת, שגם ידה קלה על הדק הדמעות. לא פעם שמעתי:"את רגישה מדיי!" אבל אני יודעת שגם אם אולי ל"אדישים" קל יותר, איני מוכנה לוותר על רגשנותי. מבחינתי, זה החיבור הישיר לדופק הנשמה, מה פתאום שאוותר עליו? ואצלך?
 

מתנות

New member
../images/Emo45.gif

יש טוב באדישות וכך גם ברגשנות... (אני אישית נהנית משניהם, אצלי כל דבר הוא בתקופות) כשמתרגשים כל-כך, כך האכזבה כואבת יותר, אבל כשהכל מתממש וכל מה שנותר לך הוא להרגיש- הרגשנות מביאה את הרגש לרמות חדשות.. ובעצם- מביאה את האדם לעולם שונה לגמרי.
 
רגש ורגשנות

אני חושבת שיש הבדל בין החיבור לרגש, בין להרגיש, לחוות לבין רגשנות. רגשנות, מו שאני רואה את זה, זו צורה מוגזמת של הבעת הרגש. אדישות היא קיצון אחר וגם היא לא טובה אבל אני רוצה למצוא את האמצע, למצוא את המקום שבו הרגש יתפוס מקום (משמעותי אפילו) אבל פחות יבוא לידי ביטוי חיצוני, פחות יחשוף ממני, פחות יפריע בתפקוד [כן, לפעמים זה עד כדי כך]. מקווה שהבהרתי.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נדמה לי שהבנתי- את רוצה לשלוט במינונים של העוצמות וביטויין, ולא להסחף ולהרגיש שזה שולט בך. הבנתי?
 
כן

אני טיפוס מאוד רגיש וקורה לי הרבה שאני בוכה מאושר... יש לי מין כוס דמיונית שמתמלאת אט אט בדמעות של אושר ושמחה... ובד"כ אחרי כל הצלחה שלי הכוס הזאת מתמלאת שיש איזה שמחה משפחתית (בד"כ בחופות...) שקורה משהוא משמח ומרגש למשפחה או חברות... זה כיף לבכות.
 

מתנות

New member
בכי מהול באושר.

בכל מיני פעמים. בדרך-כלל בהופעות. מין אושר קיומי כזה, רק מהעובדה שאני יכולה לעמוד בתוך הקהל הזה, ולהרגיש את האור שנשלח אליי מהאנשים שעומדים על הבמה. הפעם שעולה לי בראש? הופעה של היהודים ברעננה. הפעם בגלל חברה טובה. איבדתי אותה במהלך ההופעה, ופתאום בשיר שלי, מצאתי אותה, ממש במקרה. התחלתי לבכות בטירוף ופשוט נבלעתי בתוך החיבוק שלה. ספק כאב, ספק שמחה. פשוט אהבה נורא גדולה.
 

מרי-לו

New member
כן...

בכיתי מאושר כשילדתי את 2 הילדים שלי... בכיתי מאושר כשנכחתי בלידה של החברה הכי טובה שלי וכשהתינוקת היפה שלה יצאה לאויר העולם והחברה שלי עם דמעות בעניים אמרה לה "ברוכה הבאה לעולם קטנה שלי" בכיתי... בכל פעם שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי אני בוכה מאושר
ותודה לזאת ששלחה אותי לכאן
 

מרי-לו

New member
../images/Emo25.gif

החברות שלנו לפעמים גורמת לי להוריד דמעות של אושר (לא קלישאה... אמיתי!)
 
../images/Emo9.gif

אין ספק שאת בין היחידים שיש להם מקום של קבע בליבי ולא מקום ארעי :)
 

ה מוזה

New member
../images/Emo28.gif

גמני עכשיו עם עיניים נוצצות מדמעות מרגש האושר שלך ושרק יתעצם ויפרח ברוכה המצטרפת
 
למעלה