|שאלה|

[לוויתן ורוד]

|שאלה|

איך ניתן למצוא את זהותי? איך ניתן למצוא את זהותי בתוך כל הערפל והבלאגן הזה, בתוך המציאות הזו שבה כל כמה דקות אני משנה את דרך חשיבתי. איך ניתן למצוא את זהותי כאן, כשאני כבר לא בטוחה בשום דבר. איך ניתן למצוא את זהותי כאן כשאני לא מרגישה שייכת לשום מקום. איך ניתן למצוא את זהותי כאן כשהכל כל כך זר מסביב, ואני כבר לא מצליחה להבין מה אני באמת רוצה לעשות ומה אני עושה כי הורגלתי לכך או כי פעם חשבתי שזה יועיל לי? מה זאת בכלל זהות לעזאזל!?

 

[hilabarak]

אני הכי מזדהה עם השאלה האחרונה

שלך דווקא. מהי בכלל זהות לעזאזל ? האם אני האבא שנמס מול חיוך התינוקת ? האם אני האבא שמקלל בלילה כשהיא מעירה אותי כבר פעם חמישית ואני רוצה לישון ? האם אני האב שגוער בביתי הבכורה ? האם אני האב שמסתכל על ביתי הבכורה ונדהם מעומק אהבתו אליה ? האם אני הכלכלן, שחושב איך לקדם את הקריירה שלו ? האם אני המורה למודעות ורוח שחושב איך לפרסם את הרעיונות שלו ? האם אני הנהנתן שנהנה ממסעדה טובה וטיול לחו"ל ? האם אני העובד שממש מפחד כשיש מצגת מול ההנהלה ואינני ממש מוכן ? האם אני חייל המילאוים ה"עלוב" שמגיע לימלואים ומחפש רק פינה שבה לא ימצאו אותי ? הרחבתי כדי להבהיר היטב את התמונה. הזהות שלי היא כל אלו. אף אחד לא נוגד את השני. העובד המפוחד איננו נוגד את המורה לרוח ואיננו נוגד את המנהל. האב הכועס איננו נוגד את האב הנמס וכולי. אם אתה שואל אותי במקום למצוא את הזהות האמיתית, פשוט תתנסה בכמה שיותר חוויות - כך במקום לחפש תחייה ותהפוך לשלל החוויות. ברגע שתבין שהחיים הם אוסף של פרטי פרטים, אז תוכל לחוות את אוסף הפרטים הללו (האב הכועס והאב הנמס והעובד המפוחד והמנהל והמורה והמחנך...) וסך כל הפרטים תהיה הזהות שלך. ואז אולי השאלה תתחלף ותהפוך להיות "האם אני חווה מספיק את החיים ? האם שלל ההתנסויות שלי מספק אותי ?".

 

[avipel]

רק יהודי עונה בשאלה על שאלה...

אני חייב לשאול. מדוע את מציגה את השאלות האלו? למה את רוצה לדעת מהי זהותך?

 

[MoonMadness]

הניחוש שלי הוא שהיא במצוקה.

שאלה של הגדרת זהות היא שאלה של דימוי עצמי. כשהדימוי העצמי מבולבל, והזהות מבולבלת, עד לרמה של מצוקה, כדאי להיעזר באדם אחר, אולי אפילו במטפל, אם כי בגיל ההתבגרות (ויכול להימשך גם אחר כך) גיבוש זהות זה תהליך טבעי, והבלבול הזה הוא טבעי והוא זמני והוא חלק מהחיים. זה לא אומר שחייבים להתמודד איתו לבד. אפשר לבקש עזרה או הנחייה. כשלי היה משבר זהות בגיל ההתבגרות, התחלתי מהדברים הכי בטוחים, למשל: אני גבוה. אני יותר גבוה מרוב האנשים (185). אחר כך אמרתי לעצמי שאני אדם טוב, כי כל הכוונות שלי טובות. אחר כך החלטתי שאני אדם שקט, כי כזה תמיד הייתי, ואין לי שום כוונה להיות הפוך. כך המשכתי למפות את התכונות שלי, אחת אחת, רשמתי לי את זה, ולאט לאט וידאתי שאני יודע מי אני, ואחר כך למדתי לאהוב את מה שגיליתי. אולי דרך כזו יכולה לעזור גם לאחרים.