בדידות
כתבתי עליה בתמצית לא מזמן,אז הנה אני כותבת שוב בקמצוץ קטנטן וממצא: המאבק נגד הבדידות הוא אחד המאבקים ההרואיים ביותר של האדם.אדם יכול ללמד את עצמו ליהנות מחברתו שלו,למצות את קיומו והלבד באופן יצירתי.הוא יכול להפוך את חוויית הבדידות למנוף עצום. נביאים הגיעו לחזיונות הנבואה שלהם מתוך בדידותם,וגם אחרים-הבדידות שנכפתה עליהם העשירה את פנימיותם.ובכל זאת,האדם הוא יצור חברתי שזקוק ליחסי קירבה במינון זה או אחר.חשוב ללמוד להיאבק על כך,והמאבק עלול לייסר,אבל הוא שמאפשר לקשור קשריםובמהלכו לומדים את החיים למידה חסרת תחליף.כניעה מתמסרת לבדידות היא לעיתים פתרון קל מידי.המאבק בבדידות הוא בעצם המאבק בנכויות שלנו,והאם לא בו טמונה
משמעות החיים? בוקר טוב עולם