נכון, ותוספת:
המשמעות המקורית של המילה בלורית היא קווצות שיער שעובדי האלילים היו מגדלים כדי לחתוך אותן ולהקריב אותן לעבודה זרה. (וההבדל הנזכר במשנה ע"ז א, ג בין "בלורית" ל"קומי" זה שקומי זה בעורף, ובלורית זה מקדימה. דיון והפניות לספרות נוספת אצל ש' ליברמן, תוספתא כפשוטה, ג, עמ' 81. וכמו שקומי זה מילה יוונית, כך סביר להניח שגם בלורית זו מילה יוונית, רק שהיא אבדה לנו). ואגב, ההגייה המקורית בלשון חז"ל הייתה כפי הנראה ballorit (כך בכ"י קאופמן) או ballurit (כך מצאתי פעם מנוקד בקטע גניזה שטרם פורסם במלואו).