שאלה כתשובה
האם אתה באמת רוצה לעשות את זה? מצד אחד, כל הקונספט של שתי דמויות דומות מאוד עשוי להיראות (ואפילו להיות) נחמד, לפחות לזמן מה, אבל מתישהו זה מתחיל להיות די מטריד, לפחות לדעתי האישית. ובכלל, למה ששתי דמויות יהיו דומות? בצוות, ברוב הפעמים אם לא בכולן, יש לכל אחד "התמחות" משלו, או תחום שהוא יותר אוהב / יותר טוב בו. זה שהגנבים עובדים ביחד לא אומר שהם דומים מבחינת אופי, מניעים, מראה חיצוני או שם הסבתא. לדוגמה: אחד הגנבים, נקרא לו שמשון לצורך הדוגמה, בא מבית טוב, החל את דרכו כבחור מפונק בלי שומדבר לעשות. הוא החליט שטוב לו נורא עם חיי הרחוב המתפרחחים והחל "לשחק אותה" גנב. עד שיום אחד הוא נתפס. המשפחה באה למשטרה, הפעילה פרוטקציות ושחררה אותו בערבות אסטרונומית וטובות הנאה למפקח המשטרה. אבל שמשון הרגיש פגוע. הוא החליט שאם כבר המשפחה ראתה אותו בקלקלתו, ועכשיו מאשימים אותו ותולים עליו אות קלון, אז יאללה, מה אכפת לו. הוא לא צריך אותם. באיזשהו שלב, שמשון קם ממיטתו באמצע הלילה, ניגש בשקט-בשקט לתיבת התכשיטים של אמאבא, סחב משם חלק ניכר מאוצרות הבית (ומזומנים שהכין מראש, כמובן) והלך ללא שוב. הגנב השני, שלצורך סיפורנו ייקרא יובב, נולד בשכונת עוני למשפחה ענייה מרודה. בגיל צעיר ההורים של יובב חלו ומתו, ויואב נשלח לבית יתומים. לאחר כמה שנים של סעודות דלות (Can I have some more?), נשלח יובב לבית חרושת למבוגרים, למרות גילו הצעיר. בבית החרושת / מפעל / וואטאבר, מתעללים הפועלים המבוגרים יותר בילד החלוש שמגיע אליהם, והוא נאלץ לברוח מהמפעל במהרה, ומוצא את עצמו מורעב ברחובות העיר. יום אחד מוצא את יובב איש מיטיב וחביב בשם... נניח, פייגין. הוא לוקח את יובב לביתו, שם גרים עוד ילדים יתומים וחסרי בית, מאכיל אותם ומטפל בהם. אחרי כמה שבועות בהם יובב משביע את רעבונו, מתיידד עם דיירי הבית האחרים ומעלה מעט (אך רק מעט, כך משגיחים אנו) במשקל, שולח אותו פייגין להרוויח את לחמו בעיר בעודו גר אצל פייגין, וכמובן - לחלוק עמו את הרווחים (בערך 100 אחוז מהם). ה"עבודה", כך מסתבר, היא כיוס אנשים תמימים ברחוב. כך עוברות שנים, יובב גדל (גם פיזית) ומקבל מעמד מכובד יותר בקרב גנבי פייגין, עד שיום אחד, בגיל 15 בערך, הוא פורש לו לטובת קריירה משלו. "אני יודע שאני יכול להצליח גם מחוץ לבית של פייגין", הוא אומר לעצמו, נפרד משאר אנשי הבית (או בורח מהם, מה שעשוי לתת עוד טוויסט לעלילה), והולך לחפש קריירה משלו. הן שמשון והן יובב הם כייסים מקצועיים, ואולי אף התפתחו להיות יותר מזה ברבות השנים. אחרי הכל, שניהם כבר לא בני 15, לשניהם היה זמן לחשוב לאן להתפתח מבחינה מקצועית (אהמ... כן. מקצועית זו מילה טובה), ושניהם - אולי - בחרו ללכת באותו כיוון, כשכל אחד מהם קצת יותר טוב בדברים שונים. למשל - שמשון יודע לפרוץ מנעולים ולנטרל מלכודות בצורה נהדרת, אבל יובב, עם כל שנות הניסיון שלו, יודע להתגנב יותר בשקט, להעריך איזה רכוש שווה יותר (שהרי שמשון מעולם לא היה זקוק לכסף, עם משפחתו העשירה, ולכן לא למד להעריך את שווי הסחורה, אלא רק לגנוב בשביל הכיף), להשתחל במקומות צרים ולהשגיח טוב יותר אם מישהו מתקרב מאחור. ומה אם הם נפגשו יום אחד, לפני זמן לא רב, בזמן פריצה שכל אחד מהם ביצע בנפרד לאותו מקום באותו זמן? ומה אם במקום לריב על השלל, הם החליטו לחלוק אותו ביניהם ולהשיג אותו קצת יותר בקלות באמצעות עבודת צוות? ומה אם הם החליטו שטובים השניים מן האחד ומאז מצליחים יחד בהרבה? Voila, רקע לשני גנבים דומים-שונים. ואם כבר - במעמד זה אני רוצה להודות המון לאוליבר טוויסט של צ'ארלס דיקנס ולפינוקיו של סבא ג'פטו. הנעמתם את זמני מאוד.
