היבטים פסיכולוגיים של תסמונת טוראט
שלום עדי. תסמונת טוראט הינה תסמונת נוירופסיכיאטרית. מהידע שנצבר עד כה במחקרים נמצא כי ישנם גורמים נוירולוגים לתסמונת המשולבים בגורמים סביבתיים, כגון- קשיים במהלך הלידה, לחצים במהלך החיים וכדומה. כיום הטיפול השכיח ביותר להפחתת הטיקים הינו טיפול תרופתי ואחר כך טיפול התנהגותי. יחד עם זאת, בחלק מן המקרים, מעבר לטיקים עצמם, אנשים הסובלים מהתסמונת עשויים לסבול מקשיים ומהפרעות נלוות, כגון- קשיי למידה, כפי שציינת אגב לגבי אותו תלמיד הסובל מדיסלקציה ודיסגרפיה. מעבר לקשיי למידה רבים מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז, הפרעות חרדה ולעיתים גם מהתנהגויות ומחשבות כפייתיות כאלו ואחרות. כך שלמעשה, ילד הסובל מהתסמונת עשוי לחוות קשיים רבים, המתגברים אף יותר כאשר הילד סובל מהצקות חברתיות סביב הטיקים הגורמות כמובן לפגיעה בדימוי ובערך העצמי. לאור כל אלו, לעיתים יש לשקול בהתאם לצרכי הילד וקשיין קבלת טיפול פסיכולוגי העשוי להוות תמיכה לילד ולמשפחה כולה בהבנה טובה יותר של קשייו, חיזוק תחושות הערך העצמי וכדומה. מקווה שזה ענה באופן מסוים על שאלתך. מיכל שדה-לופו
שלום, אני מורה בתיכון, ומכיוון שיש לי רקע בחינוך מיוחד למדתי בעבר קצת על התסמונת, ואפילו עשיתי עבודה בנושא. לפני שבוע מורה אחר, שתלמיד מכיתתו הוא בעל תסמונת טוראט (וגם דיסלקט וגם דיסגרף), שאל אותי קצת כדי להבין יותר בנושא. הוא שאל אותי האם יש גם השפעה פסיכולוגית? ועל כן צריך טיפול פסיכולוגי, או שלא. ומכיוון שאני יודעת שההפרעה נוירולוגית, לא ידעתי מה להשיב לו (למרות שאני מאמינה שיש השפעה פסיכולוגית לילד כזה..) אשמח אם תוכלו להסביר לי.
