שאלה

[יום טוב 21]

שאלה

האם התחושה של טיק היא גרוד חזק בתוך המוח וגרוד חזק באזור הטיק? כך מספר לי בני האם זהו התחושה?

 

[לארה5]

איך מרגיש טיק...

זו שאלה שאני מנסה שנים למצוא לה תשובה במילים. זה מאוד קשה אבל אני אנסה שוב... אצלי מדובר בדר"כ בלחץ באיזור הגב התחתון בלי קשר למיקום התיק בגוף, אבל יש ידיעה איזו תנועה בגוף תשחרר אותו. אם אני מאיזושהי סיבה מתאפקת, הלחץ הופך למעין עקצוץ או זרם שמתפשט מהגב התחתון לעוד איזורים בגוף. זה ההסבר הכי טוב שאני יכולה לתת, למרות שהוא לא לגמרי מדויק. לגבי הגירוד - הרבה פעמים אני מסבירה ככה לאנשים מה זה טוראט - תחושת הגירוד שכולם מכירים מזכירה טיקים כי היא פיזית, אתה מזהה אותה מראש ואז צריך לעשות פעולה כלשהי כדי להרגיע אותה. זה לא שהגוף קופץ מעצמו. זו באמת דרך להסביר את זה, למרות שאצלי זה לא נחווה באמת כגרד. האמת שמעניין גם אותי לשמוע איך אחרים חווים טיקים. אף פעם לא יצא לי לדבר עם מישהו על זה!

 

[שביק]

ליום טוב , ערב טוב, אין תשובה חד

משמעית לגבי הגרד. אני שומעת תיאורים שונים כגון: הצורך להתעטש. הצורך להעיף את היד או הראש, או לפתוח חזק את הפה או העיניים וכו'. אני מניחה שכל אחד יכול לתאר זאת בדרכו והכל נכון.

 

[yakovs]

הטיק מרגיש מצויין

לארה שלום אני יעקב. אספר לך קצת לגבי התחושות שלי בנוגע לטיקים. הכל מתחיל בתוך המוח. בתוך המוח יושב לו גמד קטן שמסדר את כל העניינים כדי שבעל המוח ירגיש טוב. הגמד מזהה שיש בעיה - קצר בין שני חוטים, מגע רופף, עודף חשמל וכדומה. הגמד החרוץ לוחץ על הכפתורים הנכונים כדי לתקן את התקלה. התשדורת נשלחת לאיברים המתאימים, והם מגיבים במהירות. הגמד בודק שוב את לוח הבקרה. אם הכל בסדר, הוא ממשיך לקרוא את העיתון שלו. עד הפעם הבאה. איך קוראים בשפה מדעית לכל זה? קוראים לזה טיק. או טוראט. או כל מיני שמות אחרים. מי צריך להתמודד עם ההשלכות של כל הבלגן הזה? את .אני. אלין. ועוד הרבה אחרים.איך מתמודדים? מספרים אחד לשני. מדברים. כותבים. יעקב

 

[לארה5]

יעקב...

תודה על השיתוף. אין ספק שההסבר שלך קסום... גמד הטוראט. זה מוצא חן בעיני...

 

[yakovs]

לארה

שלום. ראית אולי את שלשת החלקים של שאלון לממצמץ? ראית אולי גם את מה שכתבתי בנושא טיפים וטריקים? אני לא מכיר כל כך את הנפשות הפועלות כאן בפורום. אולי את רוצה לספר לי מעט על עצמך?

 

[לארה5]

האמת שאותי אף אחד לא ממש מכיר כאן..

אני די חדשה בפורום, ולא כותבת הרבה, למרות שאני קוראת את הכתוב וזה נותן לי לא מעט. אני בת 26, עם טוראט מגיל 5. לאחרונה סיימתי ללמוד עבודה סוציאלית, אבל אני עדין לא יודעת מה ארצה לעשות כשאהיה גדולה... אני בחיפושים. יש לי הרגשה כאילו רק עכשיו אני מרשה לעצמי דברים שאחרים עשו אולי בגיל צעיר יותר. הטוראט ביגר אותי בבת אחת כשהייתי ילדה, והיום אני מרשה לעצמי קצת רגרסיה... מותר לא? זהו בקצרה. אני רק אציין שהיום, מי שלא יודע כבר לא רואה עלי את הטוראט. הוא אף פעם לא נעלם לגמרי, אבל מאוד נרגע עם השנים. אני מקווה שזה משהו שיכול לעודד אחרים, כי זה קורה. עד כאן עלי... ולגבי הדברים האחרים שכתבת - כולם מלאי יצירתיות וזוויות חדשות. אני מבטיחה כשאקרא להגיב ישירות. להתראות בינתיים

 

[yakovs]

רגרסיה...מותר,אפשר, חייבים!

שלום לארה. אני רוצה לספר לך למה החלטתי לפני מספר שנים להיות מורה. בעצם, יש הרבה סיבות, אבל גיליתי דבר נורא מעניין: כולנו מתבגרים יותר מדי מהר, ואחר כך אנחנו מספרים לכל העולם כמה כיף להיות ילד. אז הנה לך: מורה זאת הזדמנות שחוזרת על עצמה כל יום, לחזור ולהיות ילד. אני לא מתכונן להחמיץ את חלון ההזדמנויות שנפתח לפני מרגע שהבנתי את הדבר הזה, ועוד משהו: יש משהו בטוראט (אם באמת זה מה שיש לי) שעוזר מאד לבנייה של יחסי אמון ביני ובין התלמידים. כי התנהגות רגילה של מבוגר, עוברת דרך מסכה. הוא מעוניין מאד להסתיר את דמותו האמיתית. ילדים לא אוהבים מסכות כאלו, הם רוצים הוכחות לכך שהעולם יפה גם כשהוא אמיתי. מבוגר שיודע להתנהג כמו ילד, כולל כל התופעות וה"סימפטומים", זה מצוין בשביל מורה. יעקב

 

[הלנה]

הי יעקב..רציתי לעשות לך הכרות

אבל במחשבה שניה אני עלולה לשכוח מישהו...והאדם הזה עלול להיעלב...אז עדיף שכל אחד יציג את עצמו...אני אפתח הודעה חדשה.