משאילתך ניתן להבין
כי כל הדברים הללו מפריעים לך, כנראה לימודך הוא עיוני באותה שעה. היה לי מקרה. אדם שנוהג להתפלל ביחידות ומאוחר. נכנס לו לחדר בבית כנסת שם אני אומר שיעור. וכאן הוא מוצא לו הזדמנות שיענו אמן לברכות השחר שלו כשאני באמצע שיעור. אמנם נושא שונה לחלוטין משלך. בכל אופן, ביררתי את הנושא. נודעתי כי הוא נכנס להיכל ישיבה מסויימת שאני קשור לשם. ראש הישיבה שנכח במקום, הזהיר את כל הבחורים שלא ישתתפו לקדושה. זה היה באמצע לימוד של אחה"צ, והוא נכנס לו לתפילת מנחה שם... אמנם מדובר באדם מבוגר וכו' וכו'. אבל בכל אופן הבנתי שאין לו את הזכות לבטל תורה. לו הייתי במקומך אז: אם המקום מיועד ללימוד, ואני לומד שם בקביעת עתים בתדירות, כי אז אם זה ממש מפריע, רק בכזה אופן הייתי נמנע. וגם לא בפרהסיא. בכל אופן פרט לקדושה ולאמנים, יהש"ר, ברכו וכל הדברים הקדושים הללו. הרי כח היחיד לעומת הציבור הוא ממש נמוך. ואם כבר אז: ביום יש לומר צ' אמנים. ד' קדושות. י' קדישים [לשמוע]. ק' ברכות. אם אדם עשה כך במשך היום, הרי צדי"ק מושלם.
