שאלה

[לכבות את כל האהבות]

שאלה

היי קוראים לי עמית.. אני לא רוצה חבר או להתחתן פשוט לא רוצה מערכת יחסים(ולא אני לא לסבית)מה אני אמורה לעשות על מנת לגדל ילד לבד?במה זה כרוך? תודה

 

[mishele5]

לכבות את "-כל-"../images/Emo12.gif האהבות?../images/Emo178.gif

כיצד תוכלי לגדל ילד ללא אהבה,למה להכליל. בכדי לגדל ילד את צריכה א ה ב ה >

<,,, והמווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון

וכמובן סובלנות. כל היתר זה מישני,וזו דעתי האישית בלבד.

אך כפי הנראה ניכוות קשות מגבר,ולא לדעתי,[כגבר] כיוונת. אני בטוח שתקבלי כאן עצות גם מנשים,אימהות,בעלות ניסיון רב משלי. דרך צלחה לך.

 

[א ל ו ל י]

עמית היקרה שלום ../images/Emo140.gif

קודם כל, אני חייבת להגיד לך שהתפתלתי קצת לשמע השאלה "במה זה כרוך" ... הזכיר לי כאילו מדובר בחיית מחמד... ילד זה משהו הרבה הרבה יותר מורכב!. אם את נחושה לעשות את מסע ההורות לבד, הדרך הישרה טהנכונה לדעתי היא בנק הזרע ויש פורום בו תוכלי להיעזר #34. אבל אם יורשה לי... ראיתי בכרטיסך האישי שאת ממש ממש צעירה ואני ממליצה לך לחכות עוד כמה שנים. מעל הכל צריך מוכנות נפשית. אני יכולה לספר לך על עצמי שבגיל 22 הייתי ממש ילדותית ושטותניקית (וזה בדיעבד, במבט לאחור) לעומת גיל 26 בו נכנסתי להריון . יש לך עוד כמה שנים טובות ושלוות לפני שהשעון הביולוגי יתקתק, לכן גם אם את מרגישה מוכנה ורוצה ילד, חכי עם זה קצת. סיימי את הלימודים, תבלי קצת ותגשימי חלומות. להיות אם יחידנית זה אושר שלא יתואר אבל לא תמיד קל, נפשית וגם כלכלית. אגב, אני מכירה אמהות יחידניות צעירות ונפלאות , זה לא קשור לדעתי ליכולת ההורית שלך, אלא שחייך ישתנו לחלוטין ויהיה לך הרבה יותר קשה לעשות דברים שעכשיו את יכולה ב"ראש שקט". אז תחשבי על זה

ובהצלחה!

 

[ללי 8]

מה הרצון הכי קרוב?

מה את לא רוצה כרגע את יודעת... מה את רוצה? לכי על זה צעד אחרי צעד, אני חושבת שבפורום "חד הוריות מבחירה" יוכלו לענות לך על מה לעשות מבחינת הצעדים, נדמה לי שבפורום הזה הרוב הגיעו לחד הוריות מתוקף הנסיבות ולא תמיד מבחירה, אני לא בטוחה, אבל ככה נדמה לי, תקנו אותי אם אני טועה. בהצלחה.

 

[א ל ו ל י]

היי ללי ../images/Emo24.gif

אני חד הורית מבחירה אבל פה מצאתי את הקן התומך שלי. אז הנה אני מתקנת!

 

[ללי 8]

נו אז בודאי יש לך יותר תשובות?

או שגם פה אני טועה, אוף ואז זה כבר ממש לא נעים....

 

[א ל ו ל י]

../images/Emo6.gif לא נעים ?? ממני ???../images/Emo3.gif

פשוט משבוע חמישי של הריון (לא מתוכנן אך רצוי מאוד) אני לבד. בחרתי להיות אמא של הקטנה שלי. היו רגעים קשים (אם כי לא נפשיים, כלכליים בלבד אבל אני אופטימית). כעת אני חושבת מה הלאה, אני בת 30 והדרדסית בת ארבע. אני רווקה מאושרת, אוהבת את הלבד, לא מתגעגעת ללהיות בזוג. החלטתי שאם עוד חמש שנים יחלפו ועדיין ארגיש כך, אני מניחה שאעשה מעשה ואצטרף ללקוחותיו המאושרות של בנק הזרע... אבל עוד יש זמן!

 

[נועה של ים]

ואני רק אשלים..

את מה שנאמר בחלק של ה"צעירה". אני בת 23 עם שתי בנות. כמו שכבר לפניי אמרו, לא מדובר בחיית מחמד, ולמסקנה הזו צריך להגיע לבד (בהתחלה קל לטעות ולחשוב שלהחזיק אותם בחיים זה כל מה שדרוש.. ). אבל ברצינות עכשיו, אני רואה את כל מה שלא עשיתי נכון עם שתיהן רק עכשיו, בדיעבד. אם הייתי מבוגרת יותר בטוח היה לי את הנסיון והיכולת לגדל אותן ביתר הצלחה כעת. זה צעד לא פשוט בכלל וצריכים להיות מאוד בטוחים שזה מה שרוצים. וזה לכל החיים.. (נועה שמבינה את זה עכשיו..)

 

[ורדינה 67]

עמיתי יקרה,לגדל ילד זה נהדר אבל קשה

ילד זה אחריות ענקית,ילד זה כיף אדיר אבל גם כאב לב,ילד זה התבגרות ובגרות,לכן אני מציעה כמו קודמתי שתקחי צעד אחורה ותחשבי טוב טוב על הצעד הזה,ומה שתחליטי לעשות שיהיה לך בהצלחה.