שאלה

שאלה

שלום, לאחר שיחה עם חברה טובה שלי הגעתי למסקנה שאני חייב לעשות שינוי מסויים בחיים הפרטיים שלי. היא סיפרה לי מאוד בקצרה על שיטה שבאמצעות תרגילי ריכוז ניתן להשפיע על המציאות באמצעות השפעה על התודעה. הנושא מאוד מסקרן אותי ואני מאוד מעוניין לנסות אותו אך ישנה בעיה... הבעיה היא שאני ממש לא יודע איך עושים את אותם תרגילי ריכוז וכיצד אני יוצר את אותה ההשפעה. אני אשמח מאוד לכל תשובה תודה רבה מראש
 

e l i 2 1

New member
חבר'ה אני מקפיצה

מה קורה איתכם... לא שמתם לב לשאלה? איך משתמשים בתרגילי ריכוז כדי להשפיע על חיי היום יום שלנו? קדימה...
 
אני אענה

עקב בקשה של פרטית של מישהי שלא אגיד את שמה
ככה: קודם כל, תדאג להיות במקום שקט - אף אחד ושום דבר לא יכול להפריע לך. אח"כ, תמצא לך מוזיקה שקטה ומרגיעה (בלי מילים - לא שירים, מוזיקה בלבד) שכיף להאזין לה (לא חובה, רצוי). עכשיו, תשב בנוח, תתרווח. אם אתה רוצה (רצוי) אתה יכול לעצום עיניים, לדמיין את עצמך במקום יפה - ליד מפל מיים קסום, בגינה מלאה פרחים יפים בשלל ריחות וצבעים. רק אתה והאנשים שאתה אוהב שם. אתם עושים דברים שכיף לכם לעשות ביחד, אתם נהנים. קח נשימה עמוקה, תחזיק 2-3 שניות, תשחרר לאט לאט דרך האף. ככה כמה פעמים. רצוי שבחדר תהיה אווירה נעימה (מזגן על טמ' בסביבות 21 מעלות (+ -) לא יזיק זה בטוח). עכשיו, כשאתה רגוע ושליו, אתה מוזמן לפנות לעיסוקך שדורשים ריכוז. מקווה שעזרתי, מייק.
 

e l i 2 1

New member
הסבר קצת ארוך אבל....

בתקופת מלחמת העולם השניה ערך פסיכולוג בשם ד"ר סקינר ניסויים בטילי טורפדו בעזרת יונים, לאחר שנמצא כי טילים מסוג זה שהיו בשימוש חיל הים האמריקאי החטיאו בקביעות את מטרותיהם. ד"ר סקינר לימד את היונים שבכל פעם שהן מנקרות תמונה של ספינה הן מקבלות מזון, כלומר עשה להן התנייה כך שלמדו לנקר כל תצלום של ספינה שראו, מתוך צפייה לקבל בתמורה את הפרס – המזון. לאחר שהיונים עברו התנייה, הן הוכנסו לתוך גוף טיל, שבחרטומו נקבע חלון. כשהטיל שוגר, אפשר היה לראות בבירור מבעד לחלון שבחרטום את ספינות המטרה. היונים המותנות נקרו בחלון אותו חשבו לתצלום מהסוג המוכר, וכך הנחו את חומר הנפץ אל המטרה. בצורה זו התפתחו טילים מדור חדש: טילים מונחי מטרה. קיימת תמונה במחשב של הטיל לגבי היעד, וכל סטייה בתנועת הטיל מדווחת למחשב שנותן הוראות לתיקון התנועה. עד כאן המשל. הנמשל: בני האדם פועלים באורח דומה. תת ההכרה דומה לפצצה חכמה. לכל אחד מאיתנו טבוע בראש סט תמונות המגרות אותנו בתגובת התנייה "לנקר" למראיתן – דבר המבטיח שתת ההכרה יוביל אותנו לאותן מטרות קבועות ובלתי נמנעות. כמה פעמים אמרנו את המשפט "פחדתי שזה יקרה לי וזה באמת קרה לי". התמונה שהיתה לנו בראש היא התמונה ממנה פחדנו, לא תמונה של הצלחה. אם נחליף את התמונות שבראשנו לתמונות של תיקווה, אהבה, הצלחה יש סיכוי טוב שהדבר אליו נקווה ונשאף ואותו נאהב – אכן יתגשם. לתחום הזה קוראים המשוב המוחי. משוב מהמילה לשוב – אנחנו שבים ומתקנים את פעולתינו בהתאם לתמונה שבמוחנו. כדי לקשור מקרה אמיתי עם מקרה נכסף וכדי שהמאורע הדימיוני יהפוך לממשי יש לפעול בהתאם לכמה חוקים פשוטים ביותר: חוק 1: עליכם לרצות שהמאורע יתרחש. חוק 2: עליכם להאמין שהמאורע יכול להתרחש - אם אינכם יכולים להאמין שבאופן הגיוני המאורע יכול להתרחש, התודעה שלכם תפעל כנגדו. חוק 3: אתם חייבים לצפות שהמאורע יתרחש - השניים הראשונים הם חוקים פשוטים וסבילים. השלישי מציג פעלתנות כלשהי. זה אפשרי לרצות בהתרחשות מאורע מסוים, להאמין שהוא יכול להתרחש, ויחד עם זאת לא לצפות שהוא יתרחש (אני רוצה שהמורה תפסיק לרדת עלי, אני מאמינה שזה יכול לקרות אולם אינני צופה שזה יקרה מפני שהמורה לא תשתנה) כדי להשתמש במוחנו להשגת מטרותינו, כל שעלינו לעשות בעת תרגיל הריכוז הוא לדמיין את עצמנו מצליחים להשיג את מה שאנו רוצים. ככל שנראה את עצמנו בדימיון בצורה יותר מפורטת ונרגיש את ההצלחה, כך אנו קרובים יותר למימוש חלומותינו.
 

SadClown

New member
ואו

נורא נרא אהבתי את מה שכתבת. ריעננת קצת את זיכרוני:) תודה. זה מזכיר לי שבשנה שעברה עליתי ליוד ובחטיבה הייתי נורא גרועה בהיסטוריה. אז בכיתה יוד היה מבחן די קשה וממש רציתי להצליח עשיתי את תרגילי הריכוז דמיינתי את עצמי לומדת, את עצמי במבחן אפילו מה לבשתי... כאילו כל פרט קטן. דמיינתי אותי מקבלת את המבחן. אמרתי לעצמי שהציון יהיה 87. בסוף קבלתי 90. הכי גבוהה בכיתה כשרוב הכיתה נכשלה... ואני ידעתי עוד לפני המבחן, הייתי בטוחה שאני הולכת להצליח. אבל לא יודעת, עכשיו אני כבר לא מצליחה לחשוב ככה כמו פעם. כאילו אם אני אומרת לעצמי אני אצליח בכל מיני תחומים אז אני רק אומרת אבל לא מצליחה להאמין בזה עם כולי... במיוחד כשזה חלומות גדולים שאני עוד רחוקה מלהגשים.
 

חלמית

New member
תודה רבה!! ../images/Emo140.gif

כבר שכחתי את הדברים האלו... תודה לך!
 
למעלה