שאלה

[תלאבובה]

שאלה

המורה נתן לנו סיפור: (עולם התופעות והחוקים.. shih li wu ai) תלמיד: כאשר אני מקבל את עולם התופעות מה האמת? מורה: עקרון זה עולם התופעות, עולם התופעות הוא האמת. תלמיד: איך רואים את זה? והמורה מרים לתלמיד את כוס התה שהוא החזיק.. מישהו יכול להסביר לי? תודה

 

[אינקה]

רואה? זאת האמת.

 

[ס נ ד ו ו י ץ]

לא הבנתי כלום ../images/Emo3.gif

 

[שנטידווה]

תשובה

תשובה 1. שתי את התה תשובה 2. מתוך הסיפור תבחרי שאלה אחת מבין השתיים "מהי האמת?" או "איך רואים את זה?". את בוחרת את אותה שאלה אשר בוערת בך, לא נותנת מנוח ושהיית רוצה בכל מאודך למצוא לה את התשובה. כשאת יושבת במדיטציה, "תסובבי" את חושי הראיה והשמיעה פנימה כך שתוכלי לראות ולשמוע את השאלה שבחרת. ללא הפסק את תשאלי את השאלה, פעם אחר פעם שוב ושוב. בלי לדכא ובלי להיצמד את מאפשרת לכל מחשבה שהיא אינה השאלה לחלוף, ואת חוזרת אל השאלה. כשאת מתבוננת ומקשיבה לשאלה הפני את תשומת הלב אל אותו המקום ממנו השאלה נולדת. כשתשומת הלב מתחדדת והופכת לזריזה יותר, ברגע שאת קולטת שאיזושהי מחשבה שהיא לא השאלה עומדת להיוולד את מיד הופכת את המחשבה לשאלה שהיא מרכז תשומת הלב שלך, וממשיכה כך ללא הפסק. אם הזמן מחשבותייך יתמעטו עד שרק השאלה תישאר. התודעה שלך תנסה לענות על השאלה, אך את פוטרת את כל התשובות כמחשבות נודדות ונותנת להן לחלוף לא היצמדות אליהן ובלי לדכא אותן, ויווצר ספק (עקב השאלה) החוזרת ונשנית. את צריכה לאפשר לו לגדול עד שייהפך לכדור ברזל לוהט בחזה שאי אפשר להקיא ואי אפשר לבלוע, עד שיום אחד הוא יתפוצץ, ואז תמותי את המוות הגדול.

והתשובה תבוא. ואז תיוולדי מחדש.

(האם הייתי מובן?) כמה נקודות לשים אליהן לב: 1. כשהשאלה מתייצבת בתודעתך רצוי שתמשיכי למדוט עליה גם כשאת עומדת, הולכת ושוכבת. גם אם הריכוז אינו גבוה, לא נורא. תדמייני לעצמך שאת כמו תרנגולת שמלקטת זרעים והיא עזבה לכמה דקות את הביצים עליהן היא דוגרת. הביצים תמיד בתודעתה, גם אם כרגע היא אינה יושבת עליהן. 2. מידת ריכוז תשומת הלב חייבת להיות מכווננת כמו מיתר: לא מתוחה מדי ולא רפויה מדי. לא לשכוח שהריכוז הוא גם דינמי: לפעמים מחזקים אותו לפעמים מרפים מעט. היי קשובה לעצמך כל הזמן. 3. סבלנות, סבלנות ועוד פעם סבלנות. העבודה על הקואן יכולה להיות מהירה מאוד, אך גם יכולה לקחת זמן רב. בכל מקרה חשוב לעבוד על הקואן ללא ציפיה לשום דבר. את, השאלה והעולם חייבים להתמזג לאחדות אינסופית חובקת כל. 4. והחשוב מכל: רק את יכולה לתת את התשובה לעצמך, והיא לא תבוא מהשכל החושב. התשובה תגיע מאותם רבדים בתודעה שהם מחוברים ישירות להוויתך. כל תשובה אחרת היא לא נכונה מכיוון שהיא לא שלך. כל אשר כתבתי עד עכשיו היא הדרך אותה יש לעבור כדי שתוכלי להבין, אבל באמת להבין, את הסיפור שהופך להיות הקואן שלך. בברכה ובהצלחה בדרך, שנטידווה

 

[שנטידווה]

ועוד דבר קטן:

אמר מי שאמר: ספק קטן-- הארה קטנה. ספק גדול-- הארה גדולה. אין ספק-- אין הארה.

 

[capital]

זה היה תה עם נענע ?

 

[capital]

מה אינו עולם התופעות

כששאלו מרבה רגליים איך הוא מצליח להפעיל 100 רגליים בו זמנית כך שהליכתו קלילה וזורמת. הוא החל לחשוב על זה, הוא ניסה להבין ... עד היום הוא תקוע באותו המקום הוא איננו מסוגל לזוז יותר זהוא משל על מצב האנושות שתקועה עם מיינד בלתי נלאה המיינד בונה עולם מקביל לעולם התופעות כך אנחנו תקועים בלהבין פרחים במקום פשוט להריח אותם

 

[sswitch]

התופעה שתיארת הינה "שימוש" לא נכון

במרכזים. כל עוד הנדל פעל מהמרכז המוטורי ה"עסק" עבד. מהרגע שהוא החל לפעול מהמרכז השיכלי הוא נתקע.

 

[capital]

כשאני מתחבר "לזה"

באיזה מרכז אני משתמש?

 

[sswitch]

שאלה יפה.

כשאתהמתחבר "לזה" באיזה מרכז אתה משתמש?

 

[capital]

הביטי איזה שמיים נפלאים ../images/Emo34.gif

אולי אפשר להסביר את כול ההיבטים של התפקודים שלי ע"י מודל המרכזים. אך כשאני עוסק במקור, כל המרכזים שלי דוממים.