שאלה?

[סוס עבודה]

שאלה?

ועדות ערר שבבית המשפט השלום מהן עוסקות??? עד כמה שידוע לי הן עוסקות בשאלות של הכרה בנכה... האם יש להם גם תפקידים נוספים, עיסוק בבעיות אחרות לא של הכרה?

 

[עומר י]

הכרת נכים

להלן התייחסות מתוך ספרי חוק הנכים - ספר ההכרה והזכויות השלם (הוצאת גינוסר 03-5247359). קצין התגמולים בטרם יחשב תובע כנכה צה"ל עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים. קצין התגמולים הוא גוף היושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון ביחידה לתביעות וקביעת זכאות ותפקידו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל אם לאו. במקרה בו נדחתה על ידי קצין התגמולים התביעה ממשיך התובע הלאה במסלול להכרתו כמתואר להלן. כמו כן, במקרה שהתביעה נוגעת להחמרת נכות קיימת, תוך ועקב השירות צבאי, קובע קצין התגמולים את שיעור החמרת נכותו של התובע אותה יש לזקוף על חשבון שירותו הצבאי. נציין כי קצין התגמולים קובע, בעיקר, אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה שארעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי. יודגש כי קצין התגמולים (או מי מטעמו) הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של תובע. בהגשת התביעה לקצין התגמולים, בשלב הראשון, אין חובה בהגשת מסמכים נוספים או עדויות תומכות, אולם הדבר רצוי ויזרז את הטיפול בתביעה. במקרים בהם מדובר בתביעה הנוגעת למחלה או החמרת מחלה תוך ועקב השירות הצבאי, מבקש קצין התגמולים צירוף של תצהיר המאומת על ידי עורך דין או בית משפט ובו פרטי התעסקות, התפקידים ותנאי השירות במהלכם פרצה המחלה או הוחמרה. על הנכה שלא להקל ראש בנחיצותם של מסמכים ועדויות נוספות שיש בהם כדי לסייע ולתמוך בגרסת התובע/ת לאירועים, שכן כפי שציינו לעיל, מדובר בתביעה לכל דבר ועניין. כדי לתמוך את התביעה, ניתן להגיש בנוסף לטופס התביעה הסטנדרטי גם פירוט של התביעה, תצהירי תמיכה, חומר רפואי ואף חוות דעת רפואית תומכת, לשם הוכחה ראויה של התביעה; ולצורך כך ראוי ואף רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתביעות נכים להכרה על פי חוק הנכים. ההכרה כנכה על ידי קצין התגמולים היא תנאי בסיסי לדיון בכל תביעת זכות של אדם. גם אם אין אותו אדם תובע תגמול אלא טובת הנאה אחרת, עליו להיות מוכר ראשית כנכה לפי החוק. סעיף 31 לחוק הנכים קובע כי קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר. למרות שבסעיף החוק נאמר "בהקדם ככל האפשר", על קצין התגמולים להחליט בבקשתו של תובע תוך תשעה חודשים מיום שמסר לידיו את כל המסמכים לדרישתו ו/או התייצב לבדיקות כנדרש וזאת לפי תקנה 1 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה - 1995. לפי סעיף 31(ב) צריך קצין התגמולים להודיע לנכה את החלטתו מיד בדואר רשום. למרות שבסעיף החוק נאמר "מיד", על קצין התגמולים למסור החלטתו לנכה תוך 14 יום מיום ההחלטה וזאת לפי תקנה 2 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה - 1995. אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של תובע כי אז עליו להודיעו על כך ולנמק את החלטתו. כמו כן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית ו/או את פרוטוקול הועדה הרפואית עליהן הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יושב ראש הועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול, ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך ולהתיר לעורך דין/רופא מטעם הנבדק לעיין בהם). חובת ההנמקה של ההחלטה לדחיית בקשתו של תובע הינה חובה חוקית מפורשת שעל קצין התגמולים לעמוד בה (להבדיל מועדה רפואית עליה אין חובה חקוקה לנמק החלטתה). דרישה זו מקצין התגמולים מחויבת המציאות כדי למנוע חשש לשרירות לב מצדו של קצין התגמולים ועל מנת לאפשר לועדת הערעורים להעביר תחת ביקורתה את החלטתו. עם זאת, יש לציין, כי קצין התגמולים וועדות רפואיות נוהגים ליתן נימוקים קצרים ו'טלגרפיים' ביותר. במקרה של דחיית התביעה מצורפת להחלטה חוות דעת רפואית המבהירה את ההחלטה. אין זה כך במקרה של קבלת התביעה וחבל שכך, כי יש מקום ליתן את נימוקי ההחלטה המפורטים גם במקרה של קבלת התביעה. בהחלטת קצין התגמולים תצוין זכותו של התובע לערער על ההחלטה, המועד לערעור וכתובת הועדה אליה עליו להפנות ערעורו. החלטת קצין התגמולים בדבר הקשר הסיבתי לעיתים כרוכה שאלת ההכרה בנכותו של תובע בשאלות רפואיות שאין קצין התגמולים יכול לענות עליהן בעצמו (שכן מדובר בגוף מנהלי/משפטי/ פקידותי). במקרה כזה יכול קצין התגמולים לפנות למומחה רפואי חיצוני שייעץ לו בעניין זה. כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה הינה גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. יחד עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד. ערעור על החלטה זו יש להגיש באותו האופן בו מערערים על החלטת קצין התגמולים.

 

[עומר י]

המשך... ועדות ערעורים

ועדת ערעורים על החלטתו של קצין התגמולים ניתן לערער לועדת הערעורים. ועדה זו מורכבת משופט, רופא (חובה) וחבר נוסף. מעמדה של הועדה הוא כמעמדו של בית משפט שלום וערעור עליה יוגש לבית המשפט המחוזי. מקום מושבה של ועדה זו הוא בדרך כלל בבית משפט השלום בערים הגדולות. על פי סעיף 33 לחוק הנכים ועדת הערעור דנה בערעורים על החלטותיו של קצין התגמולים (ועדת הערעור אינה דנה בערעור על החלטות ועדה רפואית ראשונה או עליונה אשר קבעה את דרגת נכותו של המערער) והיא מחליטה אם צדק קצין התגמולים בהחלטתו אם לאו. אבל, אם החלטת קצין התגמולים ניתנה על סמך חוות דעת וועדה רפואית תדון וועדת הערעור גם בעניין זה כיוון שהוא משני לשאלה המרכזית והיא שאלת ההכרה כנכה. לועדה יכול לערער כל מי שרואה עצמו נפגע מכל החלטה של קצין התגמולים (הערעור לועדה פטור מאגרה). מינוי ועדות ערעור נעשה על ידי שר המשפטים, ולא שר הביטחון (אשר אחראי על מינוי קציני התגמולים). לכך יש שתי סיבות: האחת, ועדת הערעור היא גוף משפטי להבדיל מקצין התגמולים שהוא גוף מנהלי במשרד הביטחון; השניה, ועדת הערעור צריכה להיות מנותקת ממשרד הביטחון משום שהיא פוסקת במחלוקות עימו, וכדי שלא ייווצר חשש לניגוד עניינים או למשוא פנים. את הערעור לועדת הערעורים יש להגיש תוך שלושים יום מיום בו קיבל לידיו התובע את החלטת קצין התגמולים. על ההחלטה מצוין המועד והמקום אליו יש להגיש את הערעור. אולם הועדה רשאית להאריך את המועד לתקופה שלא תעלה על שלושים יום נוספים. גם אם ההחלטה לא נשלחת בדואר רשום הרי שהמועד מתחיל מרגע הידיעה על ההחלטה ולא תתקבל טענה פורמאלית כי ההודעה לא נתקבלה אם הוכחה הידיעה על ההחלטה. ניתן לבקש הארכה של המועד להגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים וזאת על ידי משלוח בקשה בכתב (מכתב של הנכה יספיק לצורך זה) ללשכת השיקום המחוזית; בקשות אלו בדרך כלל נענות בחיוב. יש לעמוד על המועד ולברר היטב כדי שלא יחלוף, אם המועד דחוק ניתן להגיש ערעור מקוצר וענייני ולצרף חומר ונימוקים מפורטים בשלב מאוחר יותר. ועדת הערעור אינה יכולה להאריך מועדים כאוות נפשה ואף לא מטעמים מיוחדים. יש סמכות להאריך אך ורק ב - 30 יום נוספים ותו לאו. בדרך כלל וכעניין שבשגרה נענית ועדת הערעור לבקשה להארכת מועד (אם כי הימנעות מהגשתה של בקשה כזאת יכולה להוות טעם מספיק לדחיית הערעור) וזאת אם נימוקי הבקשה מראים ולו טעם קל ביותר להיענות לה. הסעיף מקנה זכות ערעור על כל החלטה שהיא של קצין התגמולים, ולכן לא ניתן להשהות ערעור על החלטת ביניים או החלטה זמנית של קצין התגמולים ולערער עליה במסגרת ערעור על החלטה מאוחרת "משלימה". יש לערער על כל החלטה בעת נתינתה שאם לא כן יחלוף לו המועד לערעור. את הערעור יש להגיש בכתב, בארבעה עותקים (שלושה לחברי הועדה ואחד על מנת שישלח לקצין התגמולים). יש להצטייד בעותק נוסף על מנת לקבל על גביו אישור ("נתקבל/נבדק") למועד הגשת הערעור. הערעור צריך לכלול את פרטי המערער, עובדות רלוונטיות ונימוקי הערעור. לערעור יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים ואשר אליהם מפנים בכתב הערעור. בשלב זה גם רצוי להתייעץ בשירותיו הטובים של עורך דין המתמחה במיוחד בתחום זה על מנת לקבל יעוץ בכל אשר להגשת הערעור ולניסוחו הנכון. ועדת ערעור מוסמכת לאשר את החלטת קצין התגמולים או לדחות אותה. היו מקרים בהם השיבה ועדת הערעור את ההחלטה לקצין בתגמולים ו/או לועדה רפואית לדיון מחודש ולתיקון על פי הנחיותיה והמלצותיה (על אף שאין לה סמכות כזו בחוק). על מועד הדיון בפני ועדת הערעור יקבל המערער הודעה. במועד הדיון עליו להתייצב במקום האמור בהודעה. המערער רשאי להופיע בעצמו או כשהוא מיוצג על ידי בא כוח (עורך דין). על ועדת הערעור חלה חובה חוקית מפורשת לנמק החלטתה. עיקר הטעמים לדרישת ההנמקה הם מניעת מראית עין של שרירות לב, העיקרון שהאזרח זכאי לדעת מדוע מוכרע עניינו כך ולא אחרת, והקלת הביקורת השיפוטית על הגוף השיפוטי או המעין-שיפוטי. היעדר ההנמקה יכול וישמש נקודה משפטית לערעור על החלטת ועדת הערעור לבית המשפט. יושב-ראש ועדת הערעור ישלח מיד העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים בדואר רשום. יצוין כי קציני תגמולים וועדות ערעור אינם קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון ולעשיית צדק, לרבות הסתמכות, בשאלה רפואית, על חוות-דעת של ועדה רפואית או ועדה רפואית עליונה, שתינתן לפי דרישת קצין-תגמולים או ועדת-ערעור. יחד עם זאת קצין התגמולים, מכוח היותו גוף שלטוני ציבורי, וועדת הערעורים, מכוח היותה גוף שיפוטי, כפופים לכללים שונים המכתיבים דיון הוגן ואמיתי ובכללם פעולה על פי כללי הצדק הטבעי ואין בהוראה זו כדי לפטור אותם מכך. בית המשפט ציין בעניין זה כי, מאחר ומדובר בחוק סוציאלי, יש מקום כי ההוראה הזו תפעל לטובת הנכה/התובע.