הם היו נוהגים בנגינתם להשתמש ב'אצבע צרידא' להשמיע קול לצורך הסולו. ועל הלוויים כשגלו לבבל חובר זמר זה שבתהלים קלז. הארבע פסוקים הראשונים: על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו כי שם שאלונו שובינו דברישיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון איך נשיר את-שיר ה' על אדמת נכר הלוויים נגסו אצבע צרידא שלהם בכדי שלא ייאלצום שוביהם לעשות כזאת גם בבבל לפני שוביהם העכו"ם.