שאלה

שאלה

איך אוכל להבחין בין האינטואיציה לבין פרנויה חולפת...(?) או שזה פחד מסויים, ואני לא יודעת כיצד להקשיב לו, או שזו באמת ההרגשה הנכונה? איך אוכל להבדיל ביניהם? ובאמת שתהיה שבת אוהבת וחמימה לכולנו...
 

איל באש

New member
האבחנה בין פחד לאינטואיצייה../images/Emo140.gif

אינטואיצייה לא תביא אותך לקונפליקט ואו לרגשות אשם ואו םחד ואו אי יציבות! פחד כן יביא אותך לשם. ברגע שיש אינטואיצייה, מיד עולה ההתנגדות הפנימית שלנו לאינטואיצייה הזו, ואז נוצר קונפליקט פנימי סוחף שעוזר לנו רק להתבלבל יותר. ההרגשה הראשונה שיש לך היא הקול הפנימי, כל השאר זה פחד. זכרי!! ברגע שיש ויכוח פנימי עם עצמך זה לא זה! שאת רואה את הויכוח הזה תוכלי גם לנסות לזהות מה היתה ההרגשה הראשונה שהיתה בך, אותה אינטואיצייה שבזכותה החל כל הויכוח הפנימי. שאת עושה את מדיטציית הנשיפה (שמופיעה כאן ובבלוג שלי), את מתבוננת ויכולה לגלות שכאשר את מתבוננת תראי את הפרנויה הזו באה ומנסה להשתלט, לא תראי את האינטואיצייה ככה לעולם. האינטואיצייה היא הקול הפנימי שלך שקורא לך להתעורר מאהבה ובאהבה. הפחד קורא לך בצורה שונה.
 

אושרת28

New member
אתה אומר שמיד עולה ההתנגדות

הפנימית שלנו לאינטואיצייה הזו ואז נוצר קונפילקט פנימי סוחף שעוזר לנו רק להתבלבל יותר. איך אפשר להתגבר על זה? אני מרגישה שהעצמי הנפרד שבי פתאום מגלה שאני מנסה לגבור עליו וכל השדים הפנימים שבי צצים החוצא. וזה מתסכל.
 

איל באש

New member
פשוט להתבונן בזה בלי להסחף

זו לא מלחמה של החדש בישן! מלחמה יוצרת מחלחמה![ שלום יוצר שלום! קודם כל ההבנה שבינוי עולים וצפים כול השדים הישנים על מנת נשתנה, השין עולה וצף על מנת נשחרר אותו וניצן מקום לחדש לבוא ולהיות בנו. נוציא חושך ונכניס אור. אבל... לא בכוח! לא בעבודה קש! דרך התבוננות ודרך התחברות עם מה שיש בנו כחלק מאיתנו. לכן אני ממליץ על מדיטציית הנשיפה ככלי להתבוננות שעוזרת לנו לשחרר. מספיקה הראיה שלנו, מספיק הזיהוי, מספיק על מנת השחרור יעשה מעצמו. אין צורך להיתגבר , אנחנו לא במלחמה!
 

אושרת28

New member
תראה נכון יש משהו במה שאתה אומר

אך הספקות האלו: יש אותם בהרבה אנשים בעינינים רוחנים פשוט משגעים אותי למה הם פשוט לא אומרים כן לשינוי זה מה שמשגע אותי כי כי הם רואים שאני משתנה , ושהשינוי הזה מפחיד אותם אולי משהו אצלי לא בסדר ?!
 

איל באש

New member
הכל בסדר אצלך, לא כולם רוצים

להיות רוחניים! לא כולם רוצים לראות! לא לכולם דרך חיים זו מתאימה מי אמר שזו דרך יותר טובה? אף אחד! הביני כל אחד יש לו בחירה לחיים, וכל אחד בוחר למה להתחבר בסופו של דבר. גם אם הבחירות לא מודעות תמיד. את מתחברת לרוחניות זה יופי, אבל לא לכולם זה מתאים , וממש לא מומלץ לנסות להסביר לכולם שכן! את משתנה ולכן גם הסביבה שלך משתנה. חפשי לך אנשחם חדשים שלא יחשבו שהשתגעת, ושעימם יהיה לך נעים וזורם. את מבזבזת את האנרגיות שלך לשוא. אני מאוד מבין אותך ומזדהה עם ההרגשה. אני מכיר את זה מעצמי. הבנתי מזמן (אחרי שדפקתי את הראש בקיר), שלכל אחד החיים שלו, וזה בסדר. למדתי לקבל את בני האדם (במיוחד חברים קרובים) כמו שהם בלי לשפוט , בלי לבקר, ובלי לנסות לשנות אותם שיהיו מה שאני מאמין שנכון כרגע זה המון טוב לב מצידך, המון מחשבה שזה מה שיעשה לכולם טוב, שזו הדרך הנכונה. אבל זה לא ככה מסתבר. עזבי את האגו שמנסה להראות לכולם מה הכי נכון ומה הכי טוב. התרכזי במה שקורה לך. אדם שמעוניין לשמוע גם מקשיב. דברי עם מי שמעניין אותו, עם מי שמתעניין. אל תכפי עצמך בכוח.
 

אנילה1

New member
אושרת28, אם השינוי הוא אמיתי

אזי החברים הקודמים לא יתאימו כבר. וחברים חדשים יכנסו לחיים. לגבי המשפחה, הם ילמדו לקבל אותך לאט לאט. המשפחה מתרגלת לשינויים, כמו שהיא מתרגלת לילד שגדל ומשתנה כל הזמן. וכמו שאנחנו מתרגלים לזיקנה של הורינו. זה אומר שאדם כל הזמן משתנה. השינוי הוא הדבר הכי יציב בחיים.
 

אנילה1

New member
אם תניחי לרצון לחברים חדשים

החברים יופיעו. מרוב זה שאת רוצה את החברים החדשים, את משחררת מתח לקוסמוס. ואת לא יכולה לזהות אותם. הן ממתינים שאת תרגעי. ואז הם יבואו אליך.
 

28אוריון

New member
איזה נכון !!!

ויש לי משהו להוסיף , יש הבדל בתחושה הגופנית , פחד בדרך כלל מלווה בתחושה לא טובה גופנית , בכאבים בבטן , לחץ , הרגשה לא נוחה , אינטואיציה מדגדגת באצבעות ומלווה בתחושת היי , וידיעה פנימית
 
הטעות שלך

היא שאת חושבת שהרגשות הן מדדים לגבי מה לעשות ואיך לפעול. הם לא. רגשות הן בסך הכל תגובות למחשבות ולפרשנויות שלנו. רגש הוא תמיד ביטוי של משהו שכבר עבר. או של תכנות, או מחשבה שלנו לגבי משהו. אפילו תגובות רגשית שנראות מאוד מהירות, בגלל שמשהו קורה למשל, התגובה הרגשית היא לשאלה שאת שואלת את עצמך "מה המשמעות של זה?" אין לו שום חיבור למידע מהיקום. לעומת זאת, לאינטואיציה יש זה עניין של אימון לזהות, איך מורגשת הינטואיציה.. זה משהו אחר לגמרי מכל הרגשות המוכרים לנו.. ילדים מאוד מחוברים לזה, ואת כשאת נהנית משוחררת מאוד מחוברת לזה.. זה משהו שיכול לעיתים לצאת מתוך הכיף שלך, או מתוך רעיונות מטורפים וסתם דברים שבא לך לעשות. זה ממש חיבור ליקום. זה בחיים לא יבוא מתוך השאלה המעיקה "מה נכון לעשות?".
 

איל באש

New member
חשוב לציין שאין טעות, אף אחד לא טעה

אתה רואה את הדברים אחרת וזה בסדר גמור. לומר לאדם "אתה טועה" זה כמו לומר לו "אני צודק" וזה אגו! שם לב למילים בהן אתה משתמש.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo142.gifלקבל את האחר...

בהמשך לדבריך,אייל, ודברים שנאמרו לפני מס' ימים: קבלת האחר דורשת שנוכל, לזמן מה,לשים את עצמינו בצד, לעזוב את עצמינו,להרפות לרגע, קבלת האחר היא היכולת להשהות את צרכינו,להניחם בצד, וכך להיות "מוכן","פנוי" לקראה הכלה מלאה של האחר......... כך אנו יכולים לקבל במלואם את הרגשות,את המגרעות ואת אישיותו בכלל של האחר.
האם אי יכולתינו לקבל, היא משום שאנו רוצים בדיוק את מה שהאחר לא מסוגל לתת???????
אממממממממ'
 

איל באש

New member
או שאולי אי יכולתנו לקבל את האחר

היא משום שאיננו מסוגלים לקבל את עצמנו
 
ויכוח סמנטי

ואני יכול לעומת זאת לומר שיש דבר כזה טעות, אשר טעות היא דבר יחסי ליעד. עניין של הגדרות.. מה שבטוח.. אין דבר כזה אין דבר כזה
 
למעלה