שאלה

ל ע ו ף

New member
שאלה

מה אתם חושבים על זה שצריך להיות שנה באבל לא לצאת לבילויים מסיבות וכאלה???... אני מתכוונת יותר בהקשר של נוער
 

תמימו

New member
אני אומרת

זה כזה שטויות. כל אחד הרי צריך לעשות מה שטוב לו ולא ללכת אחרי החוקים הדפוקים האלה של האבל. כאילו, מה את צריכה להעניש את עצמך בנוסף על זה שקרה לך מה שקרה. ראי, חשוב שתעשי מה שאת מרגישה שעושה לך טוב. במיוחד בנושא הזה של אובדן.
 

em17

New member
לא...

"תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב" את מספיק סובלת מזה שאיבדת... את לא צריכה לענות את עצמך, תעשי מה שאת מרגישה שנכון לך ומתאים לך כשאח שלי נהרג אני המשכתי לצאת למסיבות ולצאת עם חברות בשנה של האבל.. כי האבל לא ממש נמשך שנה הוא נמשך כל החיים וכל החיים אני לא ייצא למסיבות? לא נראה לי!
 

rnati

New member
כל אחד לפי איך שהוא מרגיש

אצלנו עדיין לא עברה שנה ודווקא בקיץ היו מלא חתונות של משפחה וחברים קרובים הלכנו לשם, כולם שמחו שבאנו היה קשה ובטח שלא היה לנו חשק לרקוד אבל צריך לחזור לחיים (או להמשיך אותם, תלוי איך מסתכלים על זה) אני עדיין לא רואה את עצמי רוקדת באירועים אבל בטח שאני אגיע לאלו שחשובים לי. לנוער לפעמים יותר קל להתאושש אבל לפעמים גם יותר קל לשקוע לדעתי צריך לעודד אותם להתאוששות
 

BooBee

New member
היי לעוף חמודה ../images/Emo20.gif

המנהג הזה לא לצאת לבלות במשך שנה נהוג לפעמים, זה נורא תלוי במשפחה. אנחנו, כמשפחה, הלכנו רק לאירועים של המשפחה הקרובה, למשל כשלבת דודה שלי היתה בת מצווה, וכשבן דוד שלי התחתן. היה קצת קשה, אבל הסתדרנו. אחי, שנחשב לנוער, גם המשיך לבלות עם החברים שלו, כשהיה בן 11, כלומר הלך לסרטים ולמסיבות כיתה. בעקרון לא היתה בעיה עם זה ואנחנו אף עודדנו אותו ללכת לבלות. גם אחותי השניה בילתה עם חברות(היא היתה אז חיילת) ואני חגגתי יומולדת לפני שהסתיימה שנת האבל "המקובלת". צריך לעשות מה שטוב. אם את מרגישה שלא בא לך, אז אל תבלי, אבל אל תעצרי מבעך עצמך לבלות רק בגלל... לי היו ימים שהוזמנתי למסיבות או אירועים, שבאותו יום הרגשתי כל כך חרא, שלא הלכתי, והיו ימים שהרגשתי סבבה, אז כן הלכתי. ורק בקשה קטנה, בבקשה תשרשרי את ההודעות שלך ותגיבי בתוך העצים של ההודעות. מתחת לכל הודעה יש ריבוע של "שלח תגובה", ואז נפתח לך חלון להגיב, במקום לפתוח הודעה חדשה. תרגישי טוב, רויטל.
 
למעלה