שאלה
לפי מה שקראתי על זן והבנתי מהקריאה יש בזן איזה ניתוק של האדם מעצם ההתנסות והרגש בחיים מין הסתכלות אדישה שמונעת מהאדם להיות סוביקטיבי או להפגע ולתת לו ראיה פשוטה מבחוץ על החיים אבל למה לנו בעצם לא לחיות את החיים כמו שהם וכן לחוות ולהתנסות ולהסתכן בפגיעה וכישלון באותה מידה של הסיכוי להצלחה ושמחה? האם הבנתי לא נכון? ואם הבנתי, מהי המטרה בחיים ללא חיים שכאלה?