שאלה

[neko]

ל"קניין רוחני" נקבע בחוק האמריקני

(ומכאן מקובל בכל העולם) - זכויות נשמרות 70 שנה לאחר מות הממציא. שוב, ברור כי הרעיון של זכויות היוצרים נכון, אחרת לא הייתה קידמה - אבל יש FUCKING גבול! 10 שנים מרגע הפרסום בהחלט מספיקים לעשיית רווח מרעיון\שיר\סרט\תוכנה וכו' עד שלאחרים תהיה ההזדמנות לבנות עליו משהו חדש. אחרת ההתקדמות נבלמת.

 

[angels fall first]

זה בסדר... ל90% מתושבי העולם...

אין כסף לקניין רוחני... וזכויות יוצרים??? יצליחו לעלות חיוך על פנייהם... אני בטוח שמישהו שמרוויח בזיעת אפו 80$ לחודש ירוץ לקנות דיסק ב$15... ואחכ מתפלאים למה הכל מזוייף

 

[neko]

80$? אני קיבלתי רמה א', שהיום זה

אפילו יותר מ90$...

 

[גליה בת ההרים]

מישהו חכם אמר...

משהו מאוד נכון. אותו אדם, שאינני זוכרת את שמו הוא פילוסוף אתאיסט מוצהר. והוא אמר משהו מאוד נכון לגבי מוסר: שכמה שלא קל לו להודות בכך, אבל למעשה, אם אסור לרצוח או לגנוב, זה אסור רק בגלל שזה נוח לי ושזה משרת את המטרה האגואיסטית שלי. כלומר, ברגע שאין מחוייבות לשום דבר, אז גם מוסר לא יכול להיות. מעבר לכך, אתה לא יכול להעביר את המוסר שלך הלאה לילדיך, אם הוא לא מחייב. כלומר, אם אתה סובר שלא לרצוח זה מוסרי, וגם תחייה כך, זה יופי בשבילך, אבל איך תחנך את ילדך כדי שגם הוא יקבל את ה"לא לרצוח" כדבר מוסרי? הרי אתה החלטת שזה לא מוסרי כי כך נוח לך, אבל אולי לילדך יהיה נוח אחרת? והדבר תקף לכל דוגמא מוסרית, לא חשוב אם זה רצח או גניבה, או שקר או כל מה שיעלה על דעתך. אינך יכול להעביר הלאה מוסר שקבעת בעצמך, כי ילדך יבוא ויגיד שזה מאוד נחמד, אך הוא סובר אחרת. לכן, המוסר היחיד התקף הוא האלוקי, כי זה מחייב ואותו אי אפשר להחליף. ואגב, הדוגמא עם המתמטיקה לא ברורה לי, אולי בגלל שלא התכוונתי לזכויות יוצרים על המוסר באופן שאנו מבינים אותו, אלא יותר התכוונתי לומר שכל דת או פילוסופיה שצמחה אחר היהדות ומדברת על מוסר, אינה תקפה מהסיבות שציינתי לעיל (כי היא לא מחייבת). גליה

 

[פ ק מ ן]

מילים שמאבדות ערך

נראה לי שהמילה מוסר מאבדת את התוקף שלה כמו שקורא לכל מילה שאומרים אותה מאות פעמים סתם. בשבילי המילה מוסר מיצגת את הערך צדק: צודק שאם (ורק

) עבדתי, מגיע לי כסף צודק שאם לא גרמתי נזק, לא אענש צודק שאם מכים אותי סתם בשביל הכיף אתגונן ... וכ'ו לא צריך להיות כפוף למערכת דתית כזאת או אחרת כדי להבין את ההגיון הפשוט שבמילה צדק, ואני בונה את הטיעונים "המוסריים" שלי על הבסיס שלה. חשבתי קצת על זה שליהדות יש זכויות יוצרים על המוסר, והגעתי למסקנה שאם זה נכון - זכותו של העם היהודי לדרוש שאף אחד לא יפר את אותם זכויות ולא יעשה שום שימוש במוסר (אלה אם שילם תמלוגים). הבעיה היחידה שנשארה במצב הזה, היא שאותם רשעים תמיד יוכלו לטעון תמיד שהם לא מוסריים בגלל שלא מרשים להם.

 

[גליה בת ההרים]

תוקף המוסר

אתה מדבר על הגיון פשוט, אלא שגם ההגיון הפשוט שלנו אינו חף מכל אינטרס. אתה יכול להיות צודק, אבל תמיד יימצא מישהו שיוכל לטעון שאתה לא צודק. עכשיו, אם יש לשניכם מקור שעליו שניכם מתבססים, אזי אין בעיה לבדוק עם מי הצדק, אבל אם אתם מבססים את טיעוניכם על ההגיון, כלל לא בטוח שתגיעו לעמק השווה. לכן יש לנו ולכל מדינה מתוקנת מערכת מסודרת של משפט וחוק, לפיה ניתן לבדוק כל נושא לגופו. ובדיוק כמו שיש מערכת משפטית בכל מדינה (ותסכים שאי אפשר בלעדיה), כך אתה יכול להבין את הקיום של מערכת חוקים שניתנה לנו על ידי הקב"ה. ומדוע לא מספיק להיות כפוף רק למערכת משפטית מדינית? כפי שאתה יודע ישנם הרבה חוקים שמתבססים על החוק העברי, אבל גם בלי זה, גם למדינות יש אינטרסים וכך גם לנתיניה. אתה הרי יודע שכל שני וחמישי מחליטים על חוק חדש ומבטלים אחר, מקימים וועדות לצורך זה או אחר ולמעשה אין ממש קביעות להרבה חוקים. אולם לחוק האלוקי לא ניתן להקים וועדות ולשנותו, לכן הוא תקף תמיד. שאלתך תהיה, מדוע אסור לי לשנות חוקים על פי השתנות החברה? לשם כך עליך להבין ולדעת שהקב"ה נצחי והתורה נצחית והכל צפוי מראש וכל מצב שמצריך הכרעה משפטית גם כן היה צפוי מראש ולכן התורה יכלה לתת מערכת חוקים כזאת שתתאים לכל אדם בכל זמן ובכל מצב. לגבי הפסקה שלך על זכויות יוצרים, כפי שאמרתי, הכוונה היא שהמוסר היחיד הוא האלוקי וכל מערכת מוסרית אחרת שבאה אחר כך או שנובעת מהתורה או שסותרת אותה. אין כאן עניין לטעון לזכויות יוצרים כמו על מוצר. אשמח לקבל את תגובתך. גליה

 

[פ ק מ ן]

אם יש אלוהים..

הוא בטוח לא דוגמאטי כמו שאת מתארת אותו. מי שמבין את ההגיון שמאחורי המילה צדק, לא יכול להתכחש למחויבות שלו כלפיה. לדוגמא אם אני יודע שמישהו עבד יותר קשה ממני (שעות נוספות נגיד), אני יודע שצודק שהוא יקבל יותר כסף ממני.. לא צריך תובנה אלוהית כדי לדעת שלא צודק לגרום לזולתך סבל וכו'. ביחס למה שאמרת לגבי אי היכולת שלי להעביר את המוסר שלי הלאה לילדי - אני מסכים לגמרי. השיקולים המוסריים של כל אדם, כולל של ילדי לעתיד הם השיקולים הפרטיים שלו, והוא לבדו יחליט אם להיות מוסרי או לא. חוץ מזה, לשיטתך גם את הדת אי אפשר להעביר הלאה לילדי. כי כמו שאמרת הבן שלי תמיד יוכל לומר - זה טוב ויפה בשבילך אבל למה שזה יהיה גם בשבילי ?? בקיצור מה שאני מנסה להגיד, זה שאם בנאדם לא יכול להבין את המשמעות של המילה צדק, בטח ובטח שלא אצליח לשכנע אותו שיש אלוהים.

 

[רצסמיזדא]

בדיוק.

העולם העליון, הרוח, אליו שיכת הנשמה קים מאז ולעולם. הוא אין סופי, אנו, גשמיים בעולם חומרי מספקים את צרכי הנשמה ע"י החשיבה, פתוח הרעיונות וכו` והחומר לזה בא מהעולם הרוחני של הנשמה.

 

[רצסמיזדא]

בדיוק.

העולם העליון, הרוח, אליו שיכת הנשמה קים מאז ולעולם. הוא אין סופי, אנו, גשמיים בעולם חומרי מספקים את צרכי הנשמה ע"י החשיבה, פתוח הרעיונות וכו` והחומר לזה בא מהעולם הרוחני של הנשמה.

 

[shlstr]

ברור שיש לו קיום, הרי מאין הוא הגיע

כל הדיון הזה נוגע לבעיה שהעסיקה את הפילוסופים, ואני חושב שדנו בה רבות בפילוסופיה היוונית. בעיה זו היא הבעיה של הרעיונות החדשים. הרי מאין מגיעים רעיונות אלו? כדי להבין את השאלה אנו צריכים קודם כל לראות מהו רעיון חדש. לרוב המחשבות שלנו נמצאות בתחום מסויים. הפתרונות שאנו נותנים לשאלות שונות כולם נמצאים בתוך תחום התודעה שלי, שהוא נרחב מאוד, ועם זאת בעל גבולות. רעיון שהוא באמת חדש, פורץ את הגבולות האלה. למשל, מאז ומעולם אנשים חשוב שניתן לנוע על הקרקע, ועשו זאת לא רע. יום אחד איזה אדם ישב באמבטיה ו"אאוריקה!", עלה במוחו הרעיון שאפשר גם לנסות לעוף. ברגע הזה הוא יצא מכל הגדרים שתחמו את המחשבה שלו לפני כן. עד עכשיו המחשבות שלו על תנועת האדם היו שהוא יכול לנוע צפונה ודרומה, מזרחה ומערבה. עכשיו פתאום עולה לו הרעיון שניתן גם לנוע למעלה. עכשיו, זה נראה לנו מאוד טבעי המהלך הזה, בגלל שאנחנו עושים את זה כל הזמן, אבל אם נחשוב על זה, נראה שזה לכאורה בלתי אפשרי. הרי כמה שנחשוב על הדברים שאנחנו יודעים, מעולם לא נגיע מה שעכשיו נתגלה לנו. כמה שנחשוב על תנועה על הקרקע, בין עם נחשוב על תנועה מהירה או על תנועה איטית, או על תנועה אחורה, מעולם לא נגיע לרעיון של לנוע למעלה. מה קורה באותו רגע של "אאוריקה", מאיפה מגיע הרעיון? הפתרון הפילוסופי הנפוץ לכך הוא שאנו לא יוצרים רעיונות, אלא מגלים אותם. היכן שהואף בתת המודע, קיימים אותם רעיונות ואנו פשוט נזכרים בהם. ביהדות הרעיון הזה מופיע באיזה מקום בגמרא, שם נאמר שיושב לו מלאך עם כל עובר, ומלמד אותו את כל התורה כולה. כאשר העובר עומד לצאת העובר מכה על פיו וגורם לו לשכוח את כל מה שלמד. הלימוד שלו שקורה בתוך העולם הוא בעצם היזכרות מחדש בתורה שניתנה בבטן אימו. בספרות המדע בדיוני יש כמה וכמה ספרים שעוסקים בזה- ברעיון של רעיונות חדשים. אני אזכיר רק את "המשחק של אנדר" ששכחתי של מי, ו"ננסי הכנפיים" של טרי פראצ'ט.