שאלה

[ניקולי]

שאלה

יש לי ולבעלי זוג חברים שהבעל דיי פרמיטיבי.. לזוג הזה יש ילדים,ולנו יש ילדים.. הילדים בניהם מאוד מסתדרים ואף אוהבים להיות האחד עם השני.. הבעיה העיקרית היא.. שמרוב שהבעל שלה פרמיטיבי הוא לא מעוניין שהיא תהיה בקרבתי מאחר ואני גולשת באינטרנט (ולא משנה איפה אני גולשת)..עד לפני כארבעה חודשים היה להם בבית מחשב אבל.. הם לא היו מחוברים לאינטרנט, לפני כארבעה חודשים הם התחברו לאינטרנט, והיא כל הזמן שואלת אותי איפה כדי לה לגלוש..ע"מ לעצבן אותו היא שואלת אותי כל מיני שאלות על הפורומים על הצ'טים (שלצ'טים אין לי שום עינין להכנס) מרגיז אותי שאין לה טקט.. וכמה שניסתי להתחמק או להגיד לה שאין לי כל עינין להסביר לה היא ממשיכה ושואלת... למעשה..הדבר היחיד שמחזיק אותי בקשר לא קשר הזה הם הילדים שלי שמאוד אוהבים ומסתדרים עם הילדים שלה.. (הם בני אותו גיל)... אני יודעת עוד דברים מעבר למה שאני כבר יודעת (הפרמיטיביות שלו, והגישה שלו לחיים) אך אני לא מעיזה לדבר כי אני לא מעונינת שדבר רע אחד יצא מפי... אני לא יודעת מה לעשות, ואני משתדלת מאוד לא ליצור עימם קשר.. אבל מה אני אגיד לכם.. גם כשאני לא בקשר איתם בעלה מאשים את החופשיות שיש לי , וזה אומר שהחופשיות שלי פוגעת באשתו... מה עליי לעשות??? האם לנתק קשר למרות שאני יודעת שזה "יפגע" בילדים שלנו<??

 

[iritika]

פשוט מאוד...

אם הילדים בינהם מסתדרים- שיהנו- מבחינת ההורים- זהו הקשר היחידי שאמור להיות נוכח המגבלות של שניכם. את עם העידן המודרני שלך- והוא עם העתיקות שלו. לא צריך להיות לך שום עניין במערכת יחסים תובענית איתם- בתנאים הללו- מה גם שהילדים יכולים להיות חברים בלי קשר למערכת שלך ושל בעלך עם הזוג הזה. תנהלי את הדברים מבחינה טכנית על מנת שתוכלי לתאם איתם על מפגשים בין הילדים וכו'... בהצלחה..

 

[איש המערות]

לדעתי את לא חייבת לעשות כלום

את יכולה להסביר לה שאת לא מוכנה להיות כלי משחק בינה לבין בעלה (לגבי השאלות הפרובוקטיביות בנוכחותו). מעבר לזה, אם את לא מרגישה צורך מיוחד לנתק את הקשר (ולו בגלל הילדים) הרי שאל לך לעשות משהו מיוחד ביוזמתך. אם הם ירצו לנתק קשר - זה עניינם ואם כך קרה תוכלי אולי לברך "ברוך שפטרנו". בסופו של דבר את יודעת (והם כנראה לא) מאיזה מקום בעלה של חברתך מדבר ואם בחרת לקרוא לו "פרימיטיבי" הרי שאין לך מה להיפגע מהחלטות שלו. לא ציינת מה גיל הילדים, אבל אולי הם מספיק גדולים ואתם גרים מספיק קרוב כדי שהילדים יתראו ביניהם עם פחות נוכחות הדדית שלכם. בהצלחה

 

[ניקולי]

אז ככה

הילדים בלגלאי 8-11 ואנחנו לא גרים באותו מקום.. למעשה לרוב הם באים אלינו וכאשר מתאפשר לנו (כשאני מקבלת אוטו מההורים) אז גם אנחנו נוסעים לשם.. אתה מבין? הילדים לא יכולים לנסוע לבד אחד לשני.. ויתרה מכך לפני כחצי שנה היינו גם בקשר.. אני מיוזמתי חתכתי את הקשר בגלל הדברים הללו.. אבל בחג ראש השנה התקשרתי לאחל להם שנה טובה ומאז הקשר התחדש.. אני לא מתקשרת אליהם, ואני לא יוצרת קשר בשום דרך בגלל שראיתי שלמרות הניתוק שהיה..המצב אצלהם גרע ולא נהיה טוב יותר.. לעניות דעתי ישנה בעיה בכלל הזוגיות שלהם שאת ההשלכות קל להשליך על חברים או על קרובים.. תמיד יש מישהו אחר שאשם. לזוג הזה יש חבר טוב שכל היום הם מסתובבים יחד.. אין לו ילדים..והילדים שלהם אוהבים ומכבדים אותו יותר מאשר את ההורים שלהם..ושוב בגלל בעיה שקיימת אצלהם.. לעיתים אני מעדיפה באמת לא להכנס לקשר כזה לקוי של זוג.. כי תמיד לא משנה מה.. ימצוא את השעיר לעזאזאל ויאשימו אותו בחוסר יציבות הזאת.. הייתי מנתקת קשר לתמיד אבל בטח אתה יודע מה זה ילדים קטנים שזקוקים לחברה בעיקר שיש להם חברים שהם אוהבים.. אני זוכרת את התקופה שלא הינו כלל בקשר, הילדים שלי שאלו אותי : "אמא למה אנחנו לא הולכים אליהם יותר?" לא ידעתי מה לענות כי בהחלט אני לא מתכוונת להכניס לילדים שלי שינאה כלפי מישהו אחר.. וכמה אתה יכול להתחמק מלענות?? כמה אתה יכול להגיד לילד שלך : "אנחנו לא הולכים כי לא יוצא" או להגיד לילד שלך : "הם לא בבית"..

 

[תמיד שניה]

לא לקחת אותם ללב

הקשר שלכן הוא מכורח ילדים וככה את צריכה לקחת את זה,מה אכפת לך מה הבעל שלה חושב עלייך או עליה ואם היא בצ'טים או לא,אם מטריד אותך לדבר על זה אז כשהיא מדברת על האינטרנט תתחילי לשאול על מתכונים

 

[ניקולי]

כשהיא

מתחילה לדבר על זה אני מנסה להעביר נושא כמובן. אבל אז היא שואלת אותי.. מה את מעבירה נושא מה את מפחדת ממנו?? איך להסביר לה שאני לא מפחדת אלא שאני נותנת לו כבוד.. ושאני לא רוצה שהם יסתכסכו חלילה???

 

[seeyou]

הרושם הראשון הוא חשוב-../images/Emo11.gif

זה כבר לא חשוב מה שתעשי,אפילו אם תעברי מעבר לים...תמיד הוא יזכור אותך כגורם "מדרבן"... זה לא עיניין של פרימיטיביות-זאת השקפת עולם-נורמה חברתית בה הם חיים. לא כולם "משוחררים " מדעות קדומות במקום של האישה והגבר בחברה. במיוחד לגברים(40+) קשה לקבל את "שיחרור האישה" בכול המובנים. ברור שנשים מקבלות את זה ברצון רב!

 

[המיתבונן]

עולם הילדים ועולם ההורים

מרגע שנולד ילד, נולד עולם חדש, אשר הקשר בינו לבין אלו שהולידו אותו, בתחילה הוא תלותי חומרית ובהמשך הקשר תלוי ברצון לקיימו. אין שום קשר מחייב בין הורים לבין ילדים זולת הרצון ( אני מדבר על תקופת העצמאות שלהם) ובכן- עד אשר הם הופכים להיות עצמאיים, התפקיד שלנו כהורים זה לסעד אותם ולהכינם להיות עצמאיים בעולם. והנה לך התשובה- כשם שאין לך מחוייבות למוכר הנעליים כשרכשת נעליים לילדך, כשם שאין לך מחוייבות לאיש המכולת כאשר רכשת את מזונו של תינוקך, כשם שאין לך..... וכן הלאה.... כך אין לך מחוייבות לגבי "ההורים" של החבר שלהם. התלות שאת מציגה מוכרת, אך איננה היכרחית, אפשר "באינטרקום" לתאם מפגש הילדים, ולתאם שאת איסוף הילדים, גם אם במחיר "שוטטות" ברחובות עד לשעת האיסוף, מושגי "הפרימיטיבי" שאת מציגה אינם לעניין כלל וכלל, די לציין שאין תקשורת, ובלי להרבות במילים, מה הוא פרימיטיבי ומי הוא כזה, זה דיון אחר, ולפורום אחר, שאינו קשור לבעיה שאת מעלה. שיהיה לך בהצלחה וחג שמח

 

[ניקולי]

למה???

הבעיה שאני העלתי קשורה לזוגיות במשבר.. זוגיות שעוברת בתוך תוכה פרמיטיביות שפוגעת בחברות שלנו כחברים ובחברות של ילדינו.. סליחה אבל אני חושבת שלא הבנת אותי השאלה שנשאלה היא בדיו לפורום הזה.. ולא לפורום אחר.. ישנה בעיה בזוגיות שפוגעת את הסובבים.. ורציתי עיצה מה לעשות במקרה כזה.. אגב הילדים שלנו לא יכולים להפגש לבד.. כפי שציינתי לעיל..על כן אנחנו חייבים להשאר שם או שהם חיבים להשאר אצלינו כשהילדים נפגשים.. למעשה לאחר שקיבלתי כאן כמה וכמה עיצות ועוד ממקורות אחרים.. החלטתי להשאיר את המצב כפי שהוא.. אנחנו לא יוצרים קשר..ע"מ להימנע מלהפגש .. וכשהם מתקשרים הם מתקבלים בברכה אצלי בבית..ואני מעבירה את הזמן איתם ופוסלת כל שיחה מיותרת.. שמרגיזה את הבעל שלה.. בכל אופן תודה שניסת, ותודה לשאר שנתנו את עיצתם