אנסה...
תנוק שנולד....כמה טהור הוא..זך..נקי גם אם הוא פעם שניה יורד לעולם..או שלישית.. הוא מתחיל התחלה חדשה...נפש רוח נשמה.. חלק אלוק...פיסת אין סוף בתוך גוף בשר ודם. הוא גדל, לאט לאט הוא "מתרחק" מהעולם הרוחני הטהור ממנו בא... לומד את העולם הזה..הגשמי..טועם מהכל..עדיין הכל טרי..אפשר עוד לחוש..לזכור את הטעם.."ילדים זה עולם האמת." מגיע גיל הנעורים, הדמים בוערים, יצר הרע המקנן מקטנות, מתנפח, מתעצם, ה"ביסים" מהעולם הופכים יותר גדולים.. לבושי החטא והעוון מכסים אט אט את החלק אלוק, המתכנס, ומתצמצם, לנקודת תמצית זעירה..החוב גודל..! העלם הופך לאיש, "הרגל העולם", "העלים" את מציאות החלק, תחת מעטה לבושי החטא..ובעצם ה"עולם" אותו צריך ל"העלים" הוא העולם הזה על שלל תאוותיו, הופך להיות מציאות מוחשית של הויה כביכול, ואילו המציאות האמיתית הניצחית הקיימת "נעלמת". כשאתה דן את האדם לכף זכות, ידידי, אתה פשוט קודח לו חור, במעטה הלבושין שכיסה והעלים את חלק האין סוף החבוי והכלוא בתוכו, ועל ידי כך אתה מאפשר חיבור מחודש בין העלה הבד הענף הגזע והשורש... אפשר להמשיך...אבל נסתפק בכך לעת עתה. לאפשר עיכול.... בתאבון.