חמות לעתיד
New member
שאלה
קודם כל מטעמים ברורים העדפתי לתת לעצמי שם לא מזוהה איתכם הסליחה. כמי שלא כל כך הסתדרה עם חמותה, בקרוב תהפוך לחמות די נשבעתי שאני מאוד אשתדל להיות חמות שונה. אבל כבר עכשיו אני מוצאת את עצמי בדילמה והייתי רוצה תייעצו לי מה הייתן אתן עושות. יש לי שלושה ילדים האחד עומד להינשא בקרוב השני בן 20 והשלישי בן 17. במהלך השנים סבלנו מהמון קשיים כלכליים אולם עם המון עבודה קשה וסבלנות הצלחנו לצבור סכום יפה של כ-300.000 דולר. המטרה הראשונית שלי היא לחלק את הכסף לארבע כך שכל אחד יקבל את חלקו לכשיצטרך והחלק הרביעי יהיה העוגן שלנו (ושל ילדי כמובן) אם חלילה יקרה משהו. כלתי לעתיד באה ממשפחה נטולת יכולת כלכלית, כך שהכסף שאנחנו ניתן להם יהיה הכסף היחידי שיוכל לעזור להם בחיים (לפחות בשלב הזה שבו בני עדיין לומד) חשבתי לעצמי אולי לתת לבכור סכום גדול יותר (150.000) בתנאי כמובן שהוא יחזיר את הסכום העודף לאחיו לכשיצטרכו אותו. הסכום הזה יאפשר להם לקנות דירה לא רעה ולהתחיל את חייהם בקלות יחסית. עכשיו לגבי בני אין לי ממש חששות, אני מכירה ומוקירה את יחסו לאחיו ולכן אני לא חוששת כלל שהוא לא ירצה להחזיר להם, אולם מכלתי יש לי קצת חשש, בעיקר כמובן מכיוון שזה סכום גדול שהם יאלצו לפחות את מחציתו לגייס תוך כחמש שנים (30.000-40.000 דולר) וסביר שזה יגרום להם איזשהם קשיים כשיגיע הזמן. כמו שאני רואה את זה יש שתי אפשרויות האחת שאנחנו נקנה את הדירה על שמנו ונעביר אותה על שמם לאחר שיחזירו את החלק שהוא הלוואה, האפשרות השניה היא להחתים אותם על חוזה למספר שנים. בעיה נוספת היא הבעלות על הבית, אין לי כלל בעיה שהבית יהיה שייך לשניהם כשהם נשואים, אך מה יקרה חלילה אם הם יתגרשו? האם עלי לעמוד על כך שהבית יהיה רשום על שמו? לפחות בהתחלה? אני יודעת שהמחשבו האלו מסוגלות לקלק את יחסי עם כלתי עוד לפני שהתחלנו... אבל ראיתי מקרים בחיי וכל מה שאני רוצה זה לגונן על בני. מה אתן הייתן עושות?
קודם כל מטעמים ברורים העדפתי לתת לעצמי שם לא מזוהה איתכם הסליחה. כמי שלא כל כך הסתדרה עם חמותה, בקרוב תהפוך לחמות די נשבעתי שאני מאוד אשתדל להיות חמות שונה. אבל כבר עכשיו אני מוצאת את עצמי בדילמה והייתי רוצה תייעצו לי מה הייתן אתן עושות. יש לי שלושה ילדים האחד עומד להינשא בקרוב השני בן 20 והשלישי בן 17. במהלך השנים סבלנו מהמון קשיים כלכליים אולם עם המון עבודה קשה וסבלנות הצלחנו לצבור סכום יפה של כ-300.000 דולר. המטרה הראשונית שלי היא לחלק את הכסף לארבע כך שכל אחד יקבל את חלקו לכשיצטרך והחלק הרביעי יהיה העוגן שלנו (ושל ילדי כמובן) אם חלילה יקרה משהו. כלתי לעתיד באה ממשפחה נטולת יכולת כלכלית, כך שהכסף שאנחנו ניתן להם יהיה הכסף היחידי שיוכל לעזור להם בחיים (לפחות בשלב הזה שבו בני עדיין לומד) חשבתי לעצמי אולי לתת לבכור סכום גדול יותר (150.000) בתנאי כמובן שהוא יחזיר את הסכום העודף לאחיו לכשיצטרכו אותו. הסכום הזה יאפשר להם לקנות דירה לא רעה ולהתחיל את חייהם בקלות יחסית. עכשיו לגבי בני אין לי ממש חששות, אני מכירה ומוקירה את יחסו לאחיו ולכן אני לא חוששת כלל שהוא לא ירצה להחזיר להם, אולם מכלתי יש לי קצת חשש, בעיקר כמובן מכיוון שזה סכום גדול שהם יאלצו לפחות את מחציתו לגייס תוך כחמש שנים (30.000-40.000 דולר) וסביר שזה יגרום להם איזשהם קשיים כשיגיע הזמן. כמו שאני רואה את זה יש שתי אפשרויות האחת שאנחנו נקנה את הדירה על שמנו ונעביר אותה על שמם לאחר שיחזירו את החלק שהוא הלוואה, האפשרות השניה היא להחתים אותם על חוזה למספר שנים. בעיה נוספת היא הבעלות על הבית, אין לי כלל בעיה שהבית יהיה שייך לשניהם כשהם נשואים, אך מה יקרה חלילה אם הם יתגרשו? האם עלי לעמוד על כך שהבית יהיה רשום על שמו? לפחות בהתחלה? אני יודעת שהמחשבו האלו מסוגלות לקלק את יחסי עם כלתי עוד לפני שהתחלנו... אבל ראיתי מקרים בחיי וכל מה שאני רוצה זה לגונן על בני. מה אתן הייתן עושות?