שאלה

omizu

New member
שאלה

הרבה מהגישה של מודעות עצמית נותנת לנו את האחריות לנעשה בחיינו שאם זה אין לי שום ויכוח מה קורה כאשר יש משפחה? עד איפה זה בשליטתנו? ומה עושים כאשר מרגישים שמאבדים שליטה על החיים שמנגד עומדים כל צרכי המשפחה?
 
תמיד ישנה זכות הבחירה...

בתור בעלת משפחה אני מודיעה לך מניסיון שקשה מאד מאד לקחת אחריות ולהיכנס לעולם של המודעות כי כמו שיש סיכוי להצלחה יש סיכוי לכשלון עד מצב אמיתי של איבוד המשפחה וניתוק ממנה. לא מומלץ לעבור את התהליך לבד כי הוא עלול להביא לגרושים. אם בן הזוג משתף פעולה אשרייך הרווחת את בדרך הנכונה, אם הוא מסרב לשתף פעולה יהיה לך מאד קשה וכל תהליך יקרה מאד לאט. לגבי איבוד שליטה אין לי עבורך תשובה מעבר להזדהות איתך. יחד עם זאת החיים ממשיכים לזרום גם ללא נסיונות השליטה שלנו בהם. אז פשוט ותרי וזרמי עם הגלים בהצלחה
 
לקחת אחריות זו פעולה האשמה זה...

לקחת אחריות זו קבלה עצמית, ידע מי אני? מה אני? מה תפקידי? מה אני שווה ומה אני מסוגלת לעשות. האשמה באה ממקום הביקורת העצמית,ממקום של שיפוט. מהמקום ששם היו הורינו ושפטו כל צעד וצעד שלנו לא תמיד לצד זכות. מה שהוא שהתישב לנו על הלב וכל הזמן מתעורר לחיים כשאנו רוצים לנקוט פעולה כלשהיא.
 

conatus

New member
שליטה עצמית ???

אני לא כ"כ מסכים שהגישה של מודעות פנימית או רובה נותנת לנו את האחריות על חיינו...מפני שמודעות היא נושא חובק עולם ולא עוסקת דווקא במודעות לנטילת אחריות...ומלבד זאת מקומו של האדם בעולם הזה ומידת אחריותו על חייו איננו משהו מוחלט וסגור...ואני מכוון לדטרמיניזם... בחלק השני של הדברים אתה מוכיח בעצמך שהקשר הוא די רופף... מה זה לאבד שליטה ? זה מצב ? זו תחושה ? זה לאבד את האפשרות להתפרנס ? אובדן שליטה זהו מושג די כוללני... ומהי שליטה ? בני אדם הם לא סוסים שנרתמים לעגלה...ואז ביום בהיר אחד מסרבים לצעוד ימינה או שמאלה...
 
אתה יכול לא להסכים- מודעות פנימית..

היא נושא גדול ומורחב ובפורטל תפוז הנושא יצר תחתיו עוד 26 פורומים מקבילים. שם כל פרט מקבל משמעות ומקבל שם של פורום.
 

mga-abir

New member
השליטה על תנאי

השליטה לרוב חלקית ומותנית. אין מדובר בשליטה תפקודית אלא שליטה בנסיבות. האדם כבול לא אחת בתוך מערכת מתוך כורח קיומי. אולם מערכת זו טעונה כבלים רגשיים שאינם מתירה כר פעולה ושליטה מתוך בחירה, וזו מוגבלת. פגיעה בערכים אישיים מהווה איום על העצמי ויוצרת קונפליקטים. ההשלמה היא כפייה עצמית וויתור על ערכים ועקרונות, הדבר פוגע באדם אם נעשה הוא מתוך אילוץ. האפשרות הנוספת, היא שינוי המציאות (המצב) וזה דבר שאינו אפשרי במלואו תמיד.הבחירה הנתונה היא הצורך או נחיצות הפעולה שיש בה להביא פתרון וליצור מציאות מתאימה ונוחה יותר. לחיות בתוך שקר עצמי באמצעות ויתור אינו מתיר זרימה חופשית וחלקה עם מציאות החיים, והענין בא לידי ביטוי במרירות מצטברת ותפקוד כללי לקוי.קל להציע אך לבצע אינו דבר אפשרי תמיד. לכל דבר יש מחיר והאם כדאי לשאתו כאפשרות וכמוצא לאפיק חיובי ושלם יותר.? בברכה אביר
 

omizu

New member
מוכרחה להגיד שהסברת את כוונתי בצורה

מדוייקת. עכשיו אני מקשה ושואלת איך אפשר לדעת? איך אפשר להחליט? אני מחפשת כלים
אם כי לרוב מעדיפה
 

mga-abir

New member
מערכות יחסים

"מערכות יחסים" מאת אביר מערכות יחסים. כל מערכת יחסים מבוססת על קח תן ולהפך. אין שוויון בין החלופות אחד לאחד, לעיתים חומריות ניתנת בתמורה לריגוש. גם רמת החילופין אינה אחידה ואת ערכן מחשב כל אדם כפרט לעצמו. הערכה זו מושתת לרוב על הערכה עצמית ביחס לנתינה, אך לא תמיד נקייה מהשוואה עם קבלה. זה כמו סחר חליפין אולם כאשר המעורבים קרובים מתוך קשר דם, או קשר אהבה לשמה, מתוך מקום עמוק בלב, החשבונאות הופכת משנית ובטלה. כאשר האדם ממול שווה לך, נתינתך דומה לנתינה לעצמי. אולם כאשר האדם חש שהינו נותן מעצמו ונמצא חסר, מתחיל הוא לדרוש את חלקו, או מפסיק את נתינתו. צורה נוספת היא: מערכת יחסים קיימת-כל התכנים (נתינה וקבלה) הנמצאים בתוך מסגרת בטוחה ויציבה, נשארים בתוכה ואין צורך לעמוד על המשמר מפני השותף. מפני שכאשר יש מערכת יחסים שווה (מאוזנת) המבוססת על הערכה הדדית התוכן והתכולה נשמרים. הערכה עצמית וכשלון בדרך כלל האדם אנו מזהה את הכישלון שהנו נושא. לרוב מוצא הוא סיבות להטיל אשמה על הזולת, במקרה זה בן הזוג במערכת יחסים. חלוקת מטלות נקבעת עם הזמן מתוך הסכמה בהתחשב בנסיבות קיימות, אך למרות זאת לעולם אין הנטל נישא שווה בשווה, אך השאיפה מכוח החוקיות לאיזון יוצרת דינמיקה כזו, ונראה על פניו שבתחומים מסוימים האחד נושא נטל רב יותר ולהפך, כך שבסך הכל ולמרות הכל יש איזון. אולם לא אחת נובע איזון זה כתוצאה מאילוצים, כתוצאה מפחד וכפייה רק בשל לשמור על מסגרת קיימת, גם כאשר נעלמו כל הסיבות אשר יצרו את מערכת היחסים. והנה עומד האדם בפני מציאות שכלל לא ציפה לה. בריחה אל העצמי הבריחה אל העצמי נובעת מסיבות רבות. כאשר הנושא הנבחן הוא מערכת יחסים, עולים בפניו של האדם חלק מהמעשים הרגשות ההצלחות והכישלונות אשר ליוו מערכת זו, כאשר החשיבות נקבעת מעצם זהותו שלו. והנה מתעוררת באדם תחושת החמצה שכל מה שעשה עד כה היה לחינם, ולמרות כל עשייתו תקפותה נעלמת. סיבת הדבר היא שהעשייה הפכה לכלי דומם וחסר חיים שאין טעם להמשיך ולשאת אותו. ואז הריקנות גדלה יותר ומכה את האדם בנשמתו. קשה הדבר כאשר אין כלים להתמודדות, כאשר אין משאבים, כאשר אין בריאות, כאשר הנפש עייפה, ואז חושב לו האדם, האם כדאי כלל להמשיך ולאחוז בקיים? האם ניתן להפוך רוח חיים במערכת אשר אינה מכילה את הסיבות להיווצרותה? האם יש חלופה? האם אוכל לעמוד בכך? והחשוב מכל האם אני יכול להשתנות? שינוי עצמי שינוי עצמי הווה אומר שינוי תודעתי המביא אל תוך המודעות תפיסת מציאות שונה, בעלת ערכים הנושאים איכויות אחרות. לחיוב או לשלילה. כאשר המניע יהיה נקמני ימצא האדם ביתר קלות את האנרגיה לשם יצירת השינוי, אם נתבונן מנקודה גבוהה הרי אקט המתבצע מנקמנות משרת את הרגש, אך גם כאשר המניע חיובי יכול לשרת את הרגש (אהבה ושקט נפשי בעטייה). על האדם לבחון את דרך פעולתו ועל פיה לצפות את התוצאה, למרות שתוצאות הנן משוערות וקיימת אפשרות של הלא צפוי שאינו תלוי בגורמים המניעים. המשך המאמר (לא היתה אפשרות טכנית להעתיקו לכאן בשל אורכו) http://www.freechoice.co.il/asp/hagut/writerpage.asp?id=28
 
שינוי במציאות חייך

omizu יקרה כשאת מתארת אחריות על חייך אז את מרגישה איבוד שליטה על החיים המשותפים עם שותף לחיים? זה מה שקורה לך? כי את מרגישה חנוקה בתוך מסגרת המשפחה? ובעצם את זקוקה לחופש ? שינוי במציאות חייך לדעתך יביא לך בסוף התהליך יותר רגיעה ויותר סיפוק מחייך כפי שהם נראים היום?
ציפור דרור
 

mga-abir

New member
שינוי המציאות

שינוי המציאות אינו תמיד אפשרי ואין הוא תמיד נתון כלכלי. לעיתים הנתון הוא רגשי כגון אהבה, ואז תמורת מימושה מתפשרים על מציאות עגומה. בברכה אביר
 
עמקם של רגשות

אביר יקר שאלתי את omizu כמה שאלות כדי לרדת לעומקם של הרגשות שמביאות אותה למקום שבו היא נמצאת.אולי כדי שהיא תברר לעצמה עם מחשבתה מה בדיוק קורה לה. מדבריה המעטים לא ניתן בדיוק להבין מה כוונתה למשל בזוג שפתים אדומות? ואולי היא חושבת אחרת מהפרוש שהצופה נותן לכך? גם אני חושבת כמוך ששנוי המציאות הוא נתון רגשי. אך כל אדם נמצא בשלב רגשי שונה בחייו, את הנגיעה בהבנות למציאות חייו הוא ורק הוא מסוגל לחוות ברגע שהוא בשל לכך . ולכן חשוב לי להבין מה היא חושבת על השאלות שהצבתי בפניה ? כי יש בי את הצורך להתחבר ולהיות בעומקם של הדברים כדי להבין אותה. כמובן רק אם היא מעוניינת במתן תשובות כאלה
ציפור דרור
 

mga-abir

New member
מציאות ורגשות

"גם אני חושבת כמוך ששנוי המציאות הוא נתון רגשי." המנגנון הרגשי הוא תגובה ולכן אין בו בכדי לשנות מציאות. יתירה מזאת, תגובה רגשית היא השפעה של מציאות ולכן תפיסת המציאות טעונה את השינוי. גם במקרה הרגש, תפיסתו והבנתו היא תנאי לתגובה ולפעולה. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
זיהו טעויות

ציטוט: " גם במקרה הרגש, תפיסתו והבנתו היא תנאי לתגובה ולפעולה." ------------------- לכל רגש יש סיבה. תגובות הן פעולה. יש והן תוצר רגשי כגון התפרצות כעס ויש הדחקה הגורמת למשקעים פנימיים של אותן רגשות. החוויה התחושתית אינה נעימה בכל מקרה. תגובות אלו אינן רציונליות ואינן יכולות לפתור את הבעיה מלבד השגת דחיה מתוך פסק זמן שנוצר. הדחקה היא התעלמות. הדחקה היא אי זהוי מתוך רצון של שורש הבעיה מאחר וחסרים הרצון או הכלים/כוחות להתמודד בצורה רציונלית. ההתחמקות היא ממשמעות הענין. ומשמעות הווה אומר במקרים רבים אובדן. אובדן של מערכת קיימת ולקויה. לכן על מנת לשקם יחסים, יש צורך לבודד את המרכיבים והגורמים המביאים להחלשותה ולהתפוררותה, המביאים מרירות כעס עלבונות ללא סוף. לא קיימת הערכה כלפי בן או בת הזוג, ומכאן ביטול העצמי שלו המתפרש כפגיעה מתוך כל סיבה שתמצא בענין. אין לתת לגורמים חיצוניים להשפיע על הזוגיות בשום מקרה. הורים בני משפחה ואחרים. ההתחיבות המוסרית הערכית היא בראש ובראשונה כלפי בן או בת הזוג. מפני שחשיבותם והערכתם היא המוקד לחיבור התא הזוגי. לכן יש צורך לעשות הפרדה מתוך הסכמה, ליצור חוצץ אשר ימנע להיות מאחד מבני הזוג, שליחם של אותם גורמים חיצוניים הרוצים בטובת עצמם בלבד. הערכה וכבוד צריכים לבוא ממקום טהור וטוהרה זו היא הרציונליות. כיבוד ערכים התחשבות ושמירה על תחומו של הפרט. כאשר ערכים אלו נרמסים, יש בהם לערער את נפשו של האדם לכדי סערת רגשות רוויה דווי.שיחוד הזולת באמצעות ויתור אינו יכול להוות פתרון קבוע. לו מערכת יחסים עכורה כזו היתה נתונה לאומדן זמן מתוך ידיעה שהיא תמשך עשרות שנים, בטוחני שההתיחסות היתה משתנה מיידית. לכל דבר יש מחיר לכל פתרון נחוצה פעולה. הווה אומר לזהות את הקיים הטעויות (הווה אומר הנחות שונות המביאות לויתור והבלגה) לזהות את כל הפרטים ולאמוד באופן אובייקטיבי את הנתונים, בכדי לפעול באופן רציונלי נכון אשר יביא פתרון למצב. עצימת עיניים (דעת) אינה פותרת דבר בברכה אביר
 

omizu

New member
קודם כל תודה על ההתיחסות

לא נראה לי רלונטי לפרט כל אירוע בכללי מצאתי את עצמי בתחושה שאני חיה חיים לא שלי או לא לפי רצוני. מה זאת אומרת? אני חיה מגיל צעיר (מאד) די בזכות עצמי. היום אני מרגישה שאין לי שום שליטה אני רק מתאימה את עצמי, לחובות של בן זוג שנגרמו רק עקב חוסר אחריות ולא בגלל שלא היתה שום דרך אחרת, לחוסר האמביציה שלו לפתור את זה, לדרישות של הילדים, למשפחה מטורפת (של בן הזוג) שהוא מאפשר להם לדרוך ולרמוס כל מה שבדרך. הוא לא אדם רע אך זה לא משנה את העובדה שאני מרגישה שכל הזמן נאלצת להתמודד עם הבעיות שלו ולא נשאר לי אויר וכח לעצמי. אני מרגישה שאני גם לא אוהבת את התגובות שנוצרות אצלי בכל מיני מצבים שאני נגררת אליהם בזכותו (כמו שהוא מזמין את ההורים שלו ונעלם ומשאיר לי לטפל בהם ואחרי זה גם לשמוע כמה הם לא מרוצים ממני......) העניין הוא לא הפרטים הקטנים אלא תחושת התסכול והעייפות וההרגשה שהחיים שלי נעלמים לי בין הידיים. השאלות עם עצמי "האם שינוי סטטוס יפתור לי את ההרגשה הזו?" תחושות הבדידות האם הן קשורות למערכת או שזה אצלי? בהשקפת החיים שלי גם זוגיות מורכבת משני פרטים שלכל אחד מהם צריך להיות מרחב המחיה שלו. השפתיים האדומות - מעדיפה אהבה על מלחמות מה שגם גורם לי כנראה להעביר את הדברים מבלי לפתור אותם הרבה פעמים, אבל עם הזמן פשוט נאטמת ומתרחקת. תודה וחג שמח
 
המציאות היא האמת

omizu יקרה הסתכלות על החיים מנקודת מבט כללית גבוהה יש בה מן הפתרון להקלה מהרגשת הקושי שאת נתונה בה. וכפי שאמרת ובצדק אין טעם להכנס לפרטים (כי הפרטים מטשטשים יותר את התמונה הכללית שהיא החשובה) אנחנו סובלים כשאנחנו מתנגדים למשהו. והכאב הוא התנגדות למשהו שאנחנו לא מוכנים לקבל, המשהוא שנדמה לנו שזו האמת = הסיפור מנקודת הראות שלנו. האכזבה באה בעצם מהסיפור שלנו שאנחנו חושבים שהוא האמת. המציאות = האמת. כעס הוא רגש שיפוטי הנובע מפרשנות שאנחנו נותנים למעשיו של הזולת. וברצוני להמשיך ולשאול אותך כמה שאלות השאלות שאני שואלת הן רק כדי שתוכלי לחדד לעצמך את המחשבות גם לכיווני חשיבה אחרים, שיוכלו להביא אותך למחשבה על פתרון לקשיים שאת חווה. (כמובן- רק אם מתאים לך לענות ) התמודדות עם בעיות הזולת גובה ממך מחיר כבד. תחושת תסכול ועייפות. להרפות בכל התחומים יחשב בעינייך כהפסד ? את מרגישה כעס פנימי על הסובבים אותך כי כל הנטל נופל עליך? כי בעצם חשוב לך חופש? את יכולה לומר לי מה קורה לך כשאת קורא מה שכתבתי?
ציפור דרור
 
למעלה