שאלה..

[אחותו של שקספיר]

1+1= 2

הן רוצות ולא מרגישות אי נוחות אתה רוצה ומת לחבק לנשק ולגפף על הבוקר. אז מה ההתלבטות? אחותו המתוסכלת שמגיל 7 מוחקים לה את הנשיקות מהפנים, ורק בגיל 17מוכנים לקבל חיבוק, בתנאי שאפחאד לא רואה. תנצל את החיבוקי נישוקי הזה, לפני שהמומנטום יגמר (להן או לך).

 

[barak007]

כן.........ולא (שמעון פ)

המציאות איננה שחור לבן. ההתלבטות נעוצה בעובדה שבתי בת ה-14 מפותחת יפה (בעצם מי לא) כולל בחזה. אני מרגיש נבוך/ולא טבעי בשלבים האלה. ברור לך שגם עם הם היו מתעקשות משום מה שאפנק אותם במקלחת,לא הייתי עושה זאת למרות רצונן. ידוע לי (מהגדולים) שהמומנטום מתיישן לו והכמויות של המגע הופכות עם הזמן לנדירות יותר,אבל האי נוחות נותרת בעינה.

 

[אחותו של שקספיר]

אז אין 1 + 1

כי אתה מרגיש חוסר נוחות. אם אחד הצדדים במשוואה , המתבגרת או האבא שלה חש לא נוח עם קרבה פיסית והתכרבלויות..- אז לא. נשארה עדיין משוואה חשבונית אבל נשאר רק 1 + 0 = 1 (עד כאן אני יודעת חשבון בכל זאת)

 

[כחול שמיים]

הי שני

לפעמים אנו כבני אדם, נוטים להפוך צל הרים להרים. אני חושבת "שדפיקות" הלב שלך, החשש שלך מגובה של אבא הם הרגשה פנימית שלך ואבא שלך אפילו לא מנחש שיש לך בלב כזה חשש. זה לא שאת הולכת לספר לו שאת בהריון, או מעשנת או סולקת מבית ספר, את רק מביאה ידיד הבייתה. אני חושבת שבכח שלך לנווט את התייחסות ההורים שלך לעניין. כלומר, עלייך להתייחס לעניין בפשטות באמת כאילו את מביאה הבייתה ידידה. אם את רוצה להיות רגועה ולהימנע מאי נעימיות תור התחלה את יכולה להשאיר דלת פתוחה ורק אח"כ לסגור אותה, אחרי שיראו שהשד לא נורא כל כך. זה אוליי נראה לך מ]פחיד כי זו הפעם הראשונה ואוליי זה מפחיד אותך בגלל שאצלך הוא בינתיים בגדר ידיד עם שאיפה ליותר. הורים מכירים מצבים כאלו והם גם יודעים שהם יגיעו. כשהם מגיעים אם נראים כאילו אף אחד לא ציפה להם ומה פתאום הם מגיעים, אבל הם הכי טיבעיים ובינינו הכי כיפיים..... תהנו.

 

[yalyul]

בין חבר לידיד

הסבירי קודם לאמא את ההבדלים, אם יותר נוח לך איתה אחר כך לאבא (או שתבקשי מאמא להסביר לו...) או בדרך אגב , בשיחה עם שניהם יחד תבקשי יפה שלא יביכו אותך בשאלות עם ידידים בדיוק כפי שלא מביכים אותך עם ידידות וכשהייה לך חבר תודיעי להם על שינוי הסטטוס. (אם את רוצה, מנסיון שלי זה עדיף) זהו, בהצלחה

 

[AYELET1]

שני

גם אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא לבקש ולדבר עם אביך, ורצוי עם 2 הורים, ולהסביר שאת מבקשת שלא יפדחו. מגיע אליך ידיד, שיובך מאד ואת עוד יותר, אם יעבור חקירת שתי וערב. בזה גם תבהירי את הרגשתך וגם תפתחי פתח לחקירה שלך (שעדיפה מחקירת הידיד, לא?

)

 

[גליה13]

שני שלום- ברור שכאמא הייתי רוצה

לדעת מיהו הבן - ולא חשוב אם הוא חבר או ידיד שהבת שלי מביאה הביתה- אם את רוצה להמנע מ"חקירות" אולי פשוט תספקי לאמא שלך את הרקע הכללי "היום אני מביאה את X הוא לומד איתי בכתה וגר ב...) בתור שיחה ראשונה- לביקור הראשון זה מספיק וימנע חקירה צולבת- אם הוא ישוב לבקר- אולי ישב עם ההורים לשיחה פעם ויספר להם על עצמו- אולי- לא חייב - אבל יכול להיות נחמד

 

[שלומית shlomit]

לא יכולה שלא להסכים יותר !

עקרון התקשורת עובד טוב אם היחסים גלויים. שני בהחלט יכולה לקחת אחריות על איכותה של התקשורת עם ההורים.. אני בטוחה שכל הצדדים יצאו ברווח..

 

[שניייייי]

רוצים לדעת מה היה בסוף?

אוקיי.. קודם כל הכל הלך כמו שצריך, כשאני מביאה אנשים חדשים הבייתה אמא שלי תמיד מתנהגת יפה ונחמדה והכל היה בסדר, הוא אמר שלו, היא אמרה שלום, היא הבינה שהוא מאוד ביישן.. את אבא שלי, שלא ידע שמישהו מתכוון לבוא אליי, הוא ראה במקרה כשהסתובבנו בבית... וגם אמר שלום. ואכן לא היו חקירות, אבל אח"כ אמא שלי באה לשאול אותי איך אני מכירה אותו ואמרה לי שהיא מקווה שזה לא ישפיע לי על הלימודים.. הרגעתי אותה, כי הוא הבנאדם האחרון שבגללו אני לא אלמד, ושהוא אפילו התנדב לעזור לי במקצועות שאני מתקשה בהם. עכשיו הבנתי שרק כשיהיה לי חבר הם יתחילו באמת לדבר... תודה על כל התגובות.. שני.