יש לי סינדרום אספרגר קל שמקשה עליי לפעמים לתקשר, אבל אני יוצר הרבה רעיונות מורכבים ולומד באוניברסיטה ויש לי תואר. יש לי חיי חברה טובים מאד, והיו לי הרבה חברות גם עם קשר חומרי קרוב ואני לא יודע למה עכשיו אין לי כל כך מזל עם נשים. בהמשך ודאי יהיה לי, אולי זה כי נהייתי תוקפני.
 
יש לי קושי טכני תפקודי ותקשורתי קל, והוא מונע ממני להיות עצמאי. כך רוב האנשים בכפר שלי. זה לא כפר של מפגרים, זה כפר לבעלי צרכים מיוחדים. היו לי הרבה חברות ועוד יהיו לי.
 
אבל הגבתי למה שאמרו לי שהיה מאד מכוער וגם לא נכון: שאני דפוק ושרוט, שיש לי בעיות ושלא צריך להתייחס ברצינות לשטויות שאני כותב ועונה. אני בכלל לא ילד קטן, אתם אלה שמתנהגים כמו ילדים קטנים ואתכם צריך להרחיק.
אני אוהב פילוסופיה ומלים. אני אוהב אהבה אנושית ואמתית את המטפלת שהייתה לי. אני מחפש דרכים מיוחדות ומוצלחות לתקשר כמו התעניינות בתחביבים. אני בודק אם בהיגיון צריך להגיד דברים לא נכונים.