שאלה..

[tori1]

שאלה..

למה כל יום בבית ספר בא לי לבכות? למה כל שיעור אני על סף דמעות? למה אני לא מפסיקה לחשוב על להיות בבית, ולהתבודד? מה עובר עלי? למה אני מזדהה רק עם שירים עצובים?, למה אני שומעת אותם בידרי ומתחילה לבכות? נמאס לי לבכות, נמאסה ההרגשה הזו. אני שונאת את החיים האלו, כל כך הרבה כאב, כל כך הרבה הסתרות. נמאסססססססס. מלא אנשים טובי לב מנסים לעזור לי, ואני לא מושיטה להם את ידי... פוחדת.. ממה? מהחיים!!!!

 

[גרא.]

זה הסתיו,עם הענן,ועם הרוח המיבב..

אבל זה גם החורף,שגורם לרבים רבים להתכנס בתוך עצמם,לחוש עצבות,דכאון, כשהחיים נראים ממש בזבל..את לא יחדיה בתחושות שלך.אבל כנראה מאד בודדה. לכן את זקוקה מאד לאוזן קשבת לשתף אותה ברגשותייך,במצוקות שלך.את זקוקה להבנה,לחום ולאמפתיה..את זה אפשר לקבל בטיפול פנים אל פנים..אבל עד אז, את יכולה לפנות מיידית לטלפונים הבאים: ער"ן ,עזרה ראשונה נפשית טל´ 1201 קו פתוח לנוער במצוקה 9518927 09 על"ם נוער במצבי מצוקה 6470049 03 נוער עונה לנוער 011-203-800-1 א-ה´ 2000-1700 תמיד יהיה בקווים הללו,או במי מהם,מישהוא שיהיה מוכן להקשיב לך,ולעזור. אל תהססי לפנות.