שאלה...
... טפשית.
אתם לא מכירים אותי, שזה טוב, וזוגתי לא מבינה עברית, שזה עוד יותר טוב. אני מסתכל בפורום הזה כבר זמן מה, ויש כאן מספר משתתפים/ות עם הראש במקום הנכון... וזה עניין קשה לכתוב על הנושא הזה. אז החלטתי לאזור אומץ ולנסות.
אני לא צעיר - בתחילת ה 40 - ועם נסיון עשיר ורב. ילדים כבר יש, גירושים גם כן, חיים כאלה, די סטנדרטים.
אני היום חי ביחד עם זוגתי של שלוש וחצי השנים האחרונות. היא אשה מדהימה ואדם מדהים - אין לי מילון עשיר מספיק די למצוא את הסופרלטיבים שצריך בשביל לתאר אותה באופן הוגן. אני אוהב אותה מאוד, ומרגיש שאני הכי בר מזל בעולם שהיא בוחרת בי כל יום. וכן, בנוסף להכל, היא יפה וסקסית.
והיא אומרת שאני חתיך ומושך, והכי רומנטי שיכול להיות - אני חושב שהיא מגזימה לגמרי בזה, אבל נגיד. והיא רוצה סקס.
יותר ממני. הרבה יותר ממני.
וכאן אנו מגיעים לבעיה שלי. איבדתי את זה. וזה אולי נשמע דבילי, אבל זה יותר גרוע מזה. איבדתי את זה איתה... אני עדיין בורח לי לשלושת האתרים שאני אוהב כבר שנים כדי לגמור מדי פעם. אבל אני פשוט מוצא את עצמי נבוך איתה, בלי יכולת או רצון ליזום משהו. אז היא יוזמת, וזה עוד קורה פה ושם, וכשזה קורה אני גומר אבל רק בצורה אחת (היא מעלי), והנה עוד משהו נורא: זה בגלל שאז אני יכול לעצום עיניים ולחשוב על הפנטזיה הקבועה שעוזרת לי ל"שבור את הקיר" של האורגזמה. אין לנו לרוב הרבה זמן, והיא גומרת מהר ומשתעממת אח"כ, וזה די ברור, אז יש קצת לחץ מהבחינה הזו.
ובחיי שאני מוכן לעשות את זה אפילו כל יום אם אני לא צריך לגמור - היא אומרת כל הזמן שהיכולת שלי להביא אותה (באוראל בעיקר) מאפס לאורגזמה היא לא נורמלית. אבל היא לא אוהבת שאני לא גומר, זה גורם לה להרגיש שהיא מנצלת אותי.
אני מרגיש נורא ואיום. מגיע לה יותר ממני - עניין והתלהבות וכל זה. במקום זה אני בחרדה מתמשכת וגוברת מהפעם הבאה. ואני לא יודע איך לצאת מזה. ואני אוהב אותה כ"כ, ואני רוצה לחיות את שאר חיי איתה. זה נורא מפחיד.
יש יותר צבע ועומק לזה, אני פשוט הייתי חייב להתחיל איכשהו. אני מצטער אם אני נשמע פאתטי, אני מודה בזה מראש, אבקש לא להגיד לי את זה עם אפשר. המון תודה מראש על רעיונות, חשיבה, עצות, או מה שלא יהיה.
... טפשית.
אתם לא מכירים אותי, שזה טוב, וזוגתי לא מבינה עברית, שזה עוד יותר טוב. אני מסתכל בפורום הזה כבר זמן מה, ויש כאן מספר משתתפים/ות עם הראש במקום הנכון... וזה עניין קשה לכתוב על הנושא הזה. אז החלטתי לאזור אומץ ולנסות.
אני לא צעיר - בתחילת ה 40 - ועם נסיון עשיר ורב. ילדים כבר יש, גירושים גם כן, חיים כאלה, די סטנדרטים.
אני היום חי ביחד עם זוגתי של שלוש וחצי השנים האחרונות. היא אשה מדהימה ואדם מדהים - אין לי מילון עשיר מספיק די למצוא את הסופרלטיבים שצריך בשביל לתאר אותה באופן הוגן. אני אוהב אותה מאוד, ומרגיש שאני הכי בר מזל בעולם שהיא בוחרת בי כל יום. וכן, בנוסף להכל, היא יפה וסקסית.
והיא אומרת שאני חתיך ומושך, והכי רומנטי שיכול להיות - אני חושב שהיא מגזימה לגמרי בזה, אבל נגיד. והיא רוצה סקס.
יותר ממני. הרבה יותר ממני.
וכאן אנו מגיעים לבעיה שלי. איבדתי את זה. וזה אולי נשמע דבילי, אבל זה יותר גרוע מזה. איבדתי את זה איתה... אני עדיין בורח לי לשלושת האתרים שאני אוהב כבר שנים כדי לגמור מדי פעם. אבל אני פשוט מוצא את עצמי נבוך איתה, בלי יכולת או רצון ליזום משהו. אז היא יוזמת, וזה עוד קורה פה ושם, וכשזה קורה אני גומר אבל רק בצורה אחת (היא מעלי), והנה עוד משהו נורא: זה בגלל שאז אני יכול לעצום עיניים ולחשוב על הפנטזיה הקבועה שעוזרת לי ל"שבור את הקיר" של האורגזמה. אין לנו לרוב הרבה זמן, והיא גומרת מהר ומשתעממת אח"כ, וזה די ברור, אז יש קצת לחץ מהבחינה הזו.
ובחיי שאני מוכן לעשות את זה אפילו כל יום אם אני לא צריך לגמור - היא אומרת כל הזמן שהיכולת שלי להביא אותה (באוראל בעיקר) מאפס לאורגזמה היא לא נורמלית. אבל היא לא אוהבת שאני לא גומר, זה גורם לה להרגיש שהיא מנצלת אותי.
אני מרגיש נורא ואיום. מגיע לה יותר ממני - עניין והתלהבות וכל זה. במקום זה אני בחרדה מתמשכת וגוברת מהפעם הבאה. ואני לא יודע איך לצאת מזה. ואני אוהב אותה כ"כ, ואני רוצה לחיות את שאר חיי איתה. זה נורא מפחיד.
יש יותר צבע ועומק לזה, אני פשוט הייתי חייב להתחיל איכשהו. אני מצטער אם אני נשמע פאתטי, אני מודה בזה מראש, אבקש לא להגיד לי את זה עם אפשר. המון תודה מראש על רעיונות, חשיבה, עצות, או מה שלא יהיה.
