בהנחה שמדובר בזוג
כולל זוג נשוי עם או בלי ילדים - מקובל שהחוזה תמיד יכלול את שני בני הזוג, עם הבהרה שכל תנאי החוזה חלים על שניהם ביחד וכל אחד בנפרד, וזה שונה מחוזה שמתבצע מול שוכר יחיד. דווקא במקרה כזה, של זוג שנפרד באמצע חוזה שכירות, אני חושבת שזה מיותר לדרוש משניהם לעזוב את הדירה ולא לאפשר רק לאחד מהם - כי האפשרות היא אחת משניים: שהם יבחרו לבד לעזוב שניהם, או שהם יסתדרו ביניהם לגבי מי שנשאר ואיך ישולם שכ"ד מעתה ואילך. אם הערבון הוא מה שמטריד אותך - את בהחלט יכולה לדרוש ערבון משניהם, במידה ולא מדובר בחשבון משותף, לחלק את הערבון ביניהם כמו שהיית עושה במקרה של שותפים, כשלצד זאת - במידה ואחד מהם עוזב והם לא מסדירים את הנושא מולך, זה לא אמור לעניין אותך שמי שנתן את צ'ק הביטחון למשל עזב את הדירה בעקבות פרידה - כל עוד החוזה תקף ולא הודיעו לך אחרת ולא אישרת את סיום החוזה, כל הערבונות שקיבלת במעמד חתימת החוזה תקפים.
 
אני יכולה לספר שהייתי עדה יחסית מקרוב למקרים של שוכרים שנפרדו במהלך חוזה שכירות - היות שמעבר דירה זה לא משהו שעושים מהיום למחר, במקרים הקיצוניים אחד הצדדים עזב זמנית להורים או לחברים, ובמקרים פחות קיצוניים שניהם נשארו בדירה עד שאחד מהם מצא דירה חדשה - פרידות לא תמיד כוללות כסאח מטורף, וכשיש חוזה שכירות ממשיכים לשלם אותו גם אם אם נפרדת מבן/בת זוגך, עד למציאת פתרון.