שאלה

[idv]

שאלה

רבות דובר בפורום זה ובפורומים אחרים על כך שמורה לאומניות לחימה אינו רק מאמן במובן הפיזי, כלומר זה משמלד את התנועות ואופן הלחימה, אלא גם מורה לחיים, מדריך האמור להשפיע על התלמידים שלו ולסמן להם את הדרך. אני בן 26 ודעתי על החיים, האופי שלי, הצורה בה אני רואה את החיים ואנשים אחרים דיי מגובשים. הסיכוי של מורה להשפיע עלי קטן (לא אפסי אבל קטן) האם אני מפספס משהו? ומדוע בכלל אני צריך ללמוד ולהיות מושפע מהמורה שלי הרי אף אחד לא טוען שאני צריך להיות מושפע מהמורה שלי באונ´?

 

[עמית המכשף]

אנחנו מושפעים מכל אחד ובמיוחד מהמור

מורים שלנו משפיעים עלינו במידה זו או אחרת. מורה לקראטה שיהיה איש קטן וחסר אישיות, סביר להניח שלא ישפיע עליך. אלא מה, רוב המורים לקראטה לומדים את המקצוע 20 שנה ומעלה, ושרויים עמוק בתוך העולם הרוחני של אמנויות הלחימה. זה הרבה יותר מכל מורה להיסטוריה. והתחום שבו עוסקים אמנויות הלחימה מתקשר לחיינו יותר מהיסטוריה, גיאוגרפיה ואפילו מתמטיקה. יכול להיות שרכשת לעצמך כבר את המיומנויות ואת היכולת הנפשית. יכול להיות שאתה מאד שלם עם עצמך. שלוו ובעל משמעת עצמית. יכול להיות שאתה כבר אדם מאד חיובי. אז אולי אתה תשפיע על המורה. אני בן 45. מתאמן 8 שנים. המורה שלי לומד ומלמד כבר 21 שנים והוא צעיר ממני. בהחלט למדתי ממנו והוא השפיע על האופי שלי.

 

[idv]

תמיד תהיה

השפעה בריאקציה בין אנשים לחיוב ולשלילה. אגב המורה שלי באונ´ השפיע עלי במיוחד מכיוון שהלימודים שלי משפיעים על מהלך חיי - תחום ומקום העבודה שלי מושפע מהם. עדיין, רבים פה טוענים שהמורה לאומנויות לחימה צריך וחייב להשפיע על התלמיד (ללא קשר מיהם המורה והתלמיד.

 

[amir_aikido]

השפעה מנטלית

לדעתי יש הבדל בהשפעה בין מרצה באוניברסיטה ובין מורה לאמנויות לחימה. המורה לאמנות לחימה שייך לקבוצת החונכים שלך, שמאוד משפיעים על חייך, והמרצה רק נותן לך מעט ידע. אם להשוות מורה לאמנויות לחימה לתפקיד כלשהו במערכת החינוך, הרי צריך להשוות אותו למורה המחנכת שהיתה פעם במערכת החינוך או לחלק המנחים בתארים המתקדמים, ולשני הללו כן יש השפעה על חייך. מרצה באוניברסיטה לא מלווה אותך לכל אורך הדרך, הרבה מהמרצים אפילו לא יכירו אותך בשם. כנ"ל לגבי מורה מקצועי בתיכון ולא פעם גם ביסודי. המורה שלך באמנויות הלחימה אמור לשמש כחונך אישי שלך, ובעיקר בשלבים המעט יותר מתקדמים של הלימוד (כשכבר ברור שאתה מתכוון להשאר ואינך חלק מההמון שרק בא לנסות). המורה צריך לכוון אותך ולעזור לך לשפר את יכולותיך בלחימה, תוך מתן דגשים והנחיות אישיים לך, דבר שלא נעשה על ידי רוב המורים האחרים (למעט אותם חונכים) . יכולות הלחימה הן יכולות שנמצאות בגבול שבין היכולות הפיזיות והיכולות הנפשיות/רוחניות/מנטליות. לכן, המורה חייב להשפיע על אישיותך על מנת לעזור לך להתקדם. חוסר בתכונה אחת או עודף באחרת עלולים לפגוע ביכולותיך כלוחם, ולכן המורה שלך צריך לעזור לך למצוא את האיזון האישי שלך. יש קשר מאוד הדוק בין שפת הגוף שלך ויכולותיך הפיזיות ובין הדימוי העצמי שלך, מצב רוחך ואישיותך. כשמשנים לך את שפת הגוף גם האישיות שלך משתנה. ואמנות לחימה היא בין השאר שפת-גוף מסוימת. אמנות לחימה גם מוסיפה לך תבניות מחשבה מסוימות, ופותחת אותך לאסטרטגיות התמודדות מסוימות עם עימותים בכלל ולא רק עימותים של לחימה. ובכך משפיעה רבות על חייך. מבחינה זו, אני מצא דימיון בין לימוד של אמנות לחימה ובין לימוד של מקצועות מסוימים (למשל, לימודי הנדסה שלמדתי וגם לימודי משפטים שלמדה חברתי), בהם הלימוד מעניק לך "שפה" מקצועית וגישה מסוימת להתמודדות עם בעיות. ותוכל אם תרצה להשוות את המורה שלך לאמנות הלחימה לאוסף כל המרצים שלך בתואר יחדיו. כל הדברים הללו, תלויים בשלושה גורמים (לפחות): 1. המורה - כדי שהמורה יוכל להשפיע, הוא צריך להיות מספיק טוב

2. התלמיד - אם אתה החלטת שאתה כבר מעוצב ותסגור את עצמך לשינוי, השינוי בהחלט יכול לחלוף על פניך. 3. משך הזמן - שינויים בדברים יסודיים כמו האישיות והתדמית העצמית לוקחים הרבה זמן, ואני מדבר על זמן שנמדד בחומשים של שנים אולי. זו דעתי אשמח לקרוא גם דעות אחרות אמיר

 

[Yin]

השפעה של מורה או השפעה

של האומנות. החלק, שאומנות לחימה תופסת בחיי המתאמן/לוחם/אמן, הולך וגדל עם העמקת הידע והיכולות. וכמו מים שזורמים ולאט לאט מעגלים את הסלע, כך גם האומנות משפיעה (או אמורה להשפיע) על חיי העוסק בה. מורה לאומנות לחימה הוא התווך בו עוברת האומנות לתלמיד וככזה הוא משפיע רבות על כיוון ועוצמת הזרימה ועל איכות החומר שעובר. איכות החומר היא לא רק האיכות הטכנית אלא גם מה שמעבר לטכניקה, הידע שמעבר לטכניקה מכונה פילוסופיה. ולכן, כמו שהאומנות משפיעה על כל תחומי החיים כך גם המורה. אני לא בטוח שאדם בן 26 הוא אדם שסיים את התהליך שבסופו הוא יכול לומר "על החיים, האופי שלי, הצורה בה אני רואה את החיים ואנשים אחרים דיי מגובשים" (זה לא אישי). אני אפילו חושב שזה גיל מצויין לצאת ולחפש את הדרך שבסוֹפה (אם מגיעים לסוֹפה) יכולה להתחיל להתגבש מסקנה. דבר נוסף, אני חושב שמי שסוגר את עצמו בפני האפשרות לשינויים לא יוכל להשתנות. לא בחיים בכלל ולא בסיטואציות הדורשות שינוי מתמיד מיידי ואינסטינקטיבי (למשל קרב). עדי

 

[דוד כפרי]

ממי אתה רוצה להיות מושפע?

ממי אתה רוצה ללמוד? האם המורה שלך נראה לך כמודל לחיקוי? מורה להיסטוריה יכול להשפיע עליך הרבה מאוד, אם הוא אישיות מרשימה - לטוב או לרע. אנשים בגילך ויותר, חזרו בתשובה - או יצאו בשאלה - ושינו לא רק את דרך החיים שלהם אלא גם את השקפת-עולמם, כמעט בכל תחום של החיים. בפעם הבאה שתסתכל על המורה שלך, נסה להשאיר בצד את מיומנותו בלחימה, וברר לעצמך מה נשאר? חוץ מהיכולת הגופנית שלו - מי הוא? מה הוא? האם יש בו משהו שתרצה שיהיה גם לך? נראה לי שהתשובה לשאלה הזו (שלי), תענה גם על השאלה שלך. ואולי לא...

 

[nitzano]

קונה שמפניה או רק את הבקבוק?

יין הוא יין גם אם הוא ארוז בקרטון של חלב .עכשיו תשאל את עצמך אם אתה רוצה ללמוד את הטכניקה החיצונית מן המורה שלך או ללמוד את המהות (הייו) ולארוז אותה בבקבוק שלך.גם אם אתה חושב שדעתך ודרך חשיבתך מגובשים ולא ניתנים להשפעה חיצונית ,אני מאמין שגם אתה מושפע מאדם אותו אתה מעריך מאד או מעריץ ,והייתה רוצה להדמות לו. כך שאם אתה באמת מוצא במורה שלך תכונות הראויות להערכה /הערצה אתה לבטח מושפע ממנו

 

[סלבו לוי]

שאלה.

האם השקפת עולמך בגיל 26 היא אותו דבר כמו לפני שנתיים, וכמו לפני 4 שנים? האם השקפתך הפוליטית היום היא כמו לפני תחילת האינתיפאדה? האם הידע שלך עכשיו הוא כמו שהיה לפני שהתחלת ללמוד? אני יכול רק להניח שהתשובה לכל השאלות הללו תהיה שלילית. כך הוא הדבר בכל הנוגע לאומנות לחימה - עצם ההיחשפות שלך לעולם חדש ושונה ולאנשים מזן אחר, משנה את תפיסתך לגי מספר תחומים לא מבוטל. עכישו אנחנו לא אותו דבר כמו שהיינו פעם, ואיננו אותם אנשים שהיינו לפני שהתחלנו ללמוד אומנות לחימה. בסה"כ, כל גיל נתון לשינויים (פיזים ומנטלים), ובגיל 26 הדבר נכון שבעתיים.

 

[idv]

תיקון טעות

אם גרמתי למישהו להבין שאני לא משתנה אז צר לי לא זאת היתה הכוונה. אני (וכולנו) משתנה מיום ליום. כל מפגש עם אדם אחר גורם לשינוי. הכוונה היתה רק שבגיל 26 השינוי אינו גדול ומורגש כמו בגיל 15 למשל. ברור שהמורה משפיע על האופן בו אני תופס את אומנות הלחימה אבל אם הבנתי נכון את הדברים שנאמרו הן בשירשור הזה והן במקרים אחרים, רבים פה חושבים שהמורה אמור לגרום לשינוי בכל אורחות החיים החיים שלי שזה קצת פחות מובן לי.

 

[סלבו לוי]

הסבר.

המורה והאומנות שאתה לומד ועוסק בה, גורמים לך לשינויים מנטלים מסוימים. לדעתי, הדבר משפיע בהרבה תחומים בחיים (לא על כל תחום שבעולם, אבל על הרבה).

 

[SideKick]

רק בן 26...

יכול להגיד שדעתו על החיים ואנשים די מגובשת. חכה שתעבור את גיל 35, ותגלה עד כמה תהומות הלמידה הן אינסופיות. אם תחליט שיכולתו של מורה להשפיע עליך קטנה, היא באמת תהיה קטנה. אם תחליט אחרת - זה יהיה אחרת. הכל תלוי בך, ובמורה. יש מורים שבאמת לא נותנים יותר מזה. יש תלמידים שלא רוצים יותר מזה. ולגבי האוניברסיטה, דבר ראשון גם למורים באוניברסיטה יש השפעה עליך, אבל אני נוטה להסכים שזה שונה. השילוב של למידה גופנית ורוחנית ביחד הוא עמוק יותר, ולכן יש חשיבות רבה למי אתה ואצל מי אתה לומד. אני באופן אישי מתאמנת כבר שלוש שנים אצל מורה שלא נעים לי להגיד, אבל אין לו שום דבר להציע מלבד אימון גופני. אז לקחתי ממנו כל מה שהוא יכול היה לתת והכרחתי את עצמי לחפש את הדברים האחרים במקומות אחרים, כדי להשלים, כולל בנבכי נשמתי שלי. אולי הרווחתי מכך ש"נפלתי" דווקא על מורה כזה, כי זה הכריח אותי לפנות למקורות נוספים ולגלות דברים נפלאים בעצמי.

 

[גינגי חאן]

אני מושפע

מהמורה שלי מושיקו גרוזנברג בגלל שהוא טוב מאוד בלחימה וגם ברוחניות. למשל אתמול הלכנו ברחוב והוא אמר: "איזה ניחוח מתוק יש לפרחים" שזה מאוד רוחני כי הוא גם עושה משקולות, חיה. ואז הוא הוריד לי את התפוח מהראש בבעיטה סיבובית. שזה גם דוגמה בשבילי. ולקחתי מזה דוגמה, לא לפרחים כי יש לי אלרגיה מאז שסנסאיי לקח אותי לאימון חורף במטולה, אבל לקחתי דוגמה לתפוח ואני מנסה להוריד אותו גם בבעיטה סיבובית אבל מושיקו אמר שזה קשה מאוד להוריד לעצמך ושהוא יכול, אבל בגלל שהוא רוחני הוא לא מוכן.

 

[shlomi_e]

ג´ינגי...אתה גדול..ומרענן!!

 

[aradori]

נסיון לתשובה... ../images/Emo22.gif

שלום עידו! אתה לא צריך להיות מושפע מהמורה שלך באוניברסיטה, כי אם אני מבין נכון למדת הנדסת מערכות מידע... אני חושב שהיכולת של חדו"א או מודלים דטרמיניסטים, לשנות לך תפיסות בחיים - מוגבלת. אני מניח שאנשים שלומדים פילוסופיה או כאלה שלומדים בישיבה, מקבלים מהמורים שלהם יותר ממידע - וכן, מורים כאלה יכולים לפעמים להיות גם "מורים לחיים". אני התחלתי ללמוד נינג´יצו רק לפני שנה - אבל מהר מאוד אתה מבין שמה שמלמדים אותך, זה רחוק מאוד מללכת מכות... עם מורה טוב (ולא כל-כך חשוב באיזה אומנות-לחימה) אתה לומד עקרונות ואיך הם "מתלבשים" על הלחימה. אבל ביום-יום, אתה רואה שבדיוק אותם עקרונות משמשים אותך בלימוד למבחן, בויכוח עם המרצה שלך או בתור לקופה בסופר. רוח-לחימה, לזרום עם היריב, התמדה וכו´ - באים לידי ביטוי בצורה די מפתיעה בכל מה שאתה עושה, ומשפרים את הדרך שבה אתה מתמודד עם מצבים (ממש לא רק מצבי-לחימה).

 

[סלבו לוי]

../images/Emo45.gif

 

[idv]

../images/Emo51.gif

רק בשביל לחדד את העניין לכולם, לא זוכר מי אמר פעם שככל שאתה לומד אתה מבין כמה אתה לא יודע. המשפט הזה תקף לדתעי גם לגבי עצמי.

 

[amir_aikido]

גם לימודי הנדסה משפיעים על החיים

חברה תופתעו אולי אבל גם לימודי המדעים המדויקים וההנדסה משפיעים על צורות החשיבה של הלומדים. לא רק לימודי פילוסופיה / תורה ו/או אמנויות לחימה. להנדסה למשל יש סגנון חשיבה מאוד ספציפי שכולל בין השאר את עקרונות היסוד הבאים: * פרוק כל בעיה לגורמים מופרדים, פתור כל גורם באופן נפרד מהאחרים. * בנה מודל מפושט ומקורב של הבעיה (מסדר מוגבל, למי שזה אומר משהו) * דיוק הוא תכונה סופית, בכל חישוב תמיד יש שגיאה מסוימת. אז כן, גם המרצים להנדסה משפיעים על מחשבתנו. אמיר