נוני ולולי ועוד
New member
שאלה
שלום לכולם, אני מבקשת להתייעץ.
יש לי ילדה בת שמונה שאובחנה לפני שנה (התחלת כתה א) כהיפראקטיבית. אחרי נסיונות התמודדות שונים ומשונים התחלתנו לתת לה ריטלין.. LA. מאז הילדה פורחת! באותה תקופה בערך לפני שנה נגשנו לאבחון עם הבת הגדולה שלי, בת 11, שעד אותו יום תויגה כ"בעייתית" לא עקב הפניה של בית הספר אלא מפני שכשמלאתי שאלונים על הבת הצעירה כל כך הרבה דברים הרגישו לי זהים ביניהן שחשבתי שמוטב לבדוק גם את הגדולה.
עשינו אבחון פרטי אצל נוירולוג די ידוע (השמועות אומרות שהוא לא מאבחן סתם) והוא פסק שהיא אכן לקוית קשב וריכוז וסביר מאוד שקשיי ההתנהגות (ריחוף, קוצר רוח מול חברים, התפרצויות ואימפוסיביות) קששורים לזה. התחלנו לתת לה ריטלין.. עשה לה ממש ממש רע. התקפי בכי וזעם. הפסקנו.
אחרי כחודשיים ועוד (די הרבה) שיחות טלפון מהמורה ניסינו סוג אחר של ריטלין. גם הוא עשה לה ממש רע. גם אותו הפסקנו.
בהתחלת השבוע (אחרי עוד שיחות עם המורה, איזה כיף!) התחלנו קונצרטה...
והנה הבעיה.. אני לא רואה תופעות לוואי גרועות כמו עם הריטלין (קת כאבי בטן, קצת עצבנית בערבים. אולי ריבאונד? אולי סתם ילדה בת-עשרה?) אבל היא גם לא מדווחת שעוזר לה...
אני מתכוונת לברר בערב עם המורה אם היא כן רואה שיפור בהתנהלות החולמנית בכתה ובאימפולסיביות שלה..
והנה השאלה... אם הקונצרטה לא עוזרת... אולי היא בכלל לא לקוית קשב? אולי היא פשוט טיפוס קצת יותר עצבני ומרחף? מותר להיות גם כאלו...
אולי אני מנסה לתקן את מה שבכלל אינו לקות, אלא אופי?
יש לציין שהמורה השנה טוענת שאין לה ספק שיש לה בעית קשב, אבל אולי כי אני אמרתי שהיא אובחנה?
אולי אני סתם מסיקה מסקנות מהבת הצעירה?
יכול להיות שמישהו הוא לקוי קשב וקונצרטה לא עוזרת? (כלומר - אני יודעת שיש ניסוי וטעיה בהתאמת התרופות, אבל היה לי הרשום שזה בגלל תופעות לוואי שליליות ולא בגלל שתרופה לא עובדת).
תודה לכל מי שקרא עד הלום!
שלום לכולם, אני מבקשת להתייעץ.
יש לי ילדה בת שמונה שאובחנה לפני שנה (התחלת כתה א) כהיפראקטיבית. אחרי נסיונות התמודדות שונים ומשונים התחלתנו לתת לה ריטלין.. LA. מאז הילדה פורחת! באותה תקופה בערך לפני שנה נגשנו לאבחון עם הבת הגדולה שלי, בת 11, שעד אותו יום תויגה כ"בעייתית" לא עקב הפניה של בית הספר אלא מפני שכשמלאתי שאלונים על הבת הצעירה כל כך הרבה דברים הרגישו לי זהים ביניהן שחשבתי שמוטב לבדוק גם את הגדולה.
עשינו אבחון פרטי אצל נוירולוג די ידוע (השמועות אומרות שהוא לא מאבחן סתם) והוא פסק שהיא אכן לקוית קשב וריכוז וסביר מאוד שקשיי ההתנהגות (ריחוף, קוצר רוח מול חברים, התפרצויות ואימפוסיביות) קששורים לזה. התחלנו לתת לה ריטלין.. עשה לה ממש ממש רע. התקפי בכי וזעם. הפסקנו.
אחרי כחודשיים ועוד (די הרבה) שיחות טלפון מהמורה ניסינו סוג אחר של ריטלין. גם הוא עשה לה ממש רע. גם אותו הפסקנו.
בהתחלת השבוע (אחרי עוד שיחות עם המורה, איזה כיף!) התחלנו קונצרטה...
והנה הבעיה.. אני לא רואה תופעות לוואי גרועות כמו עם הריטלין (קת כאבי בטן, קצת עצבנית בערבים. אולי ריבאונד? אולי סתם ילדה בת-עשרה?) אבל היא גם לא מדווחת שעוזר לה...
אני מתכוונת לברר בערב עם המורה אם היא כן רואה שיפור בהתנהלות החולמנית בכתה ובאימפולסיביות שלה..
והנה השאלה... אם הקונצרטה לא עוזרת... אולי היא בכלל לא לקוית קשב? אולי היא פשוט טיפוס קצת יותר עצבני ומרחף? מותר להיות גם כאלו...
אולי אני מנסה לתקן את מה שבכלל אינו לקות, אלא אופי?
יש לציין שהמורה השנה טוענת שאין לה ספק שיש לה בעית קשב, אבל אולי כי אני אמרתי שהיא אובחנה?
אולי אני סתם מסיקה מסקנות מהבת הצעירה?
יכול להיות שמישהו הוא לקוי קשב וקונצרטה לא עוזרת? (כלומר - אני יודעת שיש ניסוי וטעיה בהתאמת התרופות, אבל היה לי הרשום שזה בגלל תופעות לוואי שליליות ולא בגלל שתרופה לא עובדת).
תודה לכל מי שקרא עד הלום!