גם אני אסביר שוב:
מה שקראת על מקליטים חיצוניים מתייחס לרעשים אלקטרוניים ("בזזזזזז" או "המממממ"), שנוצרים במצלמה עצמה בגלל חיבורי סאונד לא איכותיים או דחיסת סאונד לא אופטימלית. כלומר, לא מדובר על רעש שנשמע בעולם האמיתי, אלא איזושהי הפרעה בהקלטת הסאונד במצלמה שמופיעה במקרים מסויימים. במקרה כזה אכן מומלץ להשתמש במקליט חיצוני כדי לקבל סאונד אופטימלי. אבל מדובר כאן על רעשים עדינים מאוד שרוב האנשים לא ישימו לב אליהם.
 
מתיאור הבעיה שלך נשמע לי שמדובר במשהו אחר לגמרי: אתה שומע רעשי רקע בגלל שבאמת יש רעשים מסביב. לא רעשים אלקטרוניים, אלא רעש אמיתי של הסביבה: המזגן נוהם, מכוניות מרעישות בחוץ, אנשים מדברים בחדר הסמוך וכו'. כל הרעשים האלה מהדהדים בחלל ויוצרים רעש רקע קבוע שקיים בכל הקלטה, לא משנה לאן מחובר המיקרופון. הרעש הזה קיים גם במציאות, אבל אתה פחות שם לב אליו בגלל שיש לנו במוח מנגנון סינון רעשים.
 
מה שמביא אותנו לשאלה: איך מצמצמים את רעשי הרקע בהקלטה? התשובה פשוטה: ככל שהמיקרופון קרוב יותר לפה של הדובר, היחס בין הדיבור לרעשים טוב יותר. במילים אחרות, כשהמיקרופון רחוק מהדובר צריך להקליט בעוצמה גבוהה כדי שישמעו את הדובר, ובמצב כזה גם רעשי הרקע נשמעים חזקים. ככל שמתקרבים לדובר עם המיקרופון אפשר להקליט בעוצמה נמוכה יותר, כך שרעשי הרקע בקושי נשמעים אבל הדיבור עדיין נשמע ברור (שוב, כי המיקרופון קרוב).
זו הסיבה שמיקרופון שמורכב על המצלמה הוא צורת ההקלטה הכי פחות מומלצת: בדרך כלל אתה לא רוצה לדחוף את המצלמה לתוך הפרצוף של הדובר כדי שישמעו אותו טוב. אתה רוצה שהמיקרופון יהיה נפרד מהמצלמה: מיקרופון דש שמחובר על צווארון החולצה ליד הפה של הדובר (כמו מגישי חדשות), או מיקרופון דינאמי שמוחזק ביד של הדובר (למשל כשכתב חדשות מראיין מישהו ברחוב), או מיקרופון שתלוי על מקל "בום" קרוב לפה של הדובר (מצריך עוד איש צוות ומשמש בעיקר בסרטים עלילתיים).
 
בנוסף להקלטה נכונה, אפשר גם להשתמש באפקטים דיגיטליים שונים לצמצום רעשים, אבל הם טובים בעיקר לרעשים בתדר מסויים, כמו המהום נמוך של מזגן, ולא רעשים מסובכים כמו אנשים שמדברים בחדר הסמוך.
