let´s shoot some pool
קול רעם מתגלגל נשמע מבחוץ וכל הנוכחים באולם הסתכלו סביב, המוזג מאחורי הבר ניגש למזוג כוס בירה והניח אותה מתחת לדלפק. כדקה אחרכך נכנס אל האולם גבר צעיר לבוש בג´ינס ומעיל עור שחור, הוא העביר יד בשערו שהגיע מעט מתחת לקו הלסת וניגש אל הבאר כשחיוך מתפשט על פניו. "יהושוע אלמוג!" פנה אליו המוזג כאילו מודיע לכל הנוכחים. "דניאל מזרחי!" ענה לו הגבר כשהוא מושיט את יד ימין אל זרועו השלוחה של המוזג ולחץ את ידו בכוח. השניים התכופפו מעל הדלפק וטפחו אחד לשני על הגב. "מה קורה יוש?" שאל דניאל כשזה התיישב מולו, "כבר חודשיים וחצי שאני לא מצליח להתקשר אליך." "תביא לי הייני ואני אספר לך הכל." ענה יהושוע כשהוא פושט את המעיל ומניח אותו על הדלפק. דניאל חייך והרים אל הדלפק את כוס הבירה שמזג דקה לפני. "החשבון שלך עדיין לא שולם מלפני שנסעת" הוא אמר כשהגיש את הכוס. "כמה?" שאל יהושוע ודניאל סימן 3 באצבעותיו. "מאות?" דניאל קיפל את הקמיצה והאצבע כך שרק האמה נשארה מצביע מעלה כלפי יהושוע. "לך תזדיין" ענה לו יהושוע לפני שלגם מהבירה הקרה, "אתה יודע שאפשר לסמוך עלי." הוא הניח את הכוס ושלף כרטיס אשראי מכיס פנימי במעיל והגיש אותו לדניאל שהסתובב אל הקופה. "אז מה קורה איתך? לאן נעלמת כל כך הרבה זמן? חשבתי שהפסטיבל הוא רק שבוע." שאל דן כשהחזיר את הכרטיס. "אל תשאל, איזה טרוף היה שם..." יוש התמתח לאחור וחזר להשען על הדלפק, "פגשתי שם בחורה לא נורמאלית..." חצי חיוך הסתמן על פניו של דניאל כשהוא התכופף מעט אל חברו. יהושוע הניח את הבירה והתיישר על כסאו, "עזוב. בקיצור היה שבוע מטורף, ואחריו התחברתי עם קבוצת רוכבים מפנמה ונסעתי איתם כמעט עד לגבול קולומביה. אני אספר לך הכל מאוחר יותר." סיים יוש והסתובב מעט על כיסאו. "אני רואה שאיחרתי למופע" הוא אמר והחווה ההתקהלות מסביב לאחד השולחנות. "אתה לא מפסיד כלום" ענה דניאל וניגב את הדלפק המבריק, "הוא עדיין לא מצליח את ה"מכונת יריה". אבל תגיד, מה קרה לדויד? הוא לא נשמע טוב. "אני באמת לא יודע, שמתי לב לזה כשירדתי מהמטוס, כאילו שהאגזוזים סתומים. הייתי צריך לחתוך את צינורות המפלט בשביל להתניע, מחר אני מתכוון לפרק ולנקות אותו. עד סוף השבוע הוא יהיה כמו חדש."