שאלה

[גלרוים]

כאב

אין לי בעיה לחיות עם הכאב אם אנ יודעת ממה הוא ונרגעת מקטע הסרטן שזה החרדות שלי. אם אנ אדע שזה לא גידול או משהו כזה אחיה עם הכאבשבטח פחות הסטרס יהיה נמוך יותר.וותמיד קיים הפחד שמרוב סיטי כבר יש משהו. בכל אופן נראה לי שהאיקסל גם לא תורם לבעיה כי הוא לא עוזר לי בכלום חוץ מכאבי ראש והתעלפות אחת . כבר ביקרתי את הנירולוג מזל שהוא סבלני אלי מכיר אות כבר 14 שנה חחח. הסטרס גדול יותר כי אני כבר חודש עם האקסל והמצב הולך ומחמיר ואז פסיכולוגית אני אומרת לעצמי או קי זה לא פסיכולוגי ולא הפיברו כי אני עם יפול אז זה בטח משהו רציני

 

[עפרה מהודר]

מבחינת סרטן

יש הרבה יותר סיכוי שסי.טי יגרום לסרטן מאשר שכאבי בטן ייגרמו מסרטן.
בעיקר אחרי שכבר עשית אולטרסאונד וקולונוסקופיה.

להערכתי, גורם הסיכון הכי גדול שלך לסרטן כרגע הוא - הסי.טי.

 

[ויויאן טאץווד]

גורמי סיכון לסרטן יש סביבנו כל הזמן

במזון, בקרינות סלולריות ואחרות, בכימיקלים ובכל מיני דברים.
כמות הסי.טים שליאת עברה היא לא כזו עצומה, הרופאים לא היו לוקחים סיכון. יש אנשים שעברו כמות הרבה יותר גדולה של בדיקות עם קרינה, ולפעמים כשצריך אז צריך.
להכנס לחרדות שמה יש לך סרטן, אפשר להכנס מכל דבר.

אבל, כמו שכתבת חשוב לזכור שסרטן לא כואב. אז להכנס ללחץ בגלל כאב ולחשוב שזה סרטן זה לא הכיוון המתבקש. הבעיה עם סרטן היא דווקא שהוא שקט, הכאב מגיעה בשלבים מאד מאוחרים, ואז כבר קל לזהות אותו. חלילה וחס.

אם עושים בדיקות שגרתיות, כפי שמומלץ בהתאם לגיל, אז אין סיבה להיות בפאניקה מסרטן דווקא. כשיש כאב חשוב לבדוק מאיפה הוא נובע ולשלול ממצאים קליניים, אבל צריך לזכור שהמחלה שלנו מאופיינת בכאבים שונים ומשונים, כך שיש סיכוי יותר גדול אצלנו שזה כאב נוירופתי שאין לו סיבה קלינית.

מי שמודע ומוטרד מזה כדאי לו לצמצם את החשיפה לכימיכלים ולקרינה כמיטב יכולתו: אם יש מיקרוגל בבית, לעשות בדיקות תקופתיות. לצמצם את המגע עם טלפונים סלולריים - לא להחזיק אותם קרוב לגוף, לא בחדר שאתה ישן בו, ובכלל לסגור אותם כמה שאפשר. להמנע ממכשירים אל חוטיים בבית. לגדל בבית עציצים וצמחים, שמנקים את האוויר. עדיף להתחיל להמנע מדברים מסרטנים בדברים שיש לנו שליטה ובחירה בהם.
אנחנו חיים בעולם מתועש ומסרטן, זו המציאות.
ליאת כותבת שהיא עברה משהו כמו 10 סיטי. אני חושבת שגם עברתי כמות דומה. ובטח עוד אנשים. אני לא חושבת שזה מכניס אותה לקבוצת סיכון לסרטן, אבל כן לגיטימי להתעקש על MRI במקום שזה רלוונטי.

 

[עפרה מהודר]

אכן יש הרבה גורמי סיכון לסרטן

אבל קרינת רנטגן זה גורם סיכון מוכח בוודאות.
וקרינת RF, עליה מבוססים המכשירים האלחוטיים, לא מוכחת כלל כגורמת לסרטן. למרות שעוקבים אחרי זה כבר כמה שנים.
כרגע ידוע שהיא גורמת בעיקר לחרדה.

לי באופן אישי יש אנטנה סלולארית קטנה במרפסת של הבית, אותה התקינו שם לבקשתי.

 

[ויויאן טאץווד]

מי שגר מתחת לאנטנה סלולרית הכי מוגן

הקרינה מתפזרת בצורה של מטרייה, שהאזור שממש קרוב אליה לא חשוף לקרינה שלה בכלל.
וזו בעיה, שאנשים מקבלים כסף בשביל אנטנות סלולריות על הגג שלהם, בעוד הם בטוחים אבל חושפים את הסביבה שלהם לקרינה.

כל המחקרים ומחקרי הנגד על נזקי קרינה של מכשירים ביתיים, ובעיקר סלולריים, זה משהו שנתון לויכוח.
יש סיכוי שבעוד 50 שנה יתייחסו לזה כמו שעד שנות החמישים חשבו שסיגריות זה בריא, ואפילו ספורטיבי.

מאידך קרינת רנטגן הוא משהו שנמצא בשימוש הרבה יותר זמן, נחקר הרבה יותר ויודעים על זה הרבה מאד. וזה שעדיין משתמשים בו אומר שאין אלטרנטיבה יותר טובה.

 

[עפרה מהודר]

זה לא ממש מדויק.

אבל לא רוצה להעמיס על הדיון הזה, כי זה לא בדיוק הנושא.

את מוזמנת לקרוא את הממצאים מכנס "קרינה סלולארית וסרטן - מדע או דמיון". יש סיקור של הכנס הזה, שנערך באוניברסיטת ת"א, באתר שלי, ובעוד מספר אתרים.

ולגבי קרינת רנטגן, כפי שאמרת בעצמך -- בהרבה מקרים יש לה תחליף, ואלו הם האולטרסאונד או MRI.
רק שלא רואים בהם בדיוק אותם דברים, ו- MRI הרבה יותר יקר.

ואת המצב הזה של הבלבול סביב נושא הקרינה כינה אחד החוקרים בכנס: 3P- Phobia, Panic Passion.
האי וודאות מעוררת חרדה.

 

[עפרה מהודר]

נ"ב.

למקרה שזה מעניין מישהו: האנטנה שנמצאת אצלי במרפסת היא אנטנה קטנה מאוד (אורך כ- 30 ס"מ) מסוג repeater.
אני לא מקבלת עליה אף שקל, והיא משפרת את הקליטה לי ולכל השכנים.

 

[ויויאן טאץווד]

זה שהמצב מחמיר לתחושתך לא בהכרח אומר

שזה "משהו רציני". לכדורים יש תופעות לוואי מאד לא נעימות לפעמים, עד שעוברים את פרק הזמן של ההסתגלות ומבינים אם להמשיך עם הכדור או לא.
אם את מרגישה שהאיקסל עושה לך רע, תתייעצי עם הרופא שנתן לך אותו ותשקלי לרדת ממנו.

כאבי ראש (מסוגים שונים) וגם התעלפויות יכולים בהחלט לנבוע מהפיברו, וגם אולי תופעות לוואי של הכדור.
מזל שיש לך נוירולוג טוב וקשוב.

נשמע שהדבר הכי חשוב לטפל בו קודם כל זו החרדה: אם על ידי בדיקה שתרגיע אותך, או עם טיפול שיוריד את סף החרדה.

אם אכן נראה שהכאב הוא בשלפוחית, אז ציסטוסקופיה תראה בדיוק רב מה יש שם. אבל אני מגלה לך שיש גם תסמונת כאב כרוני של השלפוחית שלא אומרת שיש משהו חמור.

בהצלחה ומקווה שתמצאי דרך, אפילו בקטנה, אפילו לרגעים, לאפשר מנוחה לגוף וגם לנפש.

 

[גלרוים]

למי

מי יכול לאבחן שזה השלפוחית? רופא נשים? אני לא יודעת כבר מי לפנות

 

[ויויאן טאץווד]

אורולוג, רופא/ת נשים שיישלול שזה איבר אחר

ופיזיותראפיסטית אורוגניקולוגית.

לפי מה שאת מתארת, זה נשמע לי המיקום. כמו שקראת לזה "מתחת לכרס", זה בדיוק בקו הזה.

בהצלחה,

 

[ויויאן טאץווד]

מסתבר שתסמונת השלפוחית הכאובה היא שכיחה

עם פיברו ותת"כ (היום קיבלתי את חוברת המידע של אס"ף ועולם חדש נגלה לפני), הם כותבים אותה בשם הישן שלה Interstital Cystitis. אז על אחת כמה שאם זה הכיוון את יכולה להיות רגועה שזה קשור לתסמונת.

בדף רופאים שמכירים את המחלה יש המלצה על פיזיותרפיסטית אורולוגית. למען טוהר הפורום אני אכתוב לך את הפרטים שלה בהודעה פרטית.

מקווה שאת מרגישה יותר טוב, או לפחות שהחרדה קצת נרגעה.

 

[גלרוים]

תודה אין כמוך

האמת שאני לא יודעת אם כואבת לי השלפוחית הכאב כאילו נמוך איפה שהרחם. אתמול הלכתי כל היום ישר ושכבתי ישר והיה לי יום טוב. היום אני ישבתי ברגליים מקופלות ושמתי ג'ינס שלחץ שוב יש לי כאבים. וזה כאב מעצבן שלוחץ. כמו בתחילת הריון . אוף כבר אין לי כח לעצמי פלא שלאחרים אין? ועוד הקטנה שלי חולה וכל האחרים רק מרגיזים אותי ושמתי לב שכשאני צועקת כואב לי יותר. בכל אופן דחו לי את הקולונוסקופיה ברמב"ם ששם עשיתי את כל הבדיקות בעבר ואז גם התאריך הקרוב של ה 29 לא יהיה ואני צריכה לקבוע תור במכבי ונראה מתי זה יקרה. בקשר ל mre לא קיבלתי תשובה מהביטוח. אז בינתיים אני חיה לי מיום ליום כמו שריטה אומרת (לה בטח זה יותר קל) יש חרדות עדיין אבל גם תלוי ביום. אתמול לא כאב כמעט אז החרדות התגמדו ותפקדתי טוב יותר היום כואב מאד אז יש כמובן יותר חרדות. בלילה כשאני שוכבת הכי טוב כי זה לא לוחץ. אז אמא שלי כבר צעקה עלי " כשיש סרטן והוא כבר כואב אז הוא כואב כל הזמן ולא יום כן ויום לא" והלכה עצבנית (וצריך לציין שאמא שלי חיה עם סרטן כרוני נדיר השלישית בעולם והיא בדיוק הפוך ממני. אופטימית , מבלה, נוסעת,). הלוואי עלי 10 אחוז מהאופטימיות ושמחת החיים שלה. אז כמובן שהיה לי מה לענות לה ואמרתי לה שכשיש גידול יכול להיות שהוא לוחץ יותר בתנוחה מסויימת ואחרת לא אז היא התעצבנה יותר והלכה. זהו. יום שישי הולכת שוב לרופא נשים ואדבר איתו שיאבחן מאיפה הכאב ואם מהשלפוחית אדע שזה הפיברו שמפתיע כל פעם מחדש. המון תודה לך. באמת ובכלל לכולכם.

 

[ו אולי]

MRI, CT והתעקשות על בירור רפואי

לעיתים קרובות משיקולי תקציב וזמינות קופ"ח מעדיפות לשלוח ל CT מאשר ל MRI, אבל יש מקרים שבהם CT היא הבדיקה הטובה יותר למרות הקרינה. לדעתי כדאי לנסות למצוא רופא מקצועי ולהתייעץ איתו האם חשוב להמשיך להיבדק ואם כן מהי הבדיקה המתאימה. אולי כדי לחסוך את הקרינה אפשר להיות במעקב אולטרסאונד ולחזור עליו מדי פעם.
אם הבדיקה היותר רלוונטית מבחינה קלינית היא MRI ויש לך הסטוריה של הרבה בדיקות עם קרינה את יכולה לנסות לכתוב מכתב ערעור לקופ"ח ולבקש MRI. כמה פעמים בשנים האחרונות ערערתי על החלטות של קופ"ח וקיבלתי בסוף את מה שביקשתי.

מסוכן לשייך כל דבר לפיברו/CFS, ומהנסיון שלי כשיש משהו חדש כדאי להתעקש ולבדוק גם אם הרופאים מנפנפים. כשאצלי היה משהו חדש הוא אובחן בסוף בצילום רנטגן, והמעקב היה בבדיקות CT תכופות עם הזרקת חומרים רדיואקטיבים, כי אלו הבדיקות שהיו הכי מתאימות למצב.

 

[פיפא 4]

גם לי היה את זה ממש עכשיו

והכאב עבר מעצמו הרבה מנוחה ואמבטיות חמות.
כמוך גם אני הפסקתי סימבלתה בגל תופעות לוואי חזקות והשמנה והתדרדרות היתה קשה מאוד ואני לא מצליחה לחזור לאיך שהייתי לפני הסימבלתה.
מה שכן עשיתי בדיקות דם לבדוק אם יש מרכיב דלקתי כמו דלקת במפרק אגן.
את לוקחת תרופות?

 

[גלרוים]

בדיקות דם

הבדיקות דם תקינות וכרגע חודש עם איקסל שגורם לי להמון כאבי ראש חצי לוריוון בוקר וערב כחודש ואופטלגין

 

[גלרוים]

בנוסף

אין לי אפשרות למנוחה. ש לי 4 ילדים שאני מגדלת לבד וצהרון מ 1-5 של 12 נוספים וילדה בת 3 שעדיין הרבה על הידיים ואמבטיה זה חלום כי או שגמרו לי את המיים או שכשאני הולכת להרדים אותם אני הראשונה שנרדמת. כמ שמן לקח הכאבים עד שחלפו?

 

[עפרה מהודר]

תכלס

נראה לי שזאת הבעיה האמיתית. חוסר האפשרות למנוחה.
כשאין זמן לנוח, לגוף ולנפש אין זמן להחלים, להתרענן או להתאושש.
אם את מגדלת 4 ילדים לבד ועוד מטפלת ב- 12 ילדים נוספים, פשוט לא נשאר לך זמן וכוח לעצמך.

את חיה תחת עומס שהוא פשוט בלתי אפשרי!
לכן לא מפליא, לצערי, שאת סובלת מכאבים ומחרדות.

והדבר שהכי יכול לעזור לך כרגע הוא -- מנוחה.
השאלה היא, כמובן, איך אפשר להגיע למצב הזה.
זה אתגר רציני.

 

[softi4]

כן נשמע מאוד מוכר

עשית קולונוסקופיה? זה כיוון שנכון לבדוק, אם את לא רגועה תבקשי בדירת MRI זה יותר יקר ולכן רופאים לא ששים לתת, אבל זה הכי בטוח

 

[bobi2525]

כמוני כמוך

כל מה שציינת מוכר וקיים אצלי.
השריפה
האזור כולו
וההשמנה של סימבלתה , , ,

מבחינת כאבי בטן - אצלי זה במאמץ הכי קטן כמו כאב של הליכה מאומצת אבל בחלק העליון קרוב יותר לצלעות.
וגם לי זה חדש, אבל ממש לאחרונה.

תרגישי טוב
תחזיקי מעמד

 

[גלרוים]

הי

תודה רבה גם את תרגשי טוב . אצלי זה ממש איפה שהרחם כאב לוחץ. אתמול עשיתי ניסוי הלכתי כמו אישה בהאיון עם הבטן בחוץ היה לי יום טוב היום שוב ישבתי קצת עם רגליים מקופלות או ג'ינס שלוחץ כבר כאב לי בגלל זה זה מלחיץ אותי שאולי זה א שייך לפיברו