עניין של הגדרה
לדוגמא: אני לא רואה את עצמי דתיה, קיומו או אי-קיומו של אלוהים לא משנה לי, אבל אני כן יהודיה וזה חלק מרכזי באישיות שלי.
אני אוהבת את התרבות ואת המסורות המשפחתית שלי. עשיתי אחלה ליל הסדר השנה עם הלשעבר, ולמרות שאני לא מחפשת פרטנר יהודי - אם אי פעם בטעות יהיו לי ילדים, ארצה להעניק להם את אותו הרקע שיש לי.
אם הייתי גרה בארץ זה היה קורה אוטומטית, אבל בגלל שאני לא גרה בארץ זה עניין של בחירה ומצריך בחירה בדרך חיים מסויימת. זה לא אומר שהייתי מתעלמת מחגים נוצריים, אבל לא הייתי מציינת אותם. למה? כי זה לא חלק ממי שאני.
לי אישית לא מתאים לבעוט בכל דבר שקשור בצורה זו או אחרת לדת, יש אחלה מסורות ואני לא רואה שום סתירה בין להדליק נרות בחנוכה ולאכול צ'יזבורגר עם בייקון לארוחת צהריים. יש הבדל בין רקע תרבותי לבין אמונה.
(בארץ בחיים לא הייתי רואה את עצמי בבית כנסת, כאן אני הולכת בערך פעם בחודש לבית כנסת לטיש ודיון בנושא אקטואלי מנקודת מבט יהודית עם הרב שלי בקהילה קונסרבטיבית ולאף אחד לא אכפת מה אני אוכלת, מה אני לובשת או אם מי אני יוצאת)