כנראה התכוונת ל-HHP
שזה Holistic Health Practitioner, או מטפל רב-תחומי במגע, או כל כותרת אחרת שבחרו לתת לזה במחלקת השיווק של המכללות השונות. נדמה לי שבגדול זה ללמוד במשך שנתיים שיטת טיפול במגע במקצוע עיקרי, במשך שנה נוספת שיטת טיפול במגע אחרת במקצוע משני, ובין לבין מוסיפים עוד שלל אבחונים, תיאוריות וירקות.
כשמציעים לך מסלולים, נסה לקרוא את האותיות הקטנות והפרטים החשובים של תכניות הלימוד מהסוג הזה. יש כמה וכמה שאלות שאתה יכול לשאול את עצמך: למשל, עד כמה תהיה טוב בשיאצו, רפלקסולוגיה וכל שאר השיטות שאתה אמור לכסות ב-3 שנים, בזמן שבמסלולים אחרים לומדים שיטה אחת במשך אותו פרק-זמן?
מאד מעניינת אותך מציאת העבודה במקצוע. יכול להיות שבמקומות מסוימים התואר "מטפל רב-תחומי" ייחשב אטרקטיבי ובמקומות אחרים הוא ייחשב דווקא כאיזו אינדיקציה לשטחיות; אני לא יודע ולא יכול לענות לך על שאלה כזאת. ייתכן שאם אתה מכוון לעבוד בספא, זה ייתן לך יתרון מסוים. רק קח בחשבון שקשה לעבוד שם לאורך זמן, והתנאים לא מבריקים. אם אתה חושב על טיפול ועל פרספקטיבה רחבה יותר, אולי כדאי לשקול גורמים נוספים. גם אם תצליח בעזרת שיווק להשיג מטופלים, האם הם יישארו מטופלים קבועים שלך? האם בשל העובדה שלמדת כמה שיטות במקביל, הטיפול שלך יהיה עמוק וטוב יותר, או פחות?
לדעתי הצנועה, מה שתקף לאומנויות תנועה ולאומנויות לחימה, נכון גם לאומנויות ריפוי - מי שלומד שיטה ומעמיק בה, יכול להרחיב את יכולותיו בהכרת כלים ושיטות נוספות עם הזמן. מי שמנסה כבר מההתחלה לתפוס כמה שיותר שיטות, כנראה לא יגיע לרמה עמוקה באף-אחת מהן אלא אם הוא עילוי נדיר. "תפסת מרובה - לא תפסת" מתאים להרבה אנשים בהרבה נושאי לימוד.
בכל מקרה אתה מוזמן להמשיך ולהתלבט אתנו, מקווה שתוכל למצוא את הדבר שמתאים לך.
בהצלחה.