שאלה:

[שלומות0]

אני יודעת

שלי יש אפיון של סף רגשות גבוה , ממש כמו לילדים שלי

 

[schlomitsmile]

אין סתירה בין רגישות רבה לנ"טיות

אני כמובן לא יודעת אם את נ"טית,
מניחה כך מהקשר הדברים,
בכל מקרה יש גם נ"טים רגישים מאד,
במשפחה שלי מכירה שניים כאלה.

 

[dina199]

אז המזל של הילדים שלך שאת רגישה .

ואז את לא באה אליהם בדרישות של תקשורת נ"טית, כשלך בעמצך אין קושי עם התקשורת הזו .

 

[schlomitsmile]

נראה לי שקשורה אבל זה לא 100% כלומר להורה יהיה קל יותר להבין את ילדו הדומה לו
(כמו שלכל אדם קל יותר להבין את מי שדומה לו)
בין אם הוא א"ס, א"א או נ"ט.
לי למשל קל יותר להבין את הא"סים וילד האמצע שלי
מאשר את הסופר-נ"ט.
זה לא אומר שאין סיכוי להבנה בהצלבה (א"ס נ"ט).
זה מאתגר, אבל אפשרי

 

[רנה73]

אני שם ללא ספק ....

זה שאני קצת אחרת, זה לא חדש לי ולא לסובבים אותי

אבל לאחרונה אי תוהה יותר ויותר שמא אני אוטיסטית.... רק שאין לי כוח ללכת לאבחון רציני ואני גם לא יודעת מה זה יתרום לי.
ז"א - אני עונה על כל הקריטריונים של אנשי אמצע. מאידך, אם להתסכל על מאפיינים שונים במהלך הילדות שלי, אולי דווקא חציתי את הקו ואני בספקטרום (במקום מילים ראשונות - דקלומים מתוך שירים שהקריאו לי. דיבור בשפה מאוד מאוד גבוהה. חוסר קשר עין בולט. אי יצירת קשרים עם ילדים אחרים בתקופת הילדות ולאחר מכן חברה אחת בלבד. הבלעות בתוך עולם דמיוני הכולל גם קריאה וטלויזיה והעדפת חברת בע"ח - ברמות של להגיע לבית של חברים/קרובים ולגשת ישר לספריה עד שמגיעה השעה ללכת הביתה או לשחק אך ורק עם החיות בבית תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמארחים. העברת 12 שנה במערכת חינוך מבלי להצביע ולו פעם אחת גם כשידעתי את התשובות, וזה רק קצה הקרחון ....)

אוקצור, יש למישהו את הקישור למבחן הזה שאתם כותבים עליו. זה שאוכל לעשות בעצמי למען עצמי?

 

[schlomitsmile]

AQ הנה הקישור לטסט הנ"ל
http://www.acisrael.org/?page_id=54

יש טסט אינטרנטי נוסף, באנגלית.
אם מענין אותך אני יכולה להעלות כאן.

 

[רנה73]

אני אשמח

בינתיים קראתי שוב את השרשור והבנתי איפה לחפש.
עשיתי את הטסט. יצא לי 25.
לא בספקטרום... האמת? קצת חבל....

אם כי ניסוח השאלות באמת קצת בעייתי. מאידך, אם הייתי מקבלת 30 הייתי יכולה להאשים את הניסוח, אבל עם 25.....

 

[schlomitsmile]

הניסוח אכן קצת בעייתי בחלק מהשאלות.
לכן יכול לקרות שאותו בנאדם יקבל תוצאות שונות בפעמים שונות.
לי למשל יצא לפעמים 29 ולפעמים 30 .
בכל מקרה, זה רק משהו שנותן אינדיקציה כללית,
זה לא בדיקה מדויקת כמו בדיקת דם

הנה הטסט הנוסף
http://rdos.net/eng/Aspie-quiz.php

 

[dina199]

לא מקצועי .

בדיוק : תחושה שיש לך מאפיינים אוטיסטים אבל לא מספקים על מנת "להיכנס לספקטרום"

 

[יפחוצית מצויה]

אם כן, אז הרבה קודם

זה פרק נוסף בסיפור ארוך וסבוך שהתחיל... לא יודעת מתי. לא רק לפניה, לפניי.
האם הסיפור הזה נקרא "ריפוי"?
הייתי מאוד רוצה לחשוב שכן. בפרט ברגעים אלו ממש. מוכנה לתת הרבה בשביל לחשוב ככה.

 

[schlomitsmile]

 

[יפחוצית מצויה]

תודה

 

[ענבלית פי 2]

הריפוי שלי

החל דוקא בשילוב שיש לי השנה,שילוב שבו התחלתי לחשוב באמת מה מועיל ומה לא,מה חסר משמעות ומה מעשיר.
זרקתי את החוקים והמשפטים ונתתי לקשר לעבוד את העבודה שלו.
אומנם אני אומרת הרבה שהקשר הוא המפתח לכל אבל עד שזה הגיע השנה הבנתי שהיתה לי חויה די שטחית.
קשר שבו עולמי הפנימי נחשף אל הזולת במלואו וההיפך ואף אחד לא מנסה לשנות בעולם הזה משהו אלא רק להוסיף הוא ריפוי שאין כמוהו.
הלאנד מרק השני הוא דוקא מפגש עם פסיכולוגית (לא להיבהל,כל המתנגדים) שהיא כלכך לא שיפוטית אלא רק מביטה,ופגשתי כבר הרבה מקצוענים עם "אוי,אוי,אוי" והתעיפתי והתייגעתי ופתאום זה שונה.

 

[dina199]

אני עשיתי טיפול רגשי לעצמי.

זה לא רק עזר לי אז (לפני כמה שנים) אלא עוזר לי עד היום

 

[ענבלית פי 2]

הריפוי שלי

החל דוקא בשילוב שיש לי השנה,שילוב שבו התחלתי לחשוב באמת מה מועיל ומה לא,מה חסר משמעות ומה מעשיר.
זרקתי את החוקים והמשפטים ונתתי לקשר לעבוד את העבודה שלו.
אומנם אני אומרת הרבה שהקשר הוא המפתח לכל אבל עד שזה הגיע השנה הבנתי שהיתה לי חויה די שטחית.
קשר שבו עולמי הפנימי נחשף אל הזולת במלואו וההיפך ואף אחד לא מנסה לשנות בעולם הזה משהו אלא רק להוסיף הוא ריפוי שאין כמוהו.
הלאנד מרק השני הוא דוקא מפגש עם פסיכולוגית (לא להיבהל,כל המתנגדים) שהיא כלכך לא שיפוטית אלא רק מביטה,ופגשתי כבר הרבה מקצוענים עם "אוי,אוי,אוי" והתעיפתי והתייגעתי ופתאום זה שונה.

 

[שלומות0]

אני חשבתי רבות על השאלה הזו

והגעתי למסקנה שלא התרפאתי כי בעצם לא הייתה כאן מחלה
הבנתי שהבת שלי היא ילדה ממש כמו כל ילדה אחרת רק בתוספת שילדה אחרת לא קיבלה,
הבנתי שלבת שלי ניתנה מתנה מופלאה
חושים ורגשות שאין להרבה ילדים אחרים,
הבנתי שהבת שלנו מלמדת אותנו דברים שלא היינו מודעים להם לפני הגעתה לעולם וספק אם היינו מכירים בלעדיה,
דברים שילדה אחרת לא הייתה מלמדת את הוריה,
הבנתי שהבת שלי לא משקרת, לא מתחמנת כמו בנות גילה,
הבנתי שהבת שלי היא בעצם
המלאך שלי אין כאן ריפוי כי אין כאן מחלה.
יש כאן משהו שהוא מעבר להבנת בן אנוש.

 

[ענבלית פי 2]

לא התכוונתי לריפוי הילד

אלא למקום שבו היתה תרומה כזו גדולה שהאפילה על הקשיים,חיזקה את הגוף והנפש והרחיבה את החשיבה.

 

[dina199]

לדעתי זו בדיוק התשובה המדוייקת .

ברגע שמודים שלומדים הרבה דברים בזכות הילד ומפסיקים את השאלות מהסוג 'למה אסון כזה מגיע לי' - זה הריפוי (אם להשתמש במונח שלך

)

 

[arana1]

לילה אחד

למרות שקשה לציין רגע מסויים

אולי כילד הוא התחיל ברגע שפתחתי את הספר הראשון
ומאז למילים כתובות ולרעיונות יש השפעה מאוד מיטיבה על נפשי
אם הם טובים
רעיונות ותפישות רעות הן רעל
וכאלה יש לא מעט

אבל אם מחפשים רגע מובחן אז קצת אחרי גיל 20 התעוררתי לילה אחד ופתאום פשוט חוויתי את עצמי כמו שאני
זה היה ממש שוק לא קטן בכלל למרות שגם לפני זה היה די ברור לי וגם לאחרים שאני לא ממש כמו כולם

עד אז הייתי ילד ובמסגרות שונות שלא נתנו לי שהות של שנייה פשוט להיות עצמי
גם מהם ניסיתי לברוח ככל יכולתי אבל האופציות של ילד ונער הם מוגבלות להפליא
שאיכשהו סביבת הילדות בנוייה כך שאינה מתירה יותר מדי שהות להימלט מזוויות הראיה הצרות של המבוגרים ובעלי הסמכויות


לאבחונים ולפגישות עם פסיכולוגים לא הייתה שום משמעות בשבילי
סתם מילים יבשות שלא נגעו בכלום ולא התקרבו במאום למה שאני מרגיש וצריך
למילה אוטיזם אין שום משמעות עבורי
מלבד שיקוף לחוסר יכולתה של החברה להכיל ולהבין אנשים כמוני
אבל את זה ידעתי גם לפני שאובחנתי ככזה


הריפוי שלי הוא תהליך די אינסופי שחלקו מתרחש ביני לבין עצמי כהתבוננות וחלקו הוא התנסות עם נשים שאהבו אותי,או לפחות ניסו ורצו, שזה הדבר שמשנה באמת
השהות עם ביתי שיש בה דברים שמאוד דומים לי מאפשרת לי לחוות גם מעט שיקוף יותר מהותי של עצמי
שלאוטיסטים זו חוויה מאוד מאוד נדירה

 

[abashel13]

לפני כשלוש שנים

לאחר עוד ישיבה מתישה בבי"ס חזרתי הביתה עם אשתי

התיישבתי בכורסה ואמרתי בקול רם "תופרים לו תיק כבר שנים

ואני מתחמק מהם שנים וככה התיק תופח והולך, טלאי על טלאי.

הגיע הזמן שגם אני אשתתף בתפירה הזאת. בכל זאת אני נכד של חייט

ויש לי איזה מושג בתפירה"

גמרתי לנסח את המשפט הזה, הרמתי טלפון לחבר שהוא פסיכולוג קליני סביר

ומכיר את בני מלידתו אמרתי לו אני רוצה את טביעת האצבע שלך בתיק שתפרו לו.

שלח לי את כל החומר שהתאסף אמר וכך עשיתי. אחרי כמה ימים חזר אלי בטלפון

ואמר "חשד לאספרגר"

השתתפותו בתפירת התיק הניעה מהלך שאפשר התייחסות מחדש שלי לבני, של בני לאבחנה,

של בי"ס לבני, של בני לבי"ס ועוד כהנה וכהנה... ומאז ועד היום מה שהיה חסוי ביני ובינו

כאוסף הערכות שלי לניפלאותו כנגד אוסף הערכות של תופרי התיקים ללקותו התמזג

והפך להיות לקות מופלאה...