בספר השני,ע"מ 273
בביקתה של האגריד, כשחבר המנהלים מסלק את דמבלדור מההנהלה, והשלישייה מתחבאת מתחת לגלימת ההעלמות, ודמבלדור מכוון את דבריו אליהם כשגם לוציוס שומע את זה ואומר לו בזלזול "אכן רגשות נאצלים" או משהו כזה, כי הוא חושב שהוא אומר הצהרה אחורנה ודרמטית כזאת
והאגריד, שגם יודע שהשלישייה שם, מוסיף "כל מה שאנשים צריכים לעשות שם זה לעקוב אחרי העכבישים"
זה הלך בערך ככה: "אתה תגלה שנעלמתי באמת מהוגוורטס רק כשלא נשאר פה אף אחד שנאמן לי. בהוגוורטס תמיד תינתן עזרה למי שמבקש אותה"