מה עניין בונוסים לכאן?
את מי אתה אוהב יותר? את אבא או את אימא? אתה אוהב יותר את אמא כי היא מסיעה אותך באוטו, או את אבא כי הוא עוזר בשיעורי בית? בקיצור, מה זה הגישה הטכנית הזאת? "גנב" הוא הרבה יותר מאוסף של בונוסים, ו"כוהן" התפתח בהרבה מימי די אנ די הראשון בקופסה הלבנה, שם באמת הוא היה שילוב של לוחם וקוסם. סוג דמות, זה הרבה יותר מחבילת יתרונות וחסרונות. זה תווית, זה דרך חיים מסויימת,זה הכשרה מקצועית. דמות אהובה, לדעתי, היא דמות שאתה נהנה לשחק אותה, ונהנה ליצור איתה סיפורים. האם היית רוצה לקרוא ספר שהגיבור שלו הוא "בוב הגנב, שיש לו המון יכולות מיוחדות, ותראו איך הוא משתמש בהן", או "ז´ורז´ הכוהן, שהוא גם מרביץ וגם עושה קסמים, בואו תראו איך הוא מכפכף את האורקים". במשחק תפקידים, אתה מנסה ליצור סיפור. הדמות שלך היא אחד הגיבורים של הסיפור הזה - אין טעם להתייחס אליה כאילו היא מכונית שצריך לשפץ ולאבזר. איזה דמות אני הכי אוהב? אביר אקווטני/יהודי מנארבון, ב"פנדרגון", שבמאבק בין נצרות לפאגניות מוצא את עצמו בין הכיסאות. בהתחלה חשבתי על דרואיד, באותה שיטה, ואז נזכרתי כמה קשה לשחק אותם.
