שאלה

[שאלה2]

שאלה

האם בגיל 60 לאחר שאחרון הילדים בגר ולא נשארה זוגיות, ניתן להפרד ולהתחיל פרק שני או שמעשית בגיל הזה כדאי למצוא סיפוקים בנושאים אחרים בחיים ולהשאר במסגרת המוכרת .... כי הסיכוי למצוא אהבה חדשה קטן?

 

[softy]

אני חושב

שאם הבריאות שלך טובה ואתה מלא מרץ ועזוז, אין שום סיבה שלא תפצח בפרק שני שתוכל לממש אותו איזה חמש עשרה שנים לפחות. אבל אם בריאותך לקויה, חבל לך על הזמן, אין אף אחת שתקח אותך כדי לטפל בך כמו שאשתך מימים ימימה תטפל בך.

 

[ד שם בדוי]

התקוה נותנת טעם לחיים

זו דרך נוספת להציג את השאלה שלי (פרוק מסגרות וכיו"ב) דעתי האישית: אין תחליף לאהבה. איך מוצאים אותה? שאלה טובה. מסתבר שיש מיקריות גם בגיל "מופלג" והתקוה גם היא נותנת טעם לחיים. ושאלתי: איך מסיימים את פרק א´ בכבוד ועם מינימום נזקים?

 

[פורפורית]

הייתי בכל זאת מנסה למצוא בבית

 

[מונליזה]

"החיים רק מתחילים בגיל-60" |פר

זו לא רק כותרת,אלא מציאות בהחלט קימת וניתנת למימוש! צריך רק המון אופטימיות ושמחת-חיים,ולא מזיק גם קצת רומנטיקה... מערבבים היטב.ותאמין לי מה שיוצא-"חבל על הזמן". מנסיון אישי(אני מתה על המשפט הזה)אפשר לחוות חויות שלא חווית אפילו בצעירותך...והחשוב ביותר -תקווה.אני חושבת שבמקרים לא מעטים- פרק ב. הרבה יותר מיוחד ומענין בסיפור של החיים! כמו שנאמר בשיר:..והעיקר לא לפחד כלל...

 

[nutmeg]

לשאלתך ד שם בדוי

על איך לסיים בכבוד ובמינימום נזקים - משהו שאני שמעת כמעט בכל מה שכתבת... איך אפשר לענות על זה? זה כל כך תלוי בבני הזוג. כמה האחד רוצה לצאת וכמה השני נפגע. יש פה תגובות רגשיות חזקות שאי אפשר לצפות מראש וגם לא למזער. כשמתחילים לפרק אי אפשר לדעת מראש מה יהיו הנזקים. כשמתחילים לפרק צריך לקחת בחשבון שיהיה מכוער ולהיות מוכנים לשלם את מחיר החופש. כתבו פה כל כך הרבה אנשים במילים אחרות: כל עוד אין מוכנות לשלם את מחיר החופש, נשארים. זה מה יש.

 

[דניאלה1311]

היש עוד אהבה בעולם? תמיד לכל המתלבטים והמתלבטות בוקר טוב. להשאר או לא להשאר, כבר המלט התלבט כי השאלה היא באמת להיות או לא להיות במסגרת שנס ליחה, משעממת, מוכרת אמנם, מגינה במידה מסויימת, ילדים, נכדים חברים בית, רהיטים, אבל בנשמה ריק וגם הגוף כבר מזמן מתגעגע למגע. אז אני מנסה לאחד את כל מה שקראתי עד כה על הנושא גם מהאלמוני/ת ד שם בדוי וגם ממי ששאל את השאלה. כולנו מתלבטים, חלק גדול מאתנו ואני מנחשת באופן פרוע, יושב כאן בפורום בדיוק מסיבה זו, מתלבט מה לעשות עם שארית הזמן שנותר. לו היתה לי תשובה חד משמעית הייתי ברצון מנדבת אותה. גם אני מתלבטת כבר כמה שנים בשאלה האם להשאר במסגרת המוכרת חסרת החיים או להתחיל לפרוש כנפיים. אז למצוא אהבה, לפי נסיוני, אפשר ואפשר. רבים מחפשים אהבה גברים ונשים כאחד ואם יש רצון וסבלנות, מוצאים. נכון שלחפש אהבה כשאתה נשוי למישהו אחר זה מכאיב, מצריך שקרים, קשה להפגש, כאבי לב אבל...יש ניצוץ בלב כשקמים בבוקר כפי שכתב פה מישהו, ויש בשביל מה לקום, ויש חיוך או דמעה תלוי בנסיבות אבל הפחד מפירוק המסגרת הקיימת והמחיר שעלולים לשלם עבור הפירוק מרתיע אותי לפחות. טוב זו תרומתי הצנועה לנושא הבוקר.

 

[פורפורית]

לא כדאי לך לעשות נסיונות

 

[ד שם בדוי]

למה לא כדאי לעשות נסיונות ?

זהו, הגענו לגיל 50, חצי רגל כבר באדמה?

 

[דניאלה1311]

את קוראת לזה נסיונות? אני קוראת לזה לחיות, למצות את החיים כי לא נותנים לנו שום הנחות, או החזר, ויום אחד הכל נגמר. אז יאללה לקום ולאת לעבודה לחפש אהבה, להנות, להאנח, לבכות ולצחוק כי מי יודע מה יהיה מחר.

 

[פורפורית]

שאלת ואני עניתי ,אין לזה שום קשר

לגיל ,אני חושבת שאם תשקיע את אותם מאמצים שאתה מעניין להשקיע בחוץ , באשך ,אותם פיוקים אותן מתנות אותן מילים יפות ורומנטיות תתפלא באיזו מהירות זה ישפיע על האשה שבבית ,כמובן שיותר קל להשקיע כמה שעות בשבוע לקחת וללכת .

 

[magy]

כתבת, פורפורית

שכדאי להשקיע מאמץ באשך........

עדיף בשני האשכים........ולא רק.......

אני יודעת, אני סתם מתלוצצת.........את התכוונת.....להשקיע באישך...... נו, יאללללללללה. צחקתי איתך.........

 

[nutmeg]

איש איש

ואשכו. משקיעים באחד, השני שמייח.

 

[פורפורית]

../images/Emo3.gifנכון

התכוונתי באשתך אבל גם אשכים בסדר.