אין ספק בזה.
אבל אני לא חושבת שזה תלוי אך ורק ברצון. אם זה היה תלוי רק ברצון אז איך היה אפשר להסביר את העניין של התאהבות באדם זר עוד מבלי להכיר אותו, או שמכירים (בלי שום סיבה מיוחדת) אדם ולפתע נדלקים עליו... כאילו זה האור שבקצה המנהרה, שהכל חשוך ואפילו לאדם אין רצון ולפתע נדלק בו האור בגלל שראה מישהי...
אני כן חושבת שיש לרצון תפקיד חשוב אבל יש דברים שהם מעבר לרצון.
כשרואים אדם זר ואוהבים אותו, כן רוצים להיות אתו בקשר, יש רצון חלש. העניין שבאהבה יש גם הרצון לתת ולהעניק. לדעתי, הנתינה נוספת לאהבה כניסיון לגמול לאהוב על אופיו הטוב, כמו פרס על אופיו הטוב כדי שימשיך בו . האופי הטוב של האדם תורם לאוהב, לאנשים אחרים ולעולם.