הרי לך תשובה, כמעט מפורטת לגמרי
מה ששמעת, נכון שמעת. אני מטיס כך את הטיסנים הגדולים שלי מזה שנים ארוכות. בתור התחלה, אתה משתמש בשני מקורות חשמל נפרדים. סוללה ומפסק לכל מקלט. אתה מחבר למקלט אחד מאזנת וחצי הגה גובה, למקלט השני את המאזנת השניה וחצי הגה הגובה הנותר. אם הגה הכיוון מופעל ע"י שני סרוואים, אתה מחבר אחד למקלט אחד והאחר למקלט השני. את המצערת למקלט אחד והמשנק (צ'וק) למקלט השני. אם יש מדפים, אסור לפצל את הפעלתם ולכן אתה מחבר אותם לאחד המקלטים, לא משנה איזה מהם. כמובן שהכיול של משטחי ההיגוי חייב להיות מדויק, כך שכלל המערכת תפעל כאילו יש רק מקלט אחד. היתרונות ברורים, אם מתרחשת תקלה במערכת אחת, קרי מאזנת או הגה גובה או מקלט יצא מכלל פעולה או תקלה באספקת זרם החשמל, עדיין אתה נותר עם שליטה מלאה בטיסן וביכולתך להביאו לנחיתה כמו בתנאים רגילים. בנוסף, זרם החשמל העובר בכל מקלט יהיה מחצית מאשר אילו היה רק מקלט אחד. דבר זה קורה גם בפוואר בוקס. אני מעדיף את השימוש בשני מקלטים. אולי אני שמרן, אבל מעולם סידור זה לא הכזיב ואני מרגיש הרבה יותר בטוח כך. המיוחד שמדובר בטיסן גדוללללל ויקרררררררר.
