שאלה

שאלה

חודש טוב ראיתי ידידה כותבת ברכה בזו הלשון :"תבורכי מאל עליון"-אמן" דבר זה צרם לי בשל שבתנך" צירוף זה "אל עליון " אינו מופיע כלל מלבד השיחה בין מלכיצדק ואברם(שיחה שהתקיימה טרם שאברהם קבל את האות הא בשמו) ,ומטבע הדברים שכך הוא שכן אל עליון הנו שמו הכנעני,ומלמד על היררכיה אלוהית אשר הנו מנוגד י ה ו ה אחד ושמו אחד . בתנ"ך מופיע עליון על כול הארץ ,דעת עליון,עצת עליון וכו אולם אל עליון לא מופיע, הקרוב ביותר לצירוף זה אולם שונה במהותו הנו מתהילים נז: "ג אקרא, לאלהים עליון; לאל, גמר עלי. ד ישלח משמים, ויושיעני-- חרף שאפי סלה; ישלח אלהים, חסדו ואמתו." ממקומי הצירוף אל עליון הנו חריגה ממשמעות העמוקה של מונותיאיזם. ולכן יש לי שאלה מה דעת הרב על דברים אלה?(וכן ידוע לי שישנו פיוט אשר הצירוף אל עליון מופיע בו ) בברכה אלה
 
אנחנו אומרים זאת 3 פעמים ביום, בתפילת 18

"האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, גומל חסדים טובים וכו'" אל עליון - שהוא עליון ונעלה על הכל
 
תודה ו...

אף על פי הצירוף הזה בתנך מופיע אלא בין השיחה שבין אברם למלכיצדק ויש דברים בגו. זה שמשהו נאמר בין אם בתפילה ובין אם בפיוט וכו עדיין אינו מלמד על תקינותו . מקור השם אל עליון הנו מהכנענים ומלמד על היררכיה אלוהית . בהיר לי מה הכוונה כאשר אנו אומרים אל עליון ואף על פי... שאלתי הנה מה דעת הרב בעומקם של דברים ולא היכן עוד זה כתוב . לא היה צורם לי אלו היה כתוב בתפילה "האל הגדול הגיבור והנורא עליון ונעלה על הכול,גומל חסדים טובים " הצירוף אל עליון מקורו פגני. (במחילה מכבודך ,אין לראות בדברים המובאים כהתרסה או אחר אלא הרצון להבין לעומקם של דברים) בברכה אלה
 
תגובה

מה תעזור לך דעת הרב החכם שלנו כאן, אם את לא בוטחת ב120 אנשי כנסת הגדולה ומתוכם הנביאים חגי מלאכי וזכריה, מרדכי היהודי , עזרא הסופר ועוד רבים אחרים מגדולי אומתנו שתיקנו את התפילה ולא ראו שום בעיה בכינוי "אל עליון" ובחרו בו לדורות בכל תפילה שיהודי יתפלל כמה פעמים ביום שיאמר את צירוף המילים האלה בלי שום חשש. בואי לא נהיה חכמים יותר מכל הנ"ל ונקשה קושיות לא ברורות על היררכיה ומקורות ושאר דברים שבוודאי אינם קושיא כלל , אם כל החכמים שהזכרתי לא חששו לזה ומבלי שום מחלוקת קבעו את נוסח התפילה הנזכר כנראה שאין בזה שום בעיה כלל.
 
אין מלבדו

כן תודה אני מבינה את אשר הנך אומר, אלא שבראיה לעומק של דברים צירוף זה אינו במקומו בזמננו אנו ואבהיר: בעולם אשר הכוחות השונים בטבע כול כח נחשב לאל ,הרי שמובן משמעות אל עליון , ולא אין זה שאיני בוטחת ב120 אנשי כנסת גדולה וכו ,אלא שכאשר התפילה נכתבה היו לא מעט יהודים אשר יחד עם עבודת הבורא עבדו צלמים והדבר היה במקומו . אולם כאשר ישנה דעת שבאמונה באל אחד כפי שהנה ביהדות ,ואין עובדים צלמים כנענים למיניהם עשתורת וכו . הרי שמובן שכול הכוחות ממנו ואינם אלים בפני עצמם דבר זה לכשעצמו מבטל את הצורך לצירוף אל עליון, ומכך צירוף זה אין מקומו בתפילה. אין מלבדו! בברכה אלה
 
תגובה

על מה את מסתמכת שאת אומרת שכאשר התפילה נכתבה היו כאלה שעבדו צלמים? לידיעתך בית המקדש השני נחרב בעבור שנאת חינם לא בעבור עבודה זרה. אי אפשר להניח הנחות בלי שום מקור ויסוד... אחרי שתביאי נוכל להתייחס לזה. מה גם שעדיין לא הבנתי מה הבעיה בצירוף אל עליון ואיך זה קשור לעבודה זרה, הרי כתוב גם "מי כמוכה באלים ה'" ועוד הרבה כתובים בתנך דומים לזה, ולא עלה על לב אחד שיש בהם שמץ פסול , כדאי לך לעיין בנושא יותר לעומק.
 
תודה אעשה כעצתך

ראשית כל שנאת חינם =עבודה זרה ונראה לי שכול הסבר למשמעות של כך הנו מיותר ,הלא כן? כתוב גם לא יהיה לך אלוהים אחרים , האם משמעות הדבר שיש אלוהים אחרים? או שהכתוב מלמדנו שלא נעשה אלוהים בדמות אדם שזה אלוהים אחרים -אלוהי המתים . בנוגע לעבודת צלמים אני מסתמכת על ידיעה שלא תוכל להבינה ,אולם למענך אשתדל להביא סימוכין גשמיים. בברכה
 
סימוכין

יצאתי שלא כמנהגי לגלוש באינטרנט להביא סימוכין, ראשית תפילת שמונה עשרה הנה מתקופת בית שני ותוקנה לאחר חרבן בית שני . להבנת הקשר של נושאנו לעבודה זרה עלינו ללכת אחורה לחורבן בית בית ראשון . חורבן בית ראשון "השמרו לכם פן יפתה לבבכם!" לפני שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, הם הוזהרו על ידי משה רבינו ויהושע בן-נון שלא יעבדו עבודה זרה. שכן הארץ אינה סובלת עוברי עבירה, ואם יחטאו, לא יוכלו להתקיים בה. באותה תקופה, היתה עבודה זרה תאווה חזקה ביותר וקשה מאד היה לעמוד בפני פיתוייה. כשהשתקע עם ישראל בארצו, הוא שכח את ה' שגמל עמו כל טוב והחל לעבוד עבודה זרה.ירבעם בן נבט היה המלך הראשון שהחטיא את העם בעבודה זרה. הוא העמיד שני עגלי זהב בבית אל ובדן, מנע מעם ישראל לעלות לירושלים בחגים ואמר להם: "רב לכם מעלות ירושלים, הנה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (מלכים א', י"ב). אחריו קם המלך אחאב שהמשיך לחטוא ולהרשיע. הוא השכיח את שם ה' מפי הבריות ומחקו מספר התורה. במקומם כתב את שם "הבעל" (עבודה זרה באותה תקופה). גם מנשה, מלך יהודה, הרשיע מאד. הוא החריב את מזבח ה' ובנה במקומו מזבחות לבעל. העמיד פסל בבית המקדש וברוב רשעותו אף הרג את ישעיהו הנביא, שהיה סבו, אבי אמו. בתחילה התביישו בני ישראל במעשיהם ועבדו עבודה זרה בסתר. אולם כשהתרגלו לכך, החלו להתגאות בעבודה זרה ועבדו אותה ברחובות עיר. כל אותה תקופה חס עליהם הבורא, האריך להם אפו ונתן להם אפשרות לשוב בתשובה. בחסדיו הרבים אף שלח להם נביאים שהתרו והזהירו השכם והערב, אולם דבריהם נפלו על אוזניים אטומות. עם ישראל היה שקוע עמוק בחטאיו וסירב לקבל את דברי התוכחה". סוף ציטוט מאת הרב יוסף ויצמן“ "חכמי הכנסת הגדולה גדרו את יסודות היהדות עבור עם ישראל בארץ ובתפוצות. אנשי כנסת הגדולה, היוו קבוצה בלתי רגילה של דמויות יהודיות, אשר אחזו בעמדת ההנהגה של העם היהודי בין השנים 410 ל-310 לפנה"ס. תקופה זו התרחשה לאחר חורבנו של הבית הראשון, וכללה את הבנייה הראשונית של בית המקדש השני, עד לפלישה היוונית בהנהגתו של אלכסנדר הגדול. מתוך ההבחנה בירידתו והיחלשותו הרוחנית של העם היהודי, התאספה קבוצה של מנהיגים חכמים, וייסדה את הסנהדרין - "בית המשפט הגבוה לצדק", שכלל בין 70 ל-120 חברים. מטרת הסנהדרין הייתה בראש ובראשונה, חיזוק וביצור גדרי היהדות, בתקופה הסוערת שבה פסקה הנבואה מהעם היהודי. ראשית התקבצותם נערכה ביוזמתו של עזרא הסופר . בין אותן דמויות מופת אנו מונים את הנביאים האחרונים - חגי, זכריה ומלאכי, וכן את חכמינו ז"ל כגון: מרדכי (היהודי - המוכר לנו מפורים), יהושֻע (כהן גדול), נחמיה (האדריכל הגדול של בניינה המחודש של ירושלים) ושמעון הצדיק (גם הוא כהן גדול). ניקח לתשומת ליבנו את העובדה, שבאותה תקופה עדיין לא נכתב התלמוד. הידע, כיצד יהודי צריך לחיות, נשען על הכרת מצוות התורה, פירושיהן והשלכותיהן (ה"תורה שבכתב" וה"תורה שבעל-פה"), כפי שנמסרו למשה בסיני.הדברים צוטטו מ: הhttp://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Hurban/reka/Peirut/KnestGdola.htm תפילת שמונה עשרה תוקנה בידי אנשי כנסת הגדולה כנגד הקורבנות, ועברה עריכה מחודשת ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני, על ידי שמעון הפקולי[ האם כעת אצא לגלוש ולחפש גם הוכחות ארכיאולוגיות לצלמים בבי יהודים מאותה התקופה ? בברכה
 
תגובה

אם תוכלי לכתוב בנקודות [קצרות] ולא בסיכומים מויקיפדיה: 1. מה ההוכחה שעבדו צלמים בתקופה ההיא? 2.מה ההוכחה ששנאת חינם על פי הפשט היא עבודה זרה? 3.איך כל זה [בין אם עבדו או לא עבדו] קשור לביטוי אל עליון בתקופה ההיא? 4.איך זה משפיע על התפילה בימינו ולמה הרצון לשנות על פי מה שהיה [או לא היה..] בתקופה ההיא? אם לא תעני לי על כל אלה אני אמשיך לגשש באפילה בלי לדעת מה סלע המחלוקת, ובלי יכולת להגיב.
 
השתדלות

תודה על המרחב שהנך מאפשר. "1מה ההוכחה שעבדו צלמים בתקופה ההיא?" 1.בתקופת בית ראשון היתה עבודה זרה ,כשקם הסנהדרין קם להתקין ולהשיב העם , מכך כשקם הסנהדרין היתה עבודה זרה ,אם כי הלך והתפוגג במהלך בית שני במובן של עבודה זרה בגשמי אולם נותר עבודה זרה במובן הרוחני -שנאת חינם. 2".מה ההוכחה ששנאת חינם על פי הפשט היא עבודה זרה?" 2 כול אשר נברא אמר טוב(ביום שלישי נאמר פעמיים פעם אחת עבור יום שני ) ,ואת האדם ברך ,מכך הקדוש ברוך הוא הנו טוב מוחלט ורצונו להיטיב , הרצון להיטיב נקרא אהבה ואכן הכול באהבה נקרא,האדם נברא בצלם כדמות דהיינו עליו לקיים כמדות הבורא ממקומו כאדם ,ובכך שנאת חינם =עבודה זרה. 3".איך כל זה [בין אם עבדו או לא עבדו] קשור לביטוי אל עליון בתקופה ההיא?" 3.כאשר התקין הסנהדרין היתה עבודה זרה ובכך מובן הצורך בהתאם לזמן והמקום לביטוי אל עליון. 4.איך זה משפיע על התפילה בימינו ולמה הרצון לשנות על פי מה שהיה [או לא היה..] בתקופה ההיא? 4.ההשפעה בימינו הנה באופן שפועל על התת מודע ,כלומר במודע כאשר אנו אומרים בתפילה אל עליון ברורה לנו הכוונה,אולם המסר שמקבל התת מודע הנו של ריבוי אלילים כשהאל "היהודי" (סליחה אם יש בכך חילול השם)הנו האל העליון דהיינו כאילו יש בכלל עוד אלוהימים למיניהם. שמתיך עליון על כל הארץ נאמר לעם ישראל שזוהי היררכיה רוחנית ,גוי קדוש בין העמים (מעטים מול רבים-עולם הריבוי) ,אולם הקדוש ברוך הוא אינו ריבוי לכן אל עליון מלבד הפעם היחידה המופיעה בתנ"ך בשיחה שבין אברם טרם שהיה לו הא בשמו לבין מלכיצדק לא מופיע צירוף זה. אני מודעתשבקשת שאכתוב קצר וסלח לי באם אתעכב מעט על עניין זה בשל חשיבות של כך להבנת העניין, מלכיצדק הנו כהן לאל עליון דהיינו מכול הכוחות הנקראים אלים למיניהם מלכיצדק עובד את הנקרא אל עליון.וכך הנו פונה אל אברם "ברוך אברם לאל עליון .....וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך..." אברם מתוך הבנתו מי העומד מולו עונה לו באותה מטבע לשון כמעט, ובעצם זורע במלכיצדק את האמונה המונותיאיסטית כמו גם עושה הבדלה וכך עונה למלכיצדק:"הרימתי ידי אל י ה ו ה אל עליון קנה שמים וארץ. הרצון לשנות הנו בשל שבזמננו ישנה דעת שבאמונה השלמה שאין מלבדו ,והמשך השימוש בביטוי זה הנו "כמעכב גאולה" למשמעות י ה ו ה אחד ושמו אחד. על מנת שהתת מודע של האדם לא יהא חשוך כי אם יהווה בסיס לעל מודע,שינוי זה הנו על משקל הוצאת עשבים שוטים מהכרת האדם.בהתאם לזמן והמקום.
 
תגובה בכל זאת

כתבת והשקעת, צריך להגיב אחרי הכל: 1.בפעם השלישית את חוזרת על זה ש"הייתה עבודה זרה" לא הבאת שום הוכחה. [הערה: הסנהדרין זה "בית משפט" שחובה להקימו בלי קשר למצבו הרוחני של העם וזה עומד בסתירה למה שכתבת שהוא קם בגלל העבודה זרה]. 2.זה הוכחה לוגית? לי זה נראה כמו לבנות את מגדל עזריאלי על המים, אין שום קשר אחרי כל ההסבר היפה , ששנאת חינם זו עבודה זרה, לכן היות וזה המצאה שלך גרידא, אי אפשר לקחת את זה כקונצנזוס תורני ולהתקדם איתו הלאה בקושיא הראשונית שלך. 3.לא היה ולא נברא. 4.אולי זה אישי אצלך, יכול להיות, לתת מודע שלי זה לא חדר, ומשתיקתם עד היום של שאר בני עמנו כנראה גם הם לא מצאו בזה רבב בעיה.
 
אז גם אני

1האם בתקופת בית ראשון היתה עבודה זרה? האם הסנהדרין קם בתחילת בית שני ? מתוך ההבחנה בירידתו והיחלשותו הרוחנית של העם היהודי, התאספה קבוצה של מנהיגים חכמים, וייסדה את הסנהדרין - "בית המשפט הגבוה לצדק", שכלל בין 70 ל-120 חברים. מטרת הסנהדרין הייתה בראש ובראשונה, חיזוק וביצור גדרי היהדות, בתקופה הסוערת שבה פסקה הנבואה מהעם היהודי. ראשית התקבצותם נערכה ביוזמתו של עזרא הסופר ." 2,אדבר אתך בלשון אחרת:ואהבת את השם אלהיך בכול לבבך נפשך מאודך-ואהבת לרעך כמוך,האדם אינו יכול לקיים ואהבת לרעך כמוך באם אינו מקיים ואהבת את השם אלהיך,האם אם כך שנאת חינם =עבודה זרה .בעיניך אולי לא ,עבור זה כן מוחלט. 3. אם 1 הובן 3 הנו פועל יוצא. 4.למלכיצדק התיקון שבדברי אברם חדר גם חדר לתת המודע ,ממלכיצדק ליהושפט.כן זה אישי לי ככול שהכללי ביותר הנו אישי לי ביותר. "משתיקתם של בני עמנו .... "ורק ילד אחד קרא המלך עירום. אגב את האופן שהדבר כן חודר לתת המודע ניתן לראות בהתנהגויות שונות כגון שנאת חינם . המממ לפחות על ההבדל שבין מלכיצדק ואברם בהקשר לאל עליון אנו מסכימים. ושים לב אפלו אברם בטרם קבל הא לא אמר אל עליון ותו לא.
 
אז בעצם, יוצא מדברייך..

שאם נפסיק להתפלל תפילת 18 ונפסיק להחדיר לתת מודע שלנו 3 פעמים ביום שהקב"ה הוא אל עליון כך תיפסק שנאת החינם ונוכל לחיות פה בשלווה ובהרמוניה לנצח נצחים? מדהים מה שאנשים מסוגלים לבדות ממוחם הקודח.. כדברי ג'רמיין לעיל, חלומות שווא ידברו.
 
אמרה בתדהמה זו שבודה ממוחה הקודח

יקירי אם הבנת מדבריי שזוהי המלצה להפסיק להתפלל תפילת 18 אזי אין לי מה להוסיף לך .ובעצם אין לי מה להוסיף מעבר למה שכבר אמרתי בנושא זה. בברכה אלה
 

REALI

New member
שלום אלה


לגבי המושג א-ל עליון, אני מבין אותו במובן של עליונים לעומת תחתונים, ולא במובן של השוואה לאחרים, אלא יש כאן שני תאורים ניפרדים: 1 שהוא א-ל, 2- שהוא עליון. ובדומה- "א-ל רם ונישא", שהוא דומה ל- "מלך יושב על כסא רם ונישא". וכן "כה אמר רם ונשא". הביטוי א-ל עליון מופיע בהקשר לאברהם (ובתפילת 18 בברכה שהיא כנגד אברהם), כיוון שאברהם הוא זה שגילה לעולם שיש מנהיג לבירה, הוא זה שגילה שיש מישהו שהוא עליון על העולם הזה ושולט בו. א-ל = כח, וגם היום אנשים שמגלים שיש מנהיג לעולם משתמשים באותו ביטוי ממש - "כח עליון". שם הויה מסמל יותר את השתלשלות ההנהגה והבריאה מאת ה' וזה דבר שבא לידי ביטוי רק בדורות מאוחרים יותר כאשר נוצר קשר יותר "ישיר" בין הקב"ה לעולם ע"י יצירת עם ישראל ביציאת מצרים. ולכן לגבי אברהם נאמר "ושמי ה' לא נודעתי להם". (אומנם אנחנו רואים שגם האבות השתמשו בשם ה', אך למעשה הוא עוד היה שם "גולמי" עד להופעת עם ישראל ואם נדייק יותר - עד לאחרית הימים בו הקשר עם ה' יהיה שלם ואזי "יהיה ה' אחד ושמו אחד"). אומנם אפשר גם לפרש כדרכך, רק שהמושג אלים מתייחס במקור לכוחות שונים שמובילים את העולם ורק מתוך כך הוא הושאל לתיאור עבודה זרה (שלפעמים עבדו לכוחות האלו עצמם ולכן זה נקרא עבודת אלילים, ולפעמים עבדו לעץ ואבן ורק דימו לעצמם שאלו אלים), וכך אנו מוצאים: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן; יְסֹבְבֶנְהוּ, יְבוֹנְנֵהוּ-- יִצְּרֶנְהוּ, כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ. יְהוָה, בָּדָד יַנְחֶנּוּ; וְאֵין עִמּוֹ, אֵל נֵכָר." את פסוקים אלו חז"ל הסבירו כך שה' העליון (בין אם נסביר עליון כקדוש ונישגב ובין אם נסביר כעליון על שאר הכוחות הפועלים) בחר לחלקו את עם ישראל ו"איו עימו א-ל נכר" כלומר שהוא מנהיגם ישירות ולא דרך כוחות אחרים ועקיפים (נכר = זר, אחר). (ובלשון חז"ל - הוא לא נתנם תחת ממונים אחרים). לגבי הדיון השני על הוצאת דיבה, אני מסכים איתך ונראה לי שאכן יש עבודה זרה בכל סטייה שהיא מדרך ה' ודרך הישר. אך אם נכנס להגדרה זו, הרי נימצאנו מחייבים את העולם כולו ולא השארנו שריד ופליט אשר עובד ה' ייקרא. ונראה שבמאבק הזה שני הצדדים יוצאים ניפסדים מצידקותם, אז במי נעדיף? את ההערה בסוף על מקצועות הליבה פחות קיבלתי. ראשית כי לא הבנתי את ההקשר שלה לנושא הקודם ושנית כי אני לא מגדיר אותם כליבה ואדרבא. אומנם לי אישית נראה מחוייב שיש ללמוד את המקצועות של "העולם הזה" שהרי זו צורת הקיום שלנו וזו הדרך בה אנו מתקיימים כאן בעולם. וגם מעבר לצד הטכני אני מוצא בזה צד ערכי, של יישוב העולם ונתינה ובעיקר צורת חיים מאד בריאה והרמונית עם עולמו של הקב"ה שבראנו בו. אבל כמה מינון להקדיש לכל לימוד זו מבחינתי שאלה פתוחה. בברכה
 
תודה רבה על תשובתך המאירה,

תודה רבה על תשובתך המאירה, גם ני מבינה אותו כעליונים על תחתונים -עליון על כל הארץ וכמובן שעליון אינם שמים של ארץ שמכך עבודת כוכבים כי אם עליון במובן שמי השמים והארץ , אולם כאשר אני שומעת את הביטוי אל עליון איני יכולה להמנע מלחוש את הקשרו לעבודה של הכנענים , בעוד דעת עליון וכו אינו עושה לי תחושה זו. ואכן בפועל זהו שם של אל כנעני ,כמו כן שעוד אי נוחות אני חשה מצירוף זה בשל שבכול התנ"ך כולו הוא מופיע רק מפיהו של מלכיצדק ,שכן אברם מקדים השם המפורש לאל עליון . וזה אשר שיתפתי ואין זה דמיון שוא כפי שניסו לרמוז בכאן , אלא מעוגן ויש בסיס לאי נוחות זו . בהקשר לעניין הכוחות כאשר אתה אומר "אומנם אפשר גם לפרש כדרכך, רק שהמושג אלים מתייחס במקור לכוחות שונים שמובילים את העולם ורק מתוך כך הוא הושאל לתיאור עבודה זרה (שלפעמים עבדו לכוחות האלו עצמם ולכן זה נקרא עבודת אלילים, ולפעמים עבדו לעץ ואבן ורק דימו לעצמם שאלו אלים), וכך אנו מוצאים: " "רק שהמושג" הרי שהנך כמרמז שלא התיחסתי לכך בעצמי שהרי העליתי את נושא הכוחות ובכך יש הסכמה והבנה ביננו. אכן כול סטיה מדרך הישר יש בה עבודה זרה ,ונכון אם כך שכולנו נמצא חייבים והרי המשיח בא בדור או שכולו חייבים או שכולו זכאים , ומבין כול החייבים האם אין אנו זכאים להיות ישרי דרך? והרי לך דור שכולו חייב הוא גם דור שכולו זכאי , אני מודה לך על התקון ומסכימה אתך בהחלט ובעצם הבעת את אי הנוחות שאני חשה כאשר אני אומרת מקצועות לבה בעוד התורה הנה הלי בה, לי לו לה בי בו בה -בנו ! אולם אני כן רואה חשיבות גדולה ללמוד מקצועות אלה בשל שבכך הן התורה מאירה לאותם תחומים והן ניתנת אפשרות להרחבת דעתנו בהבנתנו את התורה , שכן מבחינתי והגית בו יומם ולילה משמותו שהתורה היא ההגה שלנו לחיים אנו הנהגים בוחרים באם זהו סם חיים או סם מות על פי האופן שאנו נוהגים מתנהגים וכו יומם ולילה חכמה ובינה כלומר התורה היא הגה לחיים בחכמה ובינה בכול אשר מרכבתך תישא אותך ,והיא תישא אותך כמדת היותך ראוי . התורה אינה רק תאוריה אלא דרך חיים תכנית לחיים , ושוב תודה רגש אותי לראות את האופן שבו התייחסת לדבריי
 

REALI

New member
מקצועות העולם הזה.

הרמב"ם קרא לכל אלו המקדישים חייהם למחקר ופיתוח העולם הזה במסירות יתרה, משוגעים. וכנראה שגם מי שנמנע מללמד מקצועות "נחותים" אלו בבתי הספר חושב כך ויש לו על מי לסמוך. נח איש האדמה. נקרא שמו נח ונקרא "איש האדמה", וחז"ל מסבירים ששני השמות אחד הם. נח - שהיה נח לעליונים, נח לתחתונים, נח לעצמו, נח לאחרים. ובמה היה כ"כ נח? אלא כפי שכתוב "וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לֵאמֹר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה." כלומר שבזכותו סרה חלק מקללת ההאדמה ולכן נקרא שמו נח ומאותה סיבה נקרא גם איש האדמה - שהביא תיקון לאדמה. ומה התיקון אותו עשה? האדמה התקללה כחלק מחטא אדם הראשון שהפריד עליונים ותחתונים ויצר מציאות שיש בה ניתוק מה' וממיילא מציאות שיש בה טוב וגם רע וכך נשארה האדמה מנותקת מן האור העליון ומקוללת בגשמיותה המתכלה. כתיקון לקללה זו היינו מצפים לראות תיקון רוחני של קריאה בשם ה' (כפי שאכן אברהם אח"כ עשה), אך חז"ל מפליאים אותנו בהסבירם שהתיקון אותו עשה נח לאדמה ושביגללה נחשב כ"כ נח לכולם (ואף לעליונים), הוא שתיקן להם כלי חרישה וזריעה. שעד אז היו עובדים את האדמה בידיהם והוא המציא להם כלי עבודה להשתמש בהם. א"כ מצינו שהתיקון לחטא אדם הראשון מתחיל קודם כל מתיקון גשמי וארצי. חטא זה של אדם הראשון, אינו שלו לבדו, אלא שותפים לו הארץ עצמה - שהוציאה עצים שהם עושי פרי אך לא עצי פרי בעצמם ושותפים המאורות - הלבנה שהקטינה עצמה והאור הראשון שניגנז ואין כאן המקום להאריך בזה, אך בקיצור, כל המציאות המוגבלת שלנו, שאנו כבולים בעולם שיש בו חושך וחסרונות ואנו מוגבלים בו במקום ובזמן כל זה הוא כתוצאה מאותו חטא קדמוני של האדם והבריאה. (ואדם הראשון לפני החטא היה מקיף ורואה מסוף העולם ועד סופו ורואה באור העליון הראשוני), והנה כשם שמצינו בנח שהתיקון החל בהתקנת כלים גשמיים שיתגברו על קללת האדמה, כך בימינו בדורות של עקבתא דמשיחא, אנו רואים את תיקון האדמה מתחולל לנגד עיננו באופן שדורות קודמים לא יכלו אפילו לדמיין. המצאת החשמל, התחבורה והתקשורת וכל הנילווים אליהם, מרימים את העולם מעל מגבלות המקום הזמן והידע. ביממה אחת אנו מקיפים את העולם כולו ואיננו כבולים יותר למקומינו המצומצם, מתחילים את היום בירושלים, עוסקים במלאכתנו בתל אביב ושוב מסיימים את היום בירושלים. הזמן מתרחב לנו ע"י כלי התחבורה, ומכשירי החשמל שעושים לנו את העבודה בעצמם ובזמן קצר. הלילה אינו חשוך בעולמינו תחת התאורה החשמלית ואין פירוד בינינו גם כשאנו בשני קצוות העולם אנו מדברים בינינו ורואים זה את זה בפשטות. כל דבר שקורה בכל מקום בעולם יישר מדווח לנו ואין מקום שהוא ניפרד מאיתנו. אין ידע בעולם שנישגב מאיתנו בלחיצת כפתור בגוגל, בויקיפדיה ובשאל את הרב, ידע כל אדם מקטן עד גדול כל אשר יחפץ. וכל המאכלים שבעולם על כל סוגיהם נמצאים תחת ידינו בשפע, המים נימצאים בתוך בתינו וללא הגבלה ובעולמינו הנקי והמקושט הפסולת מסולקת מיידית ללא השארת סימנים. מחלות אינם אימה כלפינו בעולם של רפואה מתקדמת והכל נעשה יותר ויותר קל ופחות ופחות עמל נידרש בעולמינו החדש והוא יותר ויותר מתבשם. מפני כל זאת ועל כן, נאמר לכל מי שעוסק במקצועות "נחותים" אלו - נח לעליונים, נח לתחתונים, נח לעצמו, נח לאחרים. בברכה
 
למעלה