שאלה.

[shoham95]

שאלה.

בעקבות (סוג-של) דיון קצרצר שהיה לי עם המורה שלי, אני רוצה לשאול אתכם- אתם חושבים שאפשר לראות אצל אביתר, לפני שהוא חזר בתשובה, התחלה של חיפוש, של תהליך? ותפרטו, בבקשה. מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים

 

[פליצי קפיצי]

אבישי אמר פעם משהו גאוני על העניין ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

התהליך האבולוציוני של האלבומים שלו. אני גם לא יודעת אם אביתר מודע לזה, אבל זה באמת מגניב, כשחושבים על זה. באלבום הראשון- אביתר המטושטש חסר הכיפה. אבירת עדיין בעולם החילוני. באלבום השני- בשיר טיול, לפי דבריו של אבישי, אז אביתר כבר מתחיל לפלרטט עם היהדות. יש מפגש בעטיפת האלבום של העולם החילוני ושל העולם הדתי. באלבום השלישי- אביתר כבר עם כיפה סרוגה, ועם הכיפה שכל הבנים כאן נראה לי היו חומדים לה

. כבר רואים אצלו תהליך מאוד מובהק, לדעתי, ואביתר לא מסתיר ולא מתבייש להראות את זה. הכל גלוי על עטיפת האלבום. ובאלבום הרביעי- אין יותר מידי מה לפרט, כי בשלב הזה כבר כולם יודעים, מבינים ורואים את התהליך התחזקות של אביתר. אני חושבת שמאז שאבישי אמר את זה, באמת התגלו לי המון דברים חדשים, ותחשבי על זה.

 

[shoham95]

זה נכון,

וכבר חשבתי על זה בעבר, אבל זה לא לגמרי עונה על השאלה שלי- בשיר טיול זה כבר יותר ברור, אבל באלבום הראשון- את חושבת (וכולם) שאפשר לראות התחלה של תהליך, של חיפוש?

 

[Walk Two Moons]

לא *כל* הבנים כאן היו חומדים לה ../images/Emo268.gif

(וחן חן

)

 

[הקהל של השקט]

../images/Emo269.gif

 

[Walk Two Moons]

ובכן, פחחח?

 

[מיטלס1]

בהחלט כן

אולי זה פחות ברור, או שזה ממש לא במודע אצלו אבל כבר מהאלבום הראשון אפשר לראות (בעיקר לשמוע) את התהליך הזה של החיפוש. באלבום השני זה כבר הרבה יותר ברור, שוב גם שם אני לא יודעת להדיג בוודאות אם זה היה במודע, אבל אין ספק שזה יותר מורגש. ולגבי האלבום השלישי והרביעי אין בכלל מה להוסיף. אני מאוד אוהבת לשמוע את כל השירים לו במעורבב ביחד ולא בסדר של האלבומים והרבה פעמים קורה לי שאני נגיד שומעת שיר מהאלבום האחרון ואז שומעת שיר ישן יותר מהאלבום הראשון והשני ואז אני מוצאת את עצמי חושבת: "איך לעזאזל הוא לא עשה את זה עוד קודם" אני מרגישה שכאילו זה היה מאוד מתבקש.

 

[דולפינה ירושלמית]

אם יש לו אלבום של חיפוש

זה האלבום הראשון, בעיני. סליחה שאין לי כרגע כח לפרט, אולי אחר כך.

 

[aptPianist]

תשובה לאחר שלוש שעות שמיעה של האלבומים ברצף..

משמיעה שלי של האלבומים, אולי בגלל שאני יודע איך נגמר הסיפור, אז תמיד אפשר לנתח בצורה זו או אחרת את השירים לטובת החיפוש. באלבום הראשון שלו אני לא שומע חיפוש, אולי קצת אכזבה מהעולם ואפילו מעין כניעה (שירים על אונס רצח אהבה נכשלת וכל אלה). את האלבום השני אני רואה ממש כאלבום החיפוש שלו - שירי האלבום עוסקים גם בפן המלנכולי שהיה באלבום הקודם אבל גם במיצוי עצמי (שירים כמו בראשית, שיר טיול, חלון) באלבום השלישי כבר בעטיפה אפשר לראות אותו עם כיפה סרוגה, ושירי האלבום מקבלים צבע חדש שלא היה קיים אצל אביתר. חלק יגידו שהוא התדרדר כשעבר להשתמש בצבע הזה, חלק יגידו שהוא טיהר את עצמו. למרות זאת אני רואה באלבום הזה כאלבום חול כמו שלושת האלבומים הקודמים שלו (חוץ מ, אולי, הרמח"ל, שיר שמסמל חלק מהמסע שלו). יותר מיינסטרימי ופחות מלנכולי. אומנם לא בכתיבה אבל בביצועים ניתן להרגיש שעבר שינוי ושאולי מצא את התשובה שלו. ברביעי.... טוב לא צריך לפרט על שירים כמו "אב הרחמן" "אבא" "לילה כיום יאיר" וכמובן "אוריתא".

 

[SnapDragon]

../images/Emo12.gif ח"ח על הפז"ם

ורציתי רק להאיר, באלומת אור קטנה, לכך שהגיבו לך לשירשור הניתוח של בראשית. למקרה שלא שמת לב

 

[SnapDragon]

לך, זו עת החיפושים.

לכל - זמן. ועת לכל חפץ. באשר לחיפוש? הוא מעל לזמן. הוא כל כולו. אני חושבת שרבים קצת מפספסים בקטע הזה של ה"חיפוש" של הראשון....וזה הוביל אותי לתהות בשביעית: מהו בכלל חיפוש?! האם לא כל אומנות היא חיפוש? - חיפוש האני שלך, חיפוש המשמעות שלך, החיפוש אחר הדרך לבטא את השניים האלה באופן שיניח את דעתך, חיפוש אחר מכנה הזדהותי...לא חסר. וברור שכן. מספיק רק לשמוע את "יש לי סיכוי" כדי להבין. הוא השורה הראשונה, האחרונה ובו בזמן גם המעטפת כולה של מעין מעגל שלם של חיפוש. חיפוש זה לאו דווקא חומרים פילוסופיים. בחיפוש אתה לא רק מוצא (במקרה הטוב, כן?). אתה גם נתקל בדברים באמצע, עוצר לבחון אותם וממשיך הלאה לאחר שאימצת או לא אימצת מהם לתרמיל שלך. אז גם לפלרטט בין טוב לרע (אקדח), להבין על עצמך כמה דברים (תתחנני אלי) ולבַכות איזה קשר שלך, בדרכך שלך - הכל חלק מחיפוש. אלו רק תחנות בודוות במכלול הגדול, ומגיע הזמן לעזוב, להמשיך הלאה. כנ"ל גם להגיע למסקנה שאין לו ברירה, רק ככה. וגם היא - היא לא סופית. שום דבר לא. מפתיע כל פעם, כמה שזה נכון; הכל במעגלים. חיפוש ודרך אינסופית. אין מנוחה על שום זר בחיים האלה. וגם לא עצירה (הפולניות צדקו במשהו; לנוח זה רק בקבר). במקרה הטוב, זוכים רק להקלה במשא וזריקת מרץ. אולי בשני הוא מודגש יותר, ולו בבעיטה ממוסכמות המוזיקה וההנחות. אבל זה לא מעיד על השאר באופן פחוּת יותר. ואני לא חושבת שחידשתי במשהו

 

[הקהל של השקט]

../images/Emo45.gif, ואין צורך להוסיף יותר מדי

רק אזכיר אולי שאביתר העיד על האלבום הראשון ש"יש שם צעקה גדולה לה'"...

 

[פליצי קפיצי]

../images/Emo45.gif מסכימה עם ההסכמה ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

(המון תודה על התשובה, אגב, מעיין.

אהבתי איך שכתבת)

 

[כל בוקר קצת]

תשובה נהדרת../images/Emo45.gif