ורוד עם נצנצים
New member
לא מסכימה. ז"א בערך... ואני אסביר:
זה נכון שיש נטיה לאנשים לעבור מקיצון אחד לשני. וזה קורה בדר"כ בקצוות, כי מי שבקצוות מלכתחילה, הוא אדם עם נטיה לקיצוניות. אלו אנשים של שחור-לבן. אז בתור התחלה - זה בכל מקרה לא חיובי. בעיני כמובן
כך שזה לא תירוץ.. הרי על זה בדיוק דברתי. שבכל דבר צריך איזון. יש אנשים שחוזרים בתשובה ולא הופכים לחרדים נטורי קרטא. יש כאלה שמצליחים למצוא את האיזון שלהם בכיפות הסרוגות. לא כל 'חוזר בשאלה' הופך לכופר אתאיסט. אני לא מאמינה שצריך לשבור את הכלים כל פעם. זו בעיני התנהגות לא בוגרת. ילדים רואים את העולם בשחור-לבן. אדם בוגר אמור להבין שהעובדה שהוא טעה או פעל בצורה לא נכונה או משהו אחר.. לא אומרת שעכשיו הוא צריך להופך את עורו. כי אדם עם חוסר ביטחון עצמי מוחלט שטוען שהוא עכשיו מתת-אל למין נשי - רק מנציח את החוסר הביטחון שלו... ימני קיצוני שהופך לשמאל קיצוני, רק מנציח את האטימות שלו והקיצוניות חסרת ההבנה לתמונה הכללית. בדיוק כמו קודם... פעם הוא ראה רק את הצד הראשון ועכשיו רק את הצד השני.. אלו אותם צדדים של מטבע. ורק אדם שיכול לראות את המטבע כולו ולהבין ששני הצדדים מחוברים אחד לשני, יוכל לראות את האמת כמו שהיא. אדם עם ביטחון באמת(!) לא יתרברב ולא יצטרך להוכיח שהוא מתת-אל, כי ביטחון עצמי אמיתי נותן שלווה פנימית וחוסר צורך באישורים חברתיים. לכן לא אומרים סתם שאנשים עם אגו מנופח הם בעצם חסרי אגו לחלוטין.. זה סתם כיסוי חסר תועלת. מה שכן, הרמב"ם הסביר פעם שכדי לתקן תכונה רעה, צריך לפעול בקיצוניות לצד השני עד שמגיעים לאיזון. כמו שכשיש לך דף מקופל ואת רוצה לישר אותו, אתה מקפל אותו לצד השני ואז מישר. אחרת הוא לא יתישר לעולם.. אז גם את זה אנחנו רואים בבני אדם, גם כקבוצות. אבל אם אתה הולך להקיצוניות כדי לתקן את עצמך, אתה צריך לזכור שהמטרה היא להתישר בסוף לאמצע ולא להתקע בצד השני.
זה נכון שיש נטיה לאנשים לעבור מקיצון אחד לשני. וזה קורה בדר"כ בקצוות, כי מי שבקצוות מלכתחילה, הוא אדם עם נטיה לקיצוניות. אלו אנשים של שחור-לבן. אז בתור התחלה - זה בכל מקרה לא חיובי. בעיני כמובן
