שאלה

[פרידה22]

שאלה

מכיוון שמצבו של אבי בהשוואה לרוב השוהים במוסד טוב יותר יש לי שאלה למנוסים שביניכם הוא אמר לי אם אמשיך לשהות פה יותר אשתגע....ואתחיל להתנהג כמותם האם ידוע לכם אם יש מוסדות בהם לא "מערבבים" חולים באופן חמור אם אלו שמצבם קל יותר? במחלקות פתוחות לא אוכל שכן יברח. והאם יש מחזוריות במצבי הרוח של חולים דמנטים או שזה תלוי באישיות של כל אחד? אודה על תשובות מנסיונכם העשיר...למרבה הצער

 

[אפס שתיים1]

באיזו מסגרת בדיוק הוא נמצא?

בהחלט יתכן שהמסגרת לא מתאימה לו. האם התייעצתם עם העובדת הסוציאלית של המקום? הרופא? אל תתביישו לשאול שאלות כל מי שאתם יכולים כדי לברר האם הוא נמצא במקום הנכון. ולפי התשובות תפעלו.

 

[פרידה22]

תשובה

במוסד לתשושי נפש אך המחלקה סגורה כי אם לא יברח עקב התנהגות אגרסיבית התייעצות עם פסיכיאטר וספיכוגריאטר...שאומרים שזה המקום יש גם אנשים שבדרגה לא חמורה כמוהו. אך יש מראות לא קלים של התנהגות אנשים אחרים וזה מרגיז אותו כיוון שסבור שהוא נמצא בין "משוגעים" הוא אינו מודע לבעית האלצהיימר שלו. אף בבית חולים השתולל ורצה להשתחרר

 

[ariela המקורי]

כשרשמתי את אישי בתחילת מחלתו למרכז יום

הוא אמר לי, לא רוצה ללכת שם כולם משוגעים ,אמרתי לו לא כולם חברים טובים,וקראתי למקום מועדון חברים, פרידה הוא יתרגל לכל מצב ולפעמים הוא שוכח מה ראה קודם

 

[פרידה22]

תודהההההה

השאלה אם עקב כך מצבו יורע יותר....אך את צודקת\ ככה בלי להרגיש כבר למעלה משלושה חודשים ולעיתים רגוע ומושג הזמן גם לא בדיוק קיים.אלא שכואב לי .... אני יודעת שעלי להיות שלמה בכל זאת אין הפנמה מלאה.....

 

[פרידה22]

?

יש מוסדות לאלהיימר בדרגה לא חמורה?

 

[פרידה22]

שגיאת כתיב

פליטת מקלדת....עם אלו ....ולא אם

 

[ariela המקורי]

פרידה יקרה ,אין דבר כזה,במחלקה

לתשושי נפש יש מכל הסוגים ,יש מי שצועק ויש מי ששקט ויש עירניים ויש ישנונים ,הכל מכל כל ,כל אחד והדמנציה שלו,אני בזמן האחרון לא נותנת לאישי ולבני לצאת את החדר רק לפיזוטרפיה בגלל כל הבלגן הזה ,הם בחדר יושבים על כסאות גלגלים עם שולחן צמוד,משמיעה להם שירים מהאמפי 3 מאכילה אותם ומעבירה להם את הזמן עד הערב, ישנה אחת שהלשון שלה הארוכה יוצאת כל הזמן בחוץ וזה ממש דוחה לראות ישנה אחת שכל הזמן אומרת די ללא הפסקה ישנה אחת בכיינית, ממש אני עוד מעט משתדעת לכן אנחנו בחדר עם מאוורר ,משפחה שכזאת, מתי שקט? בשעת האוכל ,אחרי האוכל לוקחים אותם המטפלים לישון והכל באמת שקט תענוג, שיהיו בריאים בשורות טובות

 

[פרידה22]

אכן

זו בדיוק התמונה. מה לעשות..... תודה

 

[ענתי44]

יקירה../images/Emo24.gif

לפני כמה חודשים החלטתי להעביר את אמא למשך חודשיים לבית אבות במרכז יום שהיא מבקרת למה שנקרא עלק "נופשון" ( נופשון של מי? של החולים או נופש למטפלים? ) היות ועמדתי לעבור ניתוח קשה. לכן גם לא יכולתי להתנגד לשיבוץ של אמא באחת המחלקות. אז ראשית, טיפלו באמא שלי באהבה ומסירות ובאופן מעורר הערכה רבה. אבל היא היתה בין אנשים שמצבם קשה. נכנסה למרה שחורה מכל "הקקטוסים" בשולחן שלה. אבל אין מה לעשות. כי הרי גם חולים במצב קל וראשוני לבטח כשרואים את אמא שלי בכסא הגלגלים חושבים עליה אותו דבר. כשיצאתי מבית חולים ביקרתי את אמא יום יום עד שהחלמתי והחזרתי הביתה. כדי לרכך את מצבה של אמא, דרשתי שכל בוקר יורידו אותה מהמחלקה למרכז היום ולקשישים הבריאים והידידותיים. אחר הצהרים נהגתי לטייל איתה. תחילה למרפסת המחלקה, וכשמצבי איפשר אף לקחנו אותה לבית קפה בקניון סמוך. ישבתי איתה והבאתי משחקים שאמא אוהבת ושיחקנו. כמו טרוויה, תשבצים או קלפים. שרנו. עשיתי מה שביכולתי לגרום לה מצב רוח טוב ולו לכמה זמן. גם אמא שלי לא הבינה שמצבי קשה ודרשה הביתה וכעסה עלי שאני משאירה אותה עם " האנשים המעצבנים" לפני כמה ימים השארתי אותה לשעות נוספות אחרי סיום מרכז היום. והיה מקום במחלקה אחרת. כשהגעתי אחר הצהרים לקחת אותה הביתה גיליתי שבמחלקה הזו יש קשישים במצבים טובים יותר. לכן לפני הכל דברי עם צוות המקום, אולי יש מחלקה שתהיה טובה יותר עבורכם. אולי יש פעילות שתגרום לאבא להיות רגוע יותר? תבררי מה ניתן לעשות והשלימי עם מה שנגזר.

 

[פרידה22]

מודה על החמימות והעיצות

 

[אירילה]

מכיר מוסד כזה , חמי מאושפז שם

במוסד בו שוהה חמי חילקו את המוסד ב 3 קומות , מהקל ביותר ,לבינוני ולקשים ביותר , כך שחולה קל לא יושפע מהמקרים הקשים. אם תרצי אשמח להעביר לך פרטים במסר. גרשון

 

[ronnyw]

פרידה, הרשי לי להוסיף:

לחולים שלנו יש מיגוון תופעות והתנהגויות. יש את אלה שמשתפים פעולה בקבוצה, אבל בלתי עצמאים לחלוטין. יש את אלה שעדיין מדברים בקצת הגיון, אבל לא מסוגלים לשלוט בצרכים יש כאלה ששולטים בצרכים - אבל מסוגלים כל רגע לקחת ת'רגלים ולהיסתלק. וכו' וכו' - כמספר החולים כך מספר ה"מצבים". איו שום דרך לחלק את החולים לקבוצות ותת קבוצות על פי ההתנהגויות שלהם. יש חלוקה גסה (אלצהיימר קל, שלב שני ושלב שלישי) אבל בתוך כל שלב יש תמיד את ה"חיילים המצטיינים" ואת אלה ש"יישארו כיתה". עוד דבר: המחלה פרוגרסיבית. מה שחולה מסוגל להבין או לעשות היום - הוא כבר לא ידע בעוד חודש. כמובן שאי אפשר לטרטר אותם בין מחלקות שונות מידי חודש. אני מבינה - לפי מה שכתבת - שנועצת עם אנשי המקצוע וכולם תמימי דעים לגבי מיקומו של החולה שלך. אני חושבת שעלייך להשלים אם כך... ולגבי הבקשות שלו עצמו לצאת - תנסי תמיד "לזרום" איתו. לאמר לו משהו כמו:" יש מחר ועדת בדיקה, הם בטח יחליטו לשחרר אותך" , או אני צובעת תחדר שלך בבית, בורא נחכה עוד שבוע" וכו' וכו' - תשובות שמרויחות זמן אבל לא נותנות לו בומבה בבטן ובטח שלא משהו סבגנון: "אבל הרופא קבע שזה מקומך"...

 

[פרידה22]

כן...

היום אמר בעצב לאמא שלי אם לא תוציאו אותי אמצא דרך בעצמי זה קורע למרות שעברנו כבר 3+חודשים אלמלא התנהגות מסוכנת שלו בבניין ובבית ניתן היה למשוך עוד קצת בבית אך זה בלתי אפשרי וכן עד שאישפזנו אותו בבית חולים כמעט שמת בבית והשתולל שם ברמות התרופה מרגיעה אותו אך זה לא פשוט שום דבר לא מעניין אותו. אפילו לסוף שבוע אני לא רוצה להוציאו שכן לא יחזור למוסד אפילו בכוח ואין לי חשק להקריב את אמי החולה עם כל אהבתי אליו ולהתמוטט בעצמי גם כך חיי הפרטיים ניזוקו ברמות גם בשל מחויבותי להורי הטובים! וגם בשל היותי בת יחידה אבל ישנם גם ימים יותר קלים ונזרום....תודות והמון לכולכם!

 

[פרידה22]

אינטרס?

אנשי המקצוע מהמוסד ואולי יש להם אינטרס כספי אך רופאים שאינם תלויים גם המליצו על מוסד בעיקר עקב אישיותו החזקה יו כמה קשיים נפשיים כמה חיבוטים כואב לי עליו על אמי וכן גם על עצמי....

 

[פרידה22]

ואגב....

אין לו כל טענות לצוות ולמקום הוא משבח את המטפלים והיחס בעקביות......

 

[פרידה22]

אנא שלח

כן שלח לי בבקשה בלווית פרטים נוספים אך חשוב שהדלת לא תהא פתוחה שכן בהחלט עלול לצאת תודות

 

[אירילה]

שלחתי לך מסר , תודה.

 

[ליאורלילי]

אריאלה יקרה , מזכיר לי את המוסד של אהרון

גם שם יש כל מיני תופעות ולא תמיד נחמד לראות אותן יש צועקים ומשוטטים ובזמן האוכל והשינה מגיע השקט דרורה צודקת שקשה למיין לפי רמה של מחלה, למרות שאצל אהרון יש מחלקה אחת ברמה גבוהה אך גם באחרות יש אנשים שמדברים לעניין או אוכלים לבד ולכן חלוקה היא לא תמיד מושלמת. מאחר שאהרון שלי לא מדבר , הוא לא יכול לומר לנו שהגיע לבית משוגעים אך מצד שני אנו לא יודעים מה הוא מרגיש או חושב וזה קשה מאד