שאלה

[daphts]

שאלה

שבמקור היתה צריכה להישאל בפורום השכן (הורות הומולסבית) אבל בחרתי לבדוק גם פה או קודם פה. רקע לשאלתי: אני בת 41 זוגתי ב6 השנים האחרונות בת 50 בעוד חודש. לי שלושה ילדים (13, 14, 17.5) מקשר קודם קודם (הם נולדו במהלך קשר זוגי שקדם לקשר נוסף שהיה בין זוגיותי זו והריתם). לזוגתי בת אחת (23) מקשר קודם. לפני כמה שנים ערכנו טכס זוגיות בינינו -במעמד משפחה וחברים, ראוי לציין שהמשפחה סוף סוף מקבלת (ממש מקבלת לגמרי- אמא שלי נשקה לזוגתי בחגים נשיקת אמא לבת כזו וברכה אותה בברכת האמהות את הבנות...). ראוי לציין שמשפחתה של זוגתי היתה הרבה יותר פלורליסטית עם השנים והתקבלתי כבת בית ממש מהתחלת הזוגיות. הוריה של זוגתי אינם בין החיים ואך אחיה מקבלים ומפרגנים מאוד. פרט להורי יש לי אח אחד שרק במיקרה גם כן גיי - וכן הוא מקבל ומפרגן. איפה שהוא התאורר בי הצורך להורות שוב... דברתי על כך עם זוגתי .... ראוי לציין שהיא אינה נגד אבל לא מתלהבת מהעניין כמוני. אז זהוא לשאלה? מה דעתכם על הורות מאוחרת בפרק ב' (ג') של החיים... כשיש בבית ילדים נוספים מקשרים קודמים שאוטוטו עמצאים ובוגרים בזכות עצמם, מה אתם חושבים על הבאת תינוק לעולם בסיטואציה זו- ראוי לציין שעם כן נלך על זה , מדובר בהריון מתרומת זרע. בהקשר לכך יש שתי אופציות האחת תרומת זרע אנונימית מבנק הזרע והשניה תרומת זרע מתורם ידוע (אחיה של זוגתי- במילים אחרות הדוד של הילוד בחיי היום יום). מה לדעתכם יכולות להיות ההשלכות המישפחתיות בהמשך מתורם ידוע כזה בהשוואה לתורם לא ידוע? האם הורות מאוחרת כזו תיצור משבר או דילמות לילדים הקיימים, ומה זה אומר לגביהם? מה ואיך מצב כזה יכול להשליח או ליגרום לזוגיות הקימת? ובכלל מה דעתכם על הרעיון הזה? בתודה מראש על הסבלנות וההשקעה במחשבה על הנושא שרון

 

[סורנטו]

היי שרון, לא יודעת איך זה אצל זוגות גיי או

לסביות אבל אחי גרוש וחיי עם בחורה ולשניהם ילדים מזוגות קודמים (מגיל 8-18) והיא בהריון כעת. הגיל שלך לא כזה מבוגר אם להתייחס ללידה משום שאחותי בגילך ולפני חודשיים נולד לה תנוק... לדעתי זה תלוי, איך אתן שתיכן מתיחסות לעניין, שוב, לא מכירה זוגיות כזו אבל מכירה סטואציות של זוגיות פרק ב' ומסתדרים מצויין גם הילדים ומכירה חברה שאביה הגרוש התחתן שוב ונולדו לו שני בנים ולעומת זאת, היה המון בלאגן. אולי זה תלוי באיך שמחנכים ואיזו הרגשה נותנים... מבחינה ביולוגית זה דווקא יכול להיות נחמד שיש תורם שהוא אח...כי ההרגשה שיש כביכול לתנוק גנים משניכם... בהצלחה!!!

 

[yosef 30]

שאלה../images/Emo35.gif זו עבודת גמר נשמה שלי../images/Emo70.gif

איזה נושא הבאת לנו. אני מרגיש כאילו אני אמור להגיש עבודת גמר סוף מסלול באדלר

. שרון העלית כאן נושא ושאלות כלכך חשובות ומהותיות בכל החלטה אשר תעשו. את כמובן תסלחי לי שאני לא אביא את רוב התיאוריה האדלריאנית העוסקת בייעוץ טיפול והכוונה משפחתית. אך אני בראש ובראשונה מייעץ לכן ללכת לייעוץ משפחתי, שם תוכלו באמת להעלות את כל הסוגיות המאוד משמעותיות שהבאת כאן.

שאלת לגבי הקשר שלכן - איך זה יכול להשפיע על היחסים ובכלל על הורות "מאוחרת". מהדברים שאת כותבת כאן בפורום נשמע שאתן עסוקות מעל הראש, לומדות ומגדלות ילדים ביחד, קניתם בית לא מזמן, יש לכן הרבה במשותף. ועוד כמה שנים טובות של לימודים. האם לא כדאי לפנות קצת זמן גם לעצמכן לביחד שלכם, להגיע לגיל בו רוב המחויבויות מתעמטות ונשאר זמן לביחד איכותי. ללכת לחוגים, לצאת לטיול רק אתן בלי כל השבט, לחיות בפחות לחץ ומתח. לדעתי מגיע הרגע שבו - גם על ההורים לחיות.

מהו הצורך להביא עוד ילד לעולם

האם יש משהו שמרגיש לאחת מכן "חסר".

לגבי הבאת ילד לעולם עם אח של זוגתך - לפי דעתי זה יהיה צעד מאוד לא נכון לעשות. להביא ילד לעולם זה הרבה יותר מורכב מלפתוח עסק עם בן משפחה, ועסקים עם משפחה לרוב מומלץ לא לעשות. אז את תביאי ילד עם אחיה של זוגתך, האם חשבתם איזה בעיות זה יכול לעורר, כיצד תיישבו מחלוקת מול האבא של הילד, האם באמת תוכלו לדרוש ממנו דברים כמו שהייתם יכולים לדרוש ממישהו אחר

האם זה שהוא אח של זוגתך - לא יכול לעורר כל מיני בקשות להתחיל לעגל פינות, לוותר כאן, לוותר שם, ואז יש מתח בבית, ולהתחיל לבקש מזוגתך לדבר עם אח שלה שכך לא מתנהגים וכו'. מה שזה יכול ליצור זה שזוגתך תהיה בין הפטיש לסדן - אין טעם לשים אותה במצב כזה ובטח לא את הזוגיות שלכן. לדעתי צריך להפריד בין....הוא משפחה ולמה לא לעשות לו ילד וכל הדבר היפה והנפלא שיש בזה מסביב. אני הייתי ממליץ על הפרדה בין המשפחות במידה ותחליטו להביא ילד. לגבי הילדים לא חושב שזה ייצור אצלהם דילמות - הם כבר גדולים וכל אחד ברשות עצמו. הילד שיוולד יהיה כמו בן בכור וילד יחיד עפ"י התפיסה האדלריאנית. פער הגילאים הוא גדול מאוד - זה לא אמור להשפיע או להפריע רק לקחת בחשבון שלא תמיד הילדים שלך יהיו פנויים לעזרה. אם תרצו המלצה על מנחה משפחתית אשמח לתת לך פרטים. ואשמח לשמוע על התהליך שלכן. בברכת המשך יום נעים יוסף

 

[daphts]

היי יוסף בניסיון להאיר קצת

נכון קנינו בית - ולמזלינו ושמחתינו הרבה הבית הזה ניקנה ללא חובות ללא הלוואות ללא כל מחויבות לבנקים- במילים אחרות קנינו בכסף שהיה לנו ועמד לרשותינו את הטוב ביותר שיכולנו לפני שלוש שנים וקצת. למען הדיוק על הדרך לא שינאר גרוש- כל החסכונות נגמרו. הפניה להמשך לימודים ועוד ביחד הוא סוג של ביחד שלנו, יוסף ניתן להגדיר אותנו כסטודנטיות ניצחיות וטולעי ספרים, נרקוטיות למוזיקה קלסית ואופרות גם קצת ג'אז. אז כך תמיד למדנו כל אחת את לימודיה שלה , כל שנה אירגנו לנו מה לילמוד, בשנים האחרונות בחרנו לשלב את לימודינו (נהנות מזה מאוד) ות'אמת יוסף - לא רואה את עצמי אי פעם מפסיקה לילמוד, אבל זה לא חוכמה- הורי תמיד למדו ולומדים גם היום לצד מלמדים (כן כן באקדמיה) אז במובן מסוים הלימודים הם גם זמן איכות שלנו כזוג- ואין לך מוסג איזה כף זה להתבקח על מאמר בתאוריה קיירית עם בת הזוג- בא נגיד על הפרפורמנס של באטלר ...והביקורת של זיו... ממש חוויה. תגיד זה לא נחשב כמו חוג... נכון אינטלקטואלי ועם חובות ...אבל חוג! ויוסף גם כשהילדים היו קטנים למדתי (תמיד למדתי, יש לי עד היום 27 שנות לימוד) לגבי לטיים- הילדים פעם אמרו שאנו משפחה מטיילת, כל חופש ושבת גררנו אותם לטיול עד שהם התחלו להיתמרד, מאז אנו מטילות לבד ולפעמים רק לפעמים הם בוחרים לבא גם כן. עכשיו אתה מכיר את הסינדרום הזה שיוצאים לסוף שבוע רק אני וזוגתי וכל הזמן ישבות וחושבות איך לפצות ת'ילדים מה להביא להם איך לפנק אותם, ומתקשרות מליון + פעם לסבא ולסבתא לשמוע ת'ילדים... טוב אז זה המצב- אנו די נרקוטיות על ילדינו ממש חיבות אותן במינון יומי גבוהה (בעיתי אבל זה מה יש) אז בשביל הבראות הנפשית שלנו משתדלות לצאת איתם. לגבי הרעיון הנ"ל ששאלתי עליו למה הורות - למה עוד ילד... יוסף תמיד רציתי הרבה ילדים, אולי יש לזה קשר להיותי דור שני לניצולי שואה, אולי יש לזה קשר לכך שאני ממשפחה קטנה מאוד, אולי יש לזה קשר לעובדה שאני בת מאומצת... וואלה לא יודעת- מה שאני כן יודעת זה שתמיד רציתי עוד ילדים. זוגתי גם היא דור שני לשואה וגם לה משפחה קטנה (מאומצת היא לא) וכן היא אוהבת ילדים אבל לא אוהבת ללדת אותם - נו איזה מזל שיש לה בת זוג שיכולה ללדת במקומה! אממה כמה שלא ניסינו והתעמצנו היא לא מצליחה להכניס אותי להריון וגם אני לא אותה - ממש לא עובד! אז למה הורות מאוחרת- יוסף הבית שלנו מתרוקן מילדים שניים פרחו מהקן פחות או יותר (וזה יותר) והשניים הצעירים בדרך בצעדי ענק...רק לי ולזוגתי ... פתאום הבית גדול נורא ושקט נורא (אין את הריבים המטופשים, אין את הצחקוק וההישתוללות של בית עם ילדים...) פתאום אין את החדווה הזו והחיות הזו של בית עם ילדים. אז למה ילד... כדי שזה יהיה .... הרעיון להשתמש בתורם ידוע (האח) עלה כעוד רעיון מני רבים שעלו - ויסודו בעובדת האימוץ שלי לאור העובדה שאין כל פרטים על התורשה הגנטית שאני מעבירה לילדי - לא ניתן להגיע לאותם פרטים היות ותיק האמוץ שלי נשרף בשריפה הגדולה בקפלן לפני שנים (הייתי בסרט ניסיתי להגיע למידה ויוק לא ניתן) הרעיון עלה כדרך להגיע לפחות למחצית המידע על התורשה לילוד- היות ואין מידע עלי, ועם יהיה מדובר התורם לא ידוע - אז זה ממש חידה ! חיבת לציין שהרעיון עלה לצד רעיונות נוספים כמו אמנה/ אימוץ לילד בגיר יחסית (3-8) אימוץ מחו"ל לתינוק ועוד כהנה וכהנה רעיונות משונים. אנו עדין בשלב של לגלגל רעיונות - זה לא שמחר אנו מכנסות להריון עם הכלל. בגדול זה שלב כל כך ראשוני של ברור שלנו עם עצמינו עם זה נכון מבחינתינו בכלל עוד הרבה לפני לדבר על כך עם הילדים הקימים, או עם משפחה מורחבת. עכשיו יוסףאילו רציתי עבודה אחרת בחיי יכולתי וכנל זוגתי שהחליפה לא פעם מיקצוע. הראיה היא אני מורה בבית זפר יסודי לילדי כיתות א' -ו' לא שנה ולא שנתיים- יוסף אני מורה מזה 20 שנה. ויוסף אי אפשר להיות מורה בכל דרך אחרת אלה אם זה בא מהלב- משכורת לא משכורת, תנאים זה לא תנאים וכו', מי שבוחר להיות מורה 20 שנה לא עושה את זה בשביל הכסף (מימי לא פגשתי מורה עשיר). יוסף למדתיבחינוך המיוחד הקשה (פיגור, אוטיזם, חרשות וכו'), למדתי בחטיבות ובתיכונים ובחרתי לחזור ליסוגי ולהתמקצע בהוראת ילדי הגיל הרך (גן חובה כיתות א'-ב') כן כן הקטנטנים המדהימים הללו! אז למה ילד... ברור לא אגב זה כניראה משהוא או צורך נירכש מפני שאי גם כזאת (גם היא התמקצעה בהוראה לגיל הרך אבל הממש רך ההיתמחות שלה היא לגילאי 0-3 שנים) יוסף לפני כמה וכמה שנים קיבלנו ילד לאומנה - מה לעשות הוא גדל ועזב תבית... מגיע לבקר אבל זהוא - פרח מהקן, ומתרגל בנית קן עצמי משלו. בקיצור - עם ילד נוסף אז אני פחות או יותר הגיל של עכשיו או לעולם לא... לביולוגיה יש שעון משלה! ובמיוחד כשלוקחיפם בחשבון IVF אגב כל ילדי אותם ילדתי אני הם ילדי IVF (הפריה חוץ גופית) מהר וזריז ובזבינג וגמרנו זה לא ! בדיקות , יום ביוץ, שעיבת ביציות , בפריה... כל זה זמן והרבה זמן (במיקרה הטוב עם מחר אני מתחילה את הסיפור הזה אולי תוך שנה וחצי שנתיים יהיה תינוק)- מניסיון לגדול שלי זה היה שנתיים עם השני שלוש וחצי ועם הקטנה 11 חודש (לך תבין בביולוגיה, לרופאים הסבר משלהם לי הסבר משלי והוא לא אותו הסבר) למה לא ילדתי לפני שנים עוד ילדים... הקטן חלה בסרטן (במוח) אז הינו לצידו שנה, אחר כך הקטנה זוהתה כצליאקית ולכך לנו זמן ללמוד לחיות בשלום יחסי עם הצילאק ולאזן אותו- עד היום זו התמודדות די יום יומית, בין לבין הגדול אותר כליקוי למידה (טיפלנו ועדין מטפלות- לקוי קשב וריכוז עם דיסלקציה), הקטן אובחן בעקבות מחלתו עם פגיעה מוחית בתיפקודים מוטוריים כך שיש בפועל לקות למידה מוטורית (במוטוריקה העדינה) והיא בטיפול מאז. לגדולב (ביתה הביולוגית של זוגתי) היה חשד לסרטן בבלותות הטריס (הינו לצידה בניתוח ובבדיקות) בקיצור משעמם לא היה פה - להפך תמיד היה עיניין... אגב כך כל פעם שאתה כותב על סרטן - ראיתה שאני מקצרת במילים, וזה בגלל שזה ישב עצלי על מקום רגיש במיוחד, וקשה לי להגיב בלי להיות מוצפת- איתך הסליחה יוסף למה עוד ילד... כי אי אפשר בלי עוד ילד... כי זה בוער לי בעצמות...כי זה הדבר הכי הכי ! הבעיה היא מה ההשלחות של זה עם הסובבים אותי...בת הזוג, הילדים, הורי והמשפחה המורחבת... שרון