תשובה
ככה. ברור שלסנטרים אמיתיים יהיו חיים קלים כל עוד שומר עליהם סנטר כמו נוביצקי, אבל כמה סנטרים כאלה יש היום? כמות הכשרון של שחקנים גדולים באמת הולכת ופוחתת, וגם אלה שמגיעים, באים עם תכונות הרבה יותר מגוונות מאר היו לסנטרים שהגיעו בשנות השמונים או התשעים. הנתונים הפיזיים ושיטות האימון המתקדמות של שנות ה-2000 מביאים לליגה שחקנים בגובה 2.10 עם מהירות וניתור והיו פעם רק לגארדים, ובעתיד, יותר ויותר קבוצות יעמידו קו קדמי הבנוי משלושה שחקנים שנראים, פחות או יותר, אותו דבר. אם לכל קבוצה היה שחקן פיזי כמו דיבאץ´ או מוטומבו הכל היה נראה אחרת, אבל לרוב הגדול של הקבוצות אין במילא, כך שהכיוון, לדעתי, הוא לעבור לשימוש בסנטרים יותר אתלטיים ומגוונים, אפילו שבמקור עמדתם האמיתית היא לא ה-5. אם מסתכלים על זה מהכיוון השני, אני חושב שלמוטומבו יהיה אפילו קשה יותר לשמור על נוביצקי מאשר לנוביצקי יהיה לשמור על דיקמבה. סנטרים טבעיים מסוגם של מוטומבו, שרגילים שנים רבות להלחם מתחת לסל ולהיאבק על מיקום ועמדות, לא ממש רגילים (או מסוגלים מבחינה פיזית) להתרחק מהסל ולכסות קלעי מסוגו של נוביצקי. היציאה של מוטומבו הצידה תאפשר לנוביצקי לקלוע מעליו מתי שיתחשק לו, לעבור אותו בלי שום בעיה, ואני אפילו לא מדבר על הנזק שייגרם לקבוצה שהריבאונדר והחוסם מס´ 1 שלה מטייל באיזור קו השלוש במקום לשמור על הצבע. נכון ששימוש בסנטרים מהירים יחייב היערכות יותר עמוקה מצידן של הקבוצות, כמו למשל תגבור נושא הריבאונד ויכולות הפוסט-אפ של שחקני החוץ שלהן, אבל עם הזמן, אני חושב שזה מה שיקרה.