בו'נה ! אתה מה זה "אלוף"?
כלום לידך. כל הכבוד!!! טוב לחזור ולרענן את הזכרון! מהו שמך הפרטי אדוני הירושלמי!!! אני יליד אירן - כידוע לך, ארץ השיעים היחידה בתבל : מעל 95% מאוכלוסייתה שיעים. יש לי זכרונות רלוונטיים לשאלתך: המוסלמים השיעים
*, ראו בנו היהודים - "טמאים". במה זה התבטא: אם נגעתי בחפץ ונודע לו שהוא נגע בחפץ אחרי, הוא היה בליווי קריאות ג'וד! ג'וד! נג'סת כרד! (יהודי! טימָּא!) מפשיל את שרוולי חולצתו מעלה, מרים את המכנסיים מעל שוקיו כמה שניתן, והיה שוטף במים זורמים את ידי עד למעלה למעלה ואת פניו וראשו וצווארו, ואת רגליו. הכל במים זורמים
**, עד אשר הטומאה שהוא טומָּא במגע היתה נשטפת.
*, כשנסעתי עם אבי עליו השלום מטהרן לערים אחרות באוטובוס, בחנייות הביניים, אבא היה מזהיר אותי אזהרה חמורה, שלא לומר מילים אידיות(טהרניתיהודית אתנית כמו שלום, לָשוּן או מבטא שעלול להסגיר את מקורנו או יהדותנו). הכפריים היואנאלפביתים שחיו ברמה טכנולוגית מאחרת מאוד. ללא כל השכלה. והיו פנאטים. ולכן גם היוו סיכון מבחינתנו.
**, באירן היו ברזי מים מיוחדים במקומות הראשיים, כשרות לציבור. המים נקראו :
آب شاه (= המים של המלך). כידוע במשטר מלוכני, כל הרכוש ה"ציבורי" לרבות משאבי טבע, מים וכל היתר - הינם רכושו של המלך. ו"אזרחי" הממלכה, הינם
נתיניו של המלך. ובכן, יום אחד, אבא שלח אותי לברז מים כזה
فشارى מילאתי בעצמי קערת אלומיניום במי המלך והסתובבתי לעזוב את סביבתו ההומה של ה
فشارى (בלחיצה על כל אחד משני הכפתורים העיליים, המים היו יוצאים בלחץ, אנכית כלפי מטה). לפתע, שמעתי : קריאות ג'וד! ג'וד! נג'סת כרד! (יהודי! טימָּא!) . לא נירתעתי. בבטחון מלא צעדתי כדי לעזוב את המקום בהליכה גאה. הייתי בן 10. אחד ה"צרכנים" שפך את תכולת המים שבקערה שהיתה בידי. אני המשכתי להתרחק ועמדתי במרחק 5-6 מטרים מהם. רציתי לחזור ולמלא את הקערה שלי במים. ראיתי איש מבוגר אחד, כבן 25 לבוש בהידור וענוב בעניבה צועק על האספסוף ועולב בהם. אחד מהם שהבהיר לו בקול רם את התקרית שקדמה למהומה, זכה בסטירת לחי שהרתיעה את יתר ה"צרכנים" שהמשיכו במעשה הטיהור העצמי. האיש ניגש אליהם ואיים עליהם לסלקם בלי מים. הם הזדרזו להשלים את הטיהור העצמי. אחד הצרכנים שהיה עגלון זכה בהפתעה לסתירה ולבעיטה בישבנו(ראה להלן)
***. האיש קרא : זוזו כולם! תנו לילד קודם . הזיז את כולם, קרא לי אישית ואמר : תמלא מהר גם אתה מים ותלך מפה! מילאתי בבטחה מים - והסתלקתי. אחרי היתה פעולת טיהור קצרה של המתקן.
***, סיפורו של העגלון בארוע הנ"ל : המים וכמובן החשמל(!) לא היו מצרך המוני שהגיע לכל בית!!! היו עגלונים שעל עגלתם היה מותקן מיכל. העגלונים האלה היו מגיעים ל
فشارى וממלאים את המיכלים שלהם ב
آب شاه . משם היו עוברים למקומות שהיו קונים ממנו מים לפי נפח. כל דלי במחיר של
يک قرون يا ده شاهى . תלוי במרחק ובאזור וגם בכושר המיקוח. גם העגלון היה שם והוא היה לקראת סוף מילוי המכולה שעל עגלתו. אני זוכר שהוא מסיבות פרקטיות לא נסחף ברגעים הראשונים עד שצרכן אחד צעק עליו והצטרפו עוד שצעקו עליו. תחת לחץ וההמולה הוא נאלץ לפתוח את ברז המוצא והחל לרוקן את המים שהוא מילא כבר שעה ארוכה קודם שהגעתי. והאיש הענוּב שסתר לו, כדי שיפסיק לרוקן את המים ושיסתלק. מסכן! חטף בעל כורחו מכל כיוון אפשרי! שבת שלום
