שאלה

apsaradancer

New member
שאלה

صبح شما بخیر, امیدوارم که همه شما خوبین وسلامتین. اولا میخواهم بگویم که درسها اول ودوم را از دکتور תמר עילם גינדין از تارنماي دانشگاه مفتوح شنيدم وخيلي خوشم آمد. آفرین. بس میخواهم ببرسم اگه کسی میتواند اختلافها شیعه وسنت را توضیح بدهد؟ منظورم اختلاف عقاید نیست ولی اختلافها در زندگی روز به روز, مثلا نسبت به نمازها, قوانین مربوط به نجس, عادتها ومانند آن. فعلا: اگه نگاه میکردیم به رفتار مرد شیعی ومرد سنی چه فرق بیدا میکردیم؟ چه فکر میکنید؟
 

niya

New member
כל מה שהבנתי כאן זה

תמר עיל גינדן הרבה, אה?
 

פרויז1

New member
גם זה משהו.

ואני לא הבנתי את سنت השכן הירושלמי שלך מבקש שיפרטו בעבורו את ההבדלים בין השיעה לבין הסונים לפי ההרצאות של תמר. בערך.. ת'יודעת! בו'נה ! אתה יודע לכתוב יפה מאוד! מתי עלית ארצה???
 

apsaradancer

New member
פ'רויז ג'אן

سنت = سنه من ایرانی نیستم, متولد اسراییل هستم. زبان فارسی در دانشگاه اموختم
 

shirinak

New member
שאלה

האם כדי ללמוד פרסית באוניברסיטה צריך ללמוד תואר ייעודי באיסלאם או משהו, או שאפשר להסתנן לשיעורים של אלה שלומדים את זה? אני ממש מעוניינת ללמוד את השפה והבנתי שלמדת את השפה באוניברסיטה... דרך אגב זאת פרסית ספרותית? היכן אפשר ללמוד פרסית מדוברת?
 

פרויז1

New member
בשולי התשובה שתינתן לך :

את יכולה להירשם לקורסים. תשלמי, תירשמי, תיכנסי. את יכולה להירשם : שמיעה בלבד - בלי בחינות. מה שחברנו שמסרב לציין את שמו הפרטי כתב הוא בשפה המדוברת - אבל לא שפת הרחוב. שפת כתיבה מנומסת. אם באולם ההרצאות יש 70 סטודנטים או יותר, את יכולה להתפלח מבלי לעורר כל שאלה.וזה בלי כל רישום. בכיתות רגילות, לא חושב שמרצה יאשר נוכחות של מי שאיננה סטודנטית. בוקר טוב!
 

shirinak

New member
פרויז חאן

קודם כל תודה על תשובתך. דבר שני, אתה יודע ממש איך מתבצעת הפרוצדורה של זה? האם אנשים שכלל אינם בגיל המתאים להיות סטודנטים יכולים להירשם לזה? אנשים מן הישוב? או שמדובר על אנשים שהם כבר סטודנטים שלומדים מקצועות שונים שאינם קשורים לדוגמא ביולוגיה? אני מאמינה שכשאהיה רצינית יותר בכוונותיי אפנה כבר לגורמים המתאימים אך בינתיים אני משאירה את זה בגבולות הפורום. ואגב, תוכל לומר מה משמעות השם פרויז? שב בחייר...
 

פרויז1

New member
פשוט מאוד !

פרוצדורה : היות ואת מתעניינת בשמיעה של קורס מסויים, נראה לי שיש מסלול מקוצר וזול לזה. כדאי לבדוק את העניין עם מדור רישום בטל' או להגיע לקבלת מידע במודיעין בבנין המינהלה. אין שום בעית גיל!!!!! לא לגבי קורס בודד ולא לגבי תחילת לימודי תעודה או תואר. צ'למי - כנסי. תנסי להסתייע גם בפורומום : פורום אוניברסיטת בר אילן אוניברסיטת תל אביב ואם יתחשק לך להרחיק, יש גם פורום אוניברסיטת חיפה ועוד. עדכני. ייתכן שאצטרף.
 

shirinak

New member
ולגבי השאלה האחרונה ששאלתי

מה משמעות השם פרויז?
 

apsaradancer

New member
תשובה

אני חושב שפרויז סיכם בתשובתו גם את מה שאני חושב / יודע. בד"כ נרשמים ללימודי הפרסית סטודנטים למזה"ת / אסלאם / לימודי איראן. בוודאי שאין חובה ללמוד בחוגים אלה כדי להירשם וכל מי שמשלם יכול ללמוד. לגבי מי שאינו בגיל המתאים - יכול להירשם כשומע חופשי (נתקלתי בגמלאים רבים במהלך הקורסים שלקחתי). אם את צעירה משמעותית ייתכן שיעשו לך קצת בעיות - תלוי במרצה (יש מרצים שרוצים ליצור אווירה מסויימת בשיעור ולא מתאים להם שיגיעו נערים / נערות). כללית: ניתן ללמוד פרסית (או כל שפה אחרת) באוניברסיטה. מקבלים בסיס טוב של דקדוק ותחביר אך הרבה פחות מתעסקים בשפה המדוברת. עבור החתך העיקרי באוכלוסיית הלומדים שנתיים או אפילו שלוש של לימוד אוניברסיטאי פעמיים בשבוע לא יספיקו כדי להגיע לשליטה בשפה (אם לדבר בשם עצמי - מגיעים לרמה בסיסית ביותר) ולרוב, כמו בכל דבר, מי שלא מתעסק בזה בהמשך פשוט שוכח.
 

shirinak

New member
תודה לשניכם...

מישהו מכיר מקום בו אפשר ללמוד פרסית מדוברת?
 

apsaradancer

New member
מה שביקשתי לדעת...

כמו שפרויז כתב, ביקשתי לדעת מה ההבדלים בין הסונים לשיעים אך לא מבחינת התיאולוגיה ותפיסת העולם הדתית אלא בחיי היום יום. אילו היינו עוקבים אחר גבר סוני וגבר שיעי לאורך תקופה אילו הבדלים היינו מוצאים (למשל באופן / נוסח התפילה, הלכות טומאה, מנהגים, חגים וכד') אני מקווה שנסיונם האישי של חלק מכותבי הפורום (חיים במחיצת שיעים) יאפשר להם לשפוך אור על הסוגיה המעניינת הזו (מעניינת עבורי בכל אופן)
 

פרויז1

New member
בו'נה ! אתה מה זה "אלוף"?

כלום לידך. כל הכבוד!!! טוב לחזור ולרענן את הזכרון! מהו שמך הפרטי אדוני הירושלמי!!! אני יליד אירן - כידוע לך, ארץ השיעים היחידה בתבל : מעל 95% מאוכלוסייתה שיעים. יש לי זכרונות רלוונטיים לשאלתך: המוסלמים השיעים*, ראו בנו היהודים - "טמאים". במה זה התבטא: אם נגעתי בחפץ ונודע לו שהוא נגע בחפץ אחרי, הוא היה בליווי קריאות ג'וד! ג'וד! נג'סת כרד! (יהודי! טימָּא!) מפשיל את שרוולי חולצתו מעלה, מרים את המכנסיים מעל שוקיו כמה שניתן, והיה שוטף במים זורמים את ידי עד למעלה למעלה ואת פניו וראשו וצווארו, ואת רגליו. הכל במים זורמים**, עד אשר הטומאה שהוא טומָּא במגע היתה נשטפת. *, כשנסעתי עם אבי עליו השלום מטהרן לערים אחרות באוטובוס, בחנייות הביניים, אבא היה מזהיר אותי אזהרה חמורה, שלא לומר מילים אידיות(טהרניתיהודית אתנית כמו שלום, לָשוּן או מבטא שעלול להסגיר את מקורנו או יהדותנו). הכפריים היואנאלפביתים שחיו ברמה טכנולוגית מאחרת מאוד. ללא כל השכלה. והיו פנאטים. ולכן גם היוו סיכון מבחינתנו. **, באירן היו ברזי מים מיוחדים במקומות הראשיים, כשרות לציבור. המים נקראו : آب شاه (= המים של המלך). כידוע במשטר מלוכני, כל הרכוש ה"ציבורי" לרבות משאבי טבע, מים וכל היתר - הינם רכושו של המלך. ו"אזרחי" הממלכה, הינם נתיניו של המלך. ובכן, יום אחד, אבא שלח אותי לברז מים כזה فشارى מילאתי בעצמי קערת אלומיניום במי המלך והסתובבתי לעזוב את סביבתו ההומה של ה فشارى (בלחיצה על כל אחד משני הכפתורים העיליים, המים היו יוצאים בלחץ, אנכית כלפי מטה). לפתע, שמעתי : קריאות ג'וד! ג'וד! נג'סת כרד! (יהודי! טימָּא!) . לא נירתעתי. בבטחון מלא צעדתי כדי לעזוב את המקום בהליכה גאה. הייתי בן 10. אחד ה"צרכנים" שפך את תכולת המים שבקערה שהיתה בידי. אני המשכתי להתרחק ועמדתי במרחק 5-6 מטרים מהם. רציתי לחזור ולמלא את הקערה שלי במים. ראיתי איש מבוגר אחד, כבן 25 לבוש בהידור וענוב בעניבה צועק על האספסוף ועולב בהם. אחד מהם שהבהיר לו בקול רם את התקרית שקדמה למהומה, זכה בסטירת לחי שהרתיעה את יתר ה"צרכנים" שהמשיכו במעשה הטיהור העצמי. האיש ניגש אליהם ואיים עליהם לסלקם בלי מים. הם הזדרזו להשלים את הטיהור העצמי. אחד הצרכנים שהיה עגלון זכה בהפתעה לסתירה ולבעיטה בישבנו(ראה להלן) ***. האיש קרא : זוזו כולם! תנו לילד קודם . הזיז את כולם, קרא לי אישית ואמר : תמלא מהר גם אתה מים ותלך מפה! מילאתי בבטחה מים - והסתלקתי. אחרי היתה פעולת טיהור קצרה של המתקן. ***, סיפורו של העגלון בארוע הנ"ל : המים וכמובן החשמל(!) לא היו מצרך המוני שהגיע לכל בית!!! היו עגלונים שעל עגלתם היה מותקן מיכל. העגלונים האלה היו מגיעים ל فشارى וממלאים את המיכלים שלהם ב آب شاه . משם היו עוברים למקומות שהיו קונים ממנו מים לפי נפח. כל דלי במחיר של يک قرون يا ده شاهى . תלוי במרחק ובאזור וגם בכושר המיקוח. גם העגלון היה שם והוא היה לקראת סוף מילוי המכולה שעל עגלתו. אני זוכר שהוא מסיבות פרקטיות לא נסחף ברגעים הראשונים עד שצרכן אחד צעק עליו והצטרפו עוד שצעקו עליו. תחת לחץ וההמולה הוא נאלץ לפתוח את ברז המוצא והחל לרוקן את המים שהוא מילא כבר שעה ארוכה קודם שהגעתי. והאיש הענוּב שסתר לו, כדי שיפסיק לרוקן את המים ושיסתלק. מסכן! חטף בעל כורחו מכל כיוון אפשרי! שבת שלום
 

apsaradancer

New member
תודה רבה

אתה האלוף, אני נזקק למילון כדי לכתוב. תודה על הסיפורים המאלפים (וגם על המקלדת) עניין הטומאה הוא אכן אחד הדברים המרכזיים שמבדילים את השיעי והסוני בחיי היום יום. שמעתי מאחד ממוריי בעבר כי היהודים בפרס לא יכלו לצאת מביתם בשעה שירד גשם שכן היו "מטמאים" את כל העיר. מתחבר ישירות למה שאתה סיפרת.
 

פרויז1

New member
זה לא זכור לי כילד. אבל,

שליהודים היה אסור לצאת בגשם, אבל נשמעת לי הלכה סבירה בהחלט! כי המגע מֵטַמֵא! על כל פנים : אנחנו התגוררנו בשכונה יהודית. אני גרתי ברחוב שבאה בתי כנסת על שום מספרם. סימטה יחסית קטנה. הבעיה של איסור יציאה בגשם לא היתה קיימת לפחות בשכונה היהודית בה גרתי בטהרן(מַהַלֵּה). וייתכן שרק מסיבה זאת ובהתחשב בגילי - לא שמעתי. מי שטורח לתקן עצמו תיקון כה קטן כמו שאתה תיקנת קודם - הוא האלוף! עברנו ל : תוֹעָרוֹף ...
 

niya

New member
אכן סוגיה מעניינת ביותר

מעניין גם מבחינת היחס ליהדות וליהודים - האם יש הבדל תפיסתי בין סונים למוסלמים ביחס שלהם לבני הדת השונה מהם?
 

פרויז1

New member
בוקר טוב!

אם תתן קישור ישיר לעמוד הרלוונטי, אוכל לענות לשאלתך.
 
למעלה